במקום לעמוד בחוץ, מוטב שתכנסו

בשביל מה בעצם לעסוק בעתיד, אם אפשר להתמקד בהווה? האם ישנה מטרה לעסוק בשאלות ואירועים עתידיים ככל שיהיו, ומדוע לא מוטב להמתין עד שאותם אירועים יתכבדו ויבואו לפנינו, ואז כשנראה אותם פני מול פנים - נוכל לדון בהם ביתר חוכמה?

שאלות מסוגים אלו פוגשות אותנו בצמתים רבים ומרכזיים בחיים, ובצדק. לעיתים אף דחף ההדחקה עושה את שלו, וכמקובל למצער בתרבות הישראלית־צברית, חלף לתכנן את חיינו ולהיערך מראש לתרחישים צפויים - אנו מוצאים את עצמנו שוב שוב בסיטואציית ה'נסתדר', ו'כשנגיע לגשר נעבור אותו'.

רבים נרתעים מלעסוק בנושא הגאולה הקרבה וביאת המשיח. גם מצד היות הנושא גדול ומורכב, וגם בעקבות החששות והפחד מהבלתי מוכר ונודע. ישנם אף המגדילים לעשות ותמהים: מדוע עלינו לעסוק בעניני הגאולה, או מיהו המלך המשיח וכיצד תהיה ביאתו. כשתבוא הגאולה - כולנו נראה זאת, ואז נדע כבר מה לעשות, אומרים הם.

התשובה לכך היא בשניים: 

ראשית, ישנה פסיקת ההלכה (הרמב"ם) אודות מלך המשיח וסימניו כמנהיג יהודי גדול שיחל את פעילותו עוד עמוק בזמן הגלות, ובעקבות כך תצמח הגאולה בשלבים. כך שברור שתהליך הגאולה הוא רב שלבי, ומי שלא נערך מראש ויודע להסב את תשומת ליבו להתרחשויות - יוכל לפספס ולמצוא את עצמו טרוף נשימה, קולט ברגע האחרון את מה שהפנימו כבר רוב סביבתו.

ושנית, תהליך הגאולה אינו כמין 'הוקוס פוקוס' שמיימי, שמיד כשיתרחש נמצא את עצמנו נראים, חושבים ומתנהגים גאולה. אלא אנחנו כיהודים וכעם הנבחר נדרשים ליטול חלק פעיל בתהליך על כלל שלביו. כמו בכל דבר גשמי בו בורא עולם החליט להשאיר בידינו את זכות הבחירה החופשית. גם כאן אנו כיהודים במעשינו יכולים להחיש ולפעול ולזרז את הגאולה המיוחלת.

גאולה אחת, שני מוטיבים

על מנת להבין מעט יותר לעומק, את הצורך של החדרת הגאולה בחיינו כבר כעת - בטרם הושלם התהליך במלואו, נדרש ראשית להבין מהי בעצם הגאולה. 

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר, כי בגאולה ישנם שני מוטיבים מרכזיים: הראשון הוא הגאולה כתהליך ריפוי איחוי ותיקון והאדם מהרוע ההרס והחורבן שגרמה הגלות. בחלק זה נמצאים ההבטחות לקיבוץ גלויות ולעולם מתוקן וטוב יותר.

והשני הוא הגאולה כתהליך נעלה וטהור מכדי להיות 'מכבה שריפות' של קודמתו - הגלות, אלא שלימות אידיאל וחזון עצמאיים ונעלים מכדי להיות קשורים לגלות. מדובר על שלימות מלכות דוד המלך על ידי אחד מצאצאיו - מלך המשיח, שיוביל אותנו בתהליך הגאולה למצב של חירות ושלטון עולמי ללא עוררין, ולפסגת היכולות האנושיות - והרבה מעבר. 

לאחר שהתוודענו לנקודה זו ניתן להבין, כי אם בריפוי ותיקון עסקינן - אזי נכון שלכתחילה אין כמו להיערך מראש. אך גם מי שלא יספיק להיערך ויבוא ברגע האחרון - יקבל את המגיע לו. בגאולה השלימה כולם ייגאלו, גם מי שלא ירצה להיגאל - ייגאל בעל כרחו. אף יהודי לא יישאר מאחור.

אך כשמבינים שיש פה עניין נעלה לכשעצמו, של פסגת טוב קדושה ושפע רוחני אלוקי. או אז חודרת ההכרה, כי מוטב להתחיל ולהכין את המוח ויכולות הריכוז, לשעות ארוכות של שמיעת ולימוד התורה החדשה מפיו של מלך המשיח. 

המשותף לכל הספרים היהודיים

כבר אלפי שנים שהעם היהודי מתייחד בהיותו 'עם הספר', והתנ"ך הוא ללא ספק הספר המפורסם והנקרא ביותר בעולם. אם רצונכם להתחיל לדעת ולהתרגל לגאולה, הדרך הנכונה והטובה ביותר לעשות זאת היא דרך הנשק והכלי היהודי העתיק - התורה.

בתורה ישנם חלקים רבים מספור. חומש ונביא, גמרא ומדרש, הלכה ואגדה, נגלה ונסתר. אך את המשותף לכולם טבע הרמב"ם בהלכות מלך המשיח: "כל הספרים מלאים בדבר זה". הרמב"ם קובע כי הגאולה והמשיח הם מכנה משותף בין כלל חלקי התורה, ועל מנת להעשיר את הידע בנושאים אלו, אתם יכולים פשוט לפתוח את הספר התורני הראשון שנקרה בדרככם, ולחפש את הקטעים הרלוונטיים.

הרבי שליט"א מלך המשיח ממליץ בעיקר על פנימיות התורה - תורת החסידות, שהיא טעימה מגילוי תורתו של משיח, והיא עוסקת רבות בנושאי הגאולה. ובפרט בתורתו וספריו, בהם משנה לשנה הולך וגובר השיח הגאולתי וההסברה על מרכיביו ופרטיו השונים.

הרבי שליט"א מלך המשיח מוסיף גם שישנה מעלה מיוחדת, ללימוד ציבורי הכולל עשרה לכל הפחות. וכך הרווח הוא כפול: גם מרוויחים השתתפות מיוחדת ואישית של הבורא בכבודו ובעצמו. וגם הפומביות נותנת התבטאות נוספת לרגש האישי ומעצימה אותו, וכך מתגברת אצל כלל המשתתפים הציפייה והתשוקה לנושאים המדוברים.

להרגיש ולהתרגש
על רגשות, כידוע אין מקום לוויכוחים. כל עוד אדם אחד מרגיש או לא מרגיש תחושה מסויימת, התערבות חיצונית מועט כוחה בשינוי רגש זה. אתה תגיד לי מה להרגיש?

מה יעשה אם כן, אחד ששומע דברים אלו ומצפה לגאולה, אבל טרם זכה להכרה ורגש פנימי שאנו נמצאים על סף הגאולה?

אחרי הכל זה די טבעי שכל עוד אנו לא רואים במוחשיות את הגאולה לנגד עינינו, ישנו קושי בהחדרת ההכרה וההרגשה. תמונה אחת שווה אלף מילים, אבל אלף מילים לא תמיד יכולים להרכיב תמונה.

וכשהבעיה נעוצה בטבע האדם, אנו נדרשים לאמצעים שיכולים לשנות את הטבע. התורה הקדושה היא חכמתו ורצונו של הבורא ובהתאם לכך היא למעלה מהעולם והטבע. ולכן דווקא על ידי לימוד התורה בענייני המשיח והגאולה, נוכל לשנות את הטבע הזה בעניינים אלו, ולהחדיר בנו את ההכרה וההרגשה היכן אנו נמצאים ומה מחכה לנו מעבר לדלת.

אין זמן יותר טוב לכך מימי בין המצרים בהם אנו מצפים ומייחלים לגאולה יותר מתמיד. זה הזמן לברר על קיומו של שיעור גאולה ומשיח קבוע באזורכם ולאשר את השתתפותכם, ואם עדיין אין - ליזום אותו בעצמכם. ולהתחיל לחיות רגשית ומורלית בעולם הגאולה, ולהכיר ולחוש בכך.

וכשיש לכם אפשרות לעבור מפתן כה גורלי אל תוככי הגאולה - אל תישארו בחוץ, פשוט תיכנסו!