כל הפרטים היו מדוייקים, הכל נלקח בחשבון, לא לחינם הוא ישב על פנקסיו זה זמן רב מראש. עוד בטרם הפך הפרויקט למציאות ממשית של חומר וצורה, הוא כבר היה מושלם בעיני רוחו. פנקס השרטוטים היה ברור ומדויק עד לדקויות הקטנות, וגם השיבושים העתידיים, העלולים לנסות להסיט את השרטוטים המקוריים ממסלולם נלקחו בחשבון.
לא היה זה חלילה תכנון יתר או כוננות מרובה על העיקר. הוא היה חייב לוודא בטרם הוא מתחיל, שאכן זה יוביל למטרות המתבקשות, והיעדים אכן יוכלו בסופו של דבר להגיע לשלמות הרצויה.
הנורמות המקובלות הם שבטרם מתחילים לבנות בית, וודאי אם זה יותר מסתם בית קטן, אלא רב קומות אדיר מימדים - המהנדסים והאדריכלים יושבים וכותבים את תוכניות הבניה הרצויות לפרטי פרטים. המידות המדויקות של כל החלקים השונים, שלבי הבנייה וההרכבה לפרטיהם, וגם מהיכן בדיוק יצא הצינור שמנקז את מי הגשמים מהגג.
תופתעו לשמוע, אבל חז"ל מגלים לנו, שגם לבורא עולם - עוד בטרם נברא העולם, היתה 'תב"ע' לגלקסיות העתידות. מהם התוכניות? אז מסתבר שכיום תוכלו למצוא אותם כמעט בכל בית כנסת או בית מדרש.
אומר המדרש כי תורתנו הקדושה, היא היא 'תכניות הבניה' של עולמנו. זו הכוונה במאמר חז"ל שהתורה קדמה לעולם, וזו גם הכוונה במאמרם שהקב"ה "אסתכל באורייתא וברא עלמא" [=הביט בתורה וברא את העולם].
במילים אחרות זוהי ביטוי כוונת בריאת העולם, כפי שמוסבר במדרשים ובתורת חסידות חב"ד. ובקיצור: נתאווה הבורא שיהיה לו נחת רוח דווקא ממעשי בני האדם - הנחותים מהמלאכים ויצורי שמיים. ודווקא בשל נחיתותם, על כן ברגע שיבחרו מבחירתם החופשית לקיים את התורה והמצוות - זוהי נחת הרוח הגדולה ביותר שיכולה להיות לבורא עולם.
ולכן נקראת התורה 'תכניות הבנייה' של העולם, הואיל והיא מבטאת יותר מכל את המטרה והרקע לכל התהליך.
ולכן, עוד בטרם נברא העולם ועד לרגע זה ממש, כל שינוי קטן בעולמנו - דורש ראשית כל עיון בשרטוטי הבנייה. על ידי התורה נברא העולם, בזכותה הוא ממשיך להתקיים בכל רגע, ואם ברצוננו לפעול שינויים - גם פיזיים - בעולם, נעשה זאת על ידי התורה.
אז בואו נדבר על השינוי הגדול שכולנו מצפים לו: הגאולה האמיתית והשלימה.
בתב"ע המקורי, הוקדשו פרקים שלמים לנושא זה. חלקים רבים בתורה עוסקים בענייני הגאולה השלמה ומלך המשיח, ואם ברצונכם לתכנן, לבנות, להתחיל ולזרז את התהליך ככל האפשר - אתם מוזמנים להשקיע היטב בחלקים אלו בתורה.
הרבי שליט"א מלך המשיח אומר, כי לימוד ענייני גאולה ומשיח בתורה, זוהי הדרך הישרה הקלה והמהירה להבאת הגאולה. זאת בהקבלה למאמר המשנה "רבי אומר" במסכת אבות: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת". והתורה ולימודה הם מידת התפארת.
אך לימוד זה אינו רק סגולי בלבד (כשגם לסגולה זו כשלעצמה חשיבות רבה) אלא יש בו גם מטרה נוספת, חשובה לא פחות. והיא הבאת ההכרה וההרגשה הפיזית והמנטלית של הלומד, שאנחנו כבר נמצאים מרחק פסיעה מהגאולה.
חסידות חב"ד מושתתת על העיקרון המוטבע בראשי התיבות של שמה: חכמה בינה ודעת. והוא להביא את האמונה ועבודת הבורא, להכרה והתבוננות שכליים בכלי המוח (החכמה הבינה והדעת). וזאת כי אם יהיו מבוססים על רגשות ספונטניים שאינם נתפסים במשהו ממשי, גורלם עלול להיות כגורל הספונטניות המתחלפת במהירות.
היסוד לחיים יהודיים מושלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה בגדולת הבורא ובאהבתו ויראתו, באמצעות לימוד תורת החסידות. ובהמשך לכך וכתוצאה ישירה, יביא זה להתבוננות שכלית (חכמה ובינה) ועד להפנמה והכרה מנטליים (דעת), וכך גם הרגשות יהיו מבוססי שורשים ויסודות, ותחסר מהם הספונטניות הכה מתעתעת.
בסופו של התהליך יבוא האדם לשליטה אבסולוטית על מחשבותיו דיבוריו ומעשיו, כך שכולם יהיו מכוונים לשם שמים, וחפים מכל נטיות זרות וצדדיות.
ואם כך בנוגע לעבודת השם הכללית, זוהי בעצם גם המטרה גם בלימוד וידיעת ענייני הגאולה. זאת על ידי שרגשות הציפייה וההכנה לגאולה, יקנו להם שורשים יציבים בדמות התבוננות וידיעה. כך גם יגברו רגשות ההכנה, וגם הם יהיו מכוונים ויעילים, וכך האפקטיביות תגדל בעשרות מונים.
אז כמה והיכן? את ענייני הגאולה ניתן למצוא בכל חלקי התורה. החל מהתנ"ך שבו בפרט בנביאים ישנם נבואות רבות על הגאולה. בגמרא ובמדרשים, ובפנימיות התורה בספר הזוהר ובתורת החסידות, ובפרט במאמרי החסידות וב'ליקוטי שיחות' של הרבי שליט"א מלך המשיח, נשיא הדור.
הלימוד מיועד לכלל הסוגים, אנשים נשים וטף, לכאלו שלימוד התורה הוא לחם חוקם, ובאותה מידה גם לאלו שעוסקים לפרנסתם בענייני חולין, וספרים תורניים הם לא חלק סטנדרטי בסדר יומם. אופן הלימוד יהיה מעשי ופרקטי, כמיועד לטווח הזמן הקרוב (ובהדגשה על שלילת הפירוש ב'הלכתא למשיחא' כביכול מדובר על דבר הרחוק מהעתיד הנראה לעין).
הרבי שליט"א מלך המשיח מציין שישנה מעלה נוספת מיוחדת כאשר הלימוד נעשה בציבור, ומה טוב - בעשרה. ציבוריות זו מביאה תוספת התפעלות ושמחה ברגשי הלב, ומגדילה את ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח. ולכן גם אלו שמעדיפים את הלימוד העיוני האישי ובכך ולהוסיף במנוחת והתיישבות הדעת, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף בלימוד ציבורי בעשרה.
סיום תקופת הגלות המיועדת למעשינו ועבודתינו בבירור וזיכוך הגוף והעולם, ותחילת תקופת הגאולה המיועדת לתשלום השכר והתגלות האלוקות, ובהתאם לזאת נדרש לימוד הגאולה להיות מתוך שמחה וטוב לבב, ובמנוחה והתיישבות.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
תגובות