האביב היהודי? יש דבר כזה

מי שהיה מבקר השבוע לפני שלושת אלפים שנה במושבות בני ישראל במצרים, היה וודאי תמה לראות טלאים רכים קשורים לרגלי המיטה בבתים. לא צפיפות יתר בדירים גרמה לבני ישראל להכניס גורי כבשים לביתם. גם לא גזרה מטעם העריץ התורן. להיפך - היה זה ציווי אלוקי מיוחד שהווה ההכנה האחרונה לקראת המאורע ההיסטורי של יציאת מצרים.

עם המילים "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם . . ושחטו הפסח", העביר משה רבינו לבני ישראל את ציווי השם. הם היו צריכים לקחת את סמל האלילות המצרית, לקשור אותו למיטה ולאחר ארבעה ימים להעלותו כקרבן.

כך הכין הקדוש-ברוך-הוא את עמו לקראת יציאה לחרות לאחר 210 שנות גלות. קשירה הפגנתית של האליל המצרי והעלאתו לקורבן בפומבי, נועדו לבחון האם השנים הרבות של השעבוד הצליחו לשעבד גם את רוחו של העם, או שמה היא נותרה חופשית ומשוחררת.

ואכן, עם ישראל הוכיח כי רק גופו היה נתון לשעבוד. ברגע שניתן הציווי, הפגינו בני ישראל את שחרורם מכל המוסכמות החברתיות, ובעטו בעיטה הגונה ומתריסה בכל הקודים התרבותיים המקודשים של הציוויליזציה המצרית. בכך הוכיח העם כי הצלפות המגלבים צרבו אמנם בבשר אך לא בנשמה.

***

המצרים בחרו בטלה כאליל משום שהוא המזל האסטרולוגי של חודש האביב. החודש שבו הטבע ניעור מתרדמת החורף ומתחיל לפרוח במלוא עוצמתו. המצרים האמינו בכוחות הטבע ושללו את קיומה של התערבות אלוקית בהנהגת העולם. על פי התיאוריה המצרית, גם אם היה כוח אלוקי שברא את העולם, הרי שהוא הותיר את הנהגת העולם בידי חוקי הטבע הפועלים מכוח עצמם בחוקיות ברורה.

תיאוריה זו, הסוגדת לחוקי הטבע ושוללת את סמכותו של כוח עליון, נתנה למצרים את הצידוק המוסרי לשלוט בעם זר. בהיעדר אמונה בכוח אלוקי מכוון, ניתן למצוא את כל הסיבות שבעולם לדיכוי ושיעבוד אחרים ביד קשה ובעבודת פרך.

יציאת מצרים היתה שיעור האמונה הראשון שנתן הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל לקראת יציאתם מעבדות לחירות. הוא לימד את עם ישראל כי הם אינם נתונים לשליטת כוחות הטבע, הם אינם כפופים לשלטון הכוכבים והמזלות, אלא למרותו הישירה של בורא עולם ומנהיגו.

העיתוי של יציאת מצרים לא היה מקרי. דווקא בזמן בו הטבע בשיא פריחתו, התערב בו השם ביד רמה, שבר את חוקי הטבע וחולל את המופת הגדול של יציאת מצרים.

זאת גם הסיבה שאנו מצווים להקפיד מידי שנה שפסח יחול דווקא בחודש האביב. עד כדי כך שהתורה קביה בלוח העברי מערכת מורכבת של עיבור שנים, כדי להתאים את הלוח היהודי המבוסס על סיבוב הלבנה, לעונות השנה התלויות בשמש. כך אנו מוכיחים שוב ושוב, מידי שנה, קבל עם ועדה, את נפסדותה של האמונה המצרית. של הגישה המעוותת לפיה העולם הוא הפקר ומתקיים בזכות עצמו.

***

אמרו חז"ל: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. מסתבר כי גם בעידן המודרני אנו זקוקים ל'יציאת מצרים'. אמנם, מחזות של עבדים כבולים בשלשלאות ברזל ומובלים למכירה בשוק, כבר חלפו מזמן מן העולם. אולם לעיתים עבדות מנטאלית היא קשה לא פחות.

יציאת מצרים המודרנית היא החירות ממוסכמות והיכולת שלא להשתעבד לקודים התרבותיים המקובלים. ההיצמדות לאמונתנו העתיקה בבורא עולם, היא החרות הבלעדית.

בקרוב, עם התגלותו לעין כל של הרבי שליט"א מלך המשיח בגאולה השלמה, נוכל כולנו לחוות את תחושת החירות האידיאלית. חירות אמתית ומושלמת, בכל המובנים, שתעניק לנו את השלווה הנפשית להתמסר לעבודת הבורא.