מה צריך להכין לליל הסדר

מצות:

לא לשכוח לוודא שהפרישו 'חלה' מן המצות, ואם לאו – להפריש.

לא ניתן להפריש בשבת או בחג. [הפרשת חלה רק במצות שעושים ב'חבורה' כל המצות שקונים עם הכשר הם כבר לאחר הפרשת חלה].

יש לברור אותן מחשש נפוחות וכפולות. נימנו וגמרו כי גם בשבת אפשר לברור ולהוציא את המצות השבורות ולהניחן בנפרד ואין בזה איסור 'בורר'.

בהגדה של פסח של הרבי שליט"א מלך המשיח התבאר כי ע"פ קבלה נוהגים לקחת לקערת ליל הסדר מצות כפופות – בית קיבול, שזהו עניין 'כלי' האמיתי.

זרוע:

נוהגים לקחת חלק מצוואר עוף. להסיר ממנו כמעט את כל הבשר מעל עצמות הזרוע – הרחקה שלא יהיה כל דמיון לקרבן הפסח.

ביצה:

ביצה מבושלת וקשה. הרבי שליט"א מלך המשיח מקפיד שהביצה תשאר בקליפתה עד שולחן עורך.

מרור:

נוהגים לקחת חסה וחזרת – הן למרור והן לכורך. את טחינת או גירור ה'חריין' יש לעשות מבעוד יום בלבד (ולסגור היטב בכלי).

יש לבדוק, לשטוף ולייבש את ה'חסה' מבעוד-יום. כפשוט יש להזהר בכל אופני הזהירויות של איסור אכילת שרצים המצוי בחסה שמגדלים אותה בצורה לא נאותה.

חרוסת:

רסק פירות עבה, זכר לטיט. נעשה מפירות שנמשלה בהן 'כנסת ישראל'. כיום המנהג להכניס בה רק - תפוחים אגסים ואגוזים ולרככה ביין. מנהג הרבי שליט"א מלך המשיח: עד השימוש בחרוסת החרוסת נמצאת על השולחן ללא היין ורק לקראת נטילת ידים מרככה ביין. בשנה זו כאשר ליל הסדר חל בשבת יש לרככה ביין לפני שבת. (וכתב אדמו"ר הזקן בשו"ע: אם שכח לרככה מערב שבת – ירככנה בשבת על-ידי שינוי, דהיינו שמתחילה ייתן המשקה לתוך הכלי ואחר כך ייתן לתוכו החרוסת).

כרפס:

ראשי-תיבות: ס'-פרך, כלומר שישים ריבוא עבדו עבודת-פרך. מנהגנו לקחת בצל.

היין לארבעת הכוסות:

בליל הסדר חובה על כל אחד ואחת (כולל נשים וילדים) לשתות ארבע כוסות יין. וחובת החינוך (שבלילה זה היא מדאורייתא) חלה גם על ד' הכוסות. יש מהדרים שהיין יהיה אדום דווקא. ילדים יכולים להסתפק במיץ ענבים. ביינות הקלים המצויים כיום בשוק חלקם אינם בגדר יין כלל ויש לעיין במרכיבי היין שעל גבי האריזה.

הכוס:

מכילה רביעית – 86 סמ"ק אין מנהגנו להשתמש בגביע עם רגל.

מי מלח:

בשנה זו כאשר ליל הסדר חל להיות בשבת - יש להכין את מי-המלח מבעוד יום.

כלי שבור:

יש להכין מראש כלי שבור לשפיכת היין בעת אמירת המכות.

רשימת הדברים בהם צריך 'הסיבה':

ארבע כוסות, מצה, כורך, אפיקומן.