• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אייר התשפ"ד (27.05.2024) פרשת בהר

הטסלה של אחשוורוש

לא פעם שואל האדם את עצמו האם אני יכול להיות 'גם וגם'? האם אני יכול להשכין שלום בין הרצונות הפנימיים המנוגדים שבקרבי? מתברר שהיה כבר אחד שניסה לקבוע כי אצלו יהיה גם וגם, קראו לו אחשורוש והתכנית שלו יכולה לשנות את החיים של כולנו
הטסלה של אחשוורוש
לכמה כיוונים הרכב יכול לנסוע בעת ובעונה אחת?
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

על הסטארטאפ הזה אף אחד לא חשב עדיין. על הכל כבר חשבו, כמעט הכל עשו, אבל על הטסלה של אחשוורוש, תודו שלא חשבתם. מה הסיפור? לא היברידית, לא חשמלית, לא מימן ולא אור שמש. היא פשוט נוסעת לשני כיוונים בו זמנית.

נשמע לכם מוזר? אז זהו, שאחשוורוש חושב אחרת. "לשני כיוונים? מה הבעיה בכלל"! אחשוורוש לא רק דיבר, הוא גם עשה. המגילה מספרת שהמשתה היה תואם לרצונות כולם. ובלשונה של המגילה "כרצון איש ואיש". להתאים תפריט אישי לכל כך הרבה אנשים זו באמת מיומנות, אבל עדיין אפשרי.

חכמינו אומרים שאחשוורוש הגדיל לעשות, וסידר את המשתה באופן שגם מרדכי וגם והמן יהיו מרוצים. "כרצון איש ואיש": מרדכי - "איש יהודי", והמן - "איש צר ואויב המן הרע הזה".

ומה יותר הזוי מלעשות משתה שיספק את מרדכי והמן בו זמנית. איך אמרנו? על הסטארטאפ הזה לא חשבו עדיין. מרדכי והמן מייצגים שתי גישות קוטביות לחלוטין. מרדכי אינו יכול לסבול מה שאינו מאה אחוז למען השם תורתו ומצוותיו, והמן בדיוק הפוך, הוא אינו יכול לסבול כל דבר הקשור להשם.

ניכנס למשתה. עזבו רגע את כל הבלגן, הרעש, המוזיקה, הריחות וההמולה. מרדכי אינו מרוצה בכלל. מספיק שיש אפשרות לישיבה מעורבת, אוכל שאינו מהדרין ברמה מקסימלית, ומוזיקה שאינה מתאימה. אם זה לא משרת את המטרה האלוקית, אין מה לחפש שם, זה לא שייך אלינו.

לא בקטע של קיצוניות וראש בקיר, אלא מצד אמת טהורה שאינה מתפשרת. כמו שאיש הייטק בכיר עובר כמה שעות על שורות צפופות מלאות באותיות ותווים, ומחפש את הנקודה המיותרת. זה לא עקשנות עיוורת, פשוט התוכנה לא תעבוד. לך תשכנע את ההייטקיסט שזו רק נקודה. הוא אפילו לא ירים את הראש מהמסך להשיב להסבר שלך. אם אין נקודה, אין תוכנה. נקודה.

זו הגישה של מרדכי. מה שאמת אמת. ומה שלא, לא שלנו ולא שייך אלינו. אין אמצע, אין כאילו, אין בערך. האם המקום, העניין, המצב, כלי לגילוי השם בעולם או שמא חלילה להיפך. אם מישהו יאמר למרדכי "מה אתה מתעקש? זה רק כמה דקות, כנס וצא, תהיה נחמד, אל תהיה כבד, לא יקרה שום דבר..." הרי זה כמו לומר למישהו בוא תפסיק לנשום כמה דקות, מה אכפת לך, רק כמה דקות… אצל מרדכי האחדות עם השם אלו החיים ולא שייך לזוז מאומה.

כעת גם מובן מדוע מרדכי לא הגיע לנשף המפואר הלזה, למרות שהיה בכך סיכון. הרי אחשוורוש, אמריקה דאז, הזמין, וקרוב לוודאי שהמלך הקריזיונר לא יהיה מרוצה מהיעדרותו. אבל על אמת לא מתפשרים.

ומה עם המן? מרוצה? ממש לא. איך אפשר להיות מרוצה כאשר במשתה זורמת רוח ליברליות וניתנת ליהודים אפשרות לחגוג כרצונם. כשרות למהדרין, היתכן? שירים יהודיים? ישיבה נפרדת, השתגעתם? נו באמת, מה אכפת לך המן, אתה לא רואה שהרוב כאן שכחו בכלל להסתכל על ההכשר, אתה לא רואה שהתוכניות לטובתך? שחרר, כמה יהודים פנאטים יהרסו לך את ההנאה והניצחון?

אוקי, מרדכי והמן אינם מרוצים. כל אחד מכיוונו הוא. וכאן מזדעקת השאלה: כרצון איש ואיש?! איך חשב אחשוורוש לעשות משתה שיספק את שני הניגודים הללו, איך?! מה עבר לו בראש. אפשר לפתור את הבעיה בקלות ולומר שאחשוורוש חי בסרט, שיכור, או סתם שיגעון גדלות. הרי לא יתכן רכב הנוסע בו זמנית לשני כיוונים. אם כבר - עף על האף, לא סטארטאפ.

כאשר מעיינים במקורות המנסים לפענח את התעלומה, רואים פלא גדול. ישנם מקורות המותחים ביקורת קשה על אחשוורוש. אך ישנם מקורות המתייחסים להתנהגותו בהכלה. כן! היה זה רעיון אדיר ומקורי לעשות כרצון איש ואיש. עכשיו, אחרי שיש מקור תורני תומך, כבר אי אפשר לומר שזהו שיגעון. אבל איך?!

את התשובה לכך נתן המשיח, הרבי שליט"א מליובאוויטש, והוא גם הסביר שיש בכך מסר אדיר לזמננו אנו. מרדכי והמן נמצאים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אלו הם כמובן שני היצרים הלוחמים בתמידות. המן (היצר) הרע הזה, אינו מנסה להניע את מרדכי מ'קווים אדומים'. הוא יודע שאין לו סיכוי להצליח שם. כל אחד מכיר את הקווים האדומים שלו, ויודע ששם היצר אפילו לא מנסה. חבל לו על הזמן.

איפה הוא כן מגיע? באותם מקומות אפורים, שם הוא מקווה להצלחה. אבל מה, מרדכי הרי לא מעוניין להקשיב להמן, וברגע שהמן רק יפתח את הפה, מיד מרדכי סותם את האוזניים. אז התחבולה של המן היא להצטייד בטענה תורנית משכנעת: "הקשב חביבי, השם הרי רוצה שהכל יהיה בצורה מסודרת. לך במנהגי העולם, תהיה מסודר ותתנהג נורמלי, הקשב לחוקים ואל תשתולל. אני לא מדבר איתך חלילה לעבור על רצון השם, רק להתחשב עם העולם ולא להיות מעופף".

מרדכי לא נשאר חייב, "בוודאי, עם העולם - אך למטרה. אקח אותו לקדושה"! אתה המן משתמש בעולם בשביל להסתיר על השם, אני משתמש בו בשביל לגלות את השם. אלך לקבל אישור מראש העיר, אבל אסביר לו איזה אישור בדיוק הוא אמור לתת!

כעת קיבלנו "כרצון איש ואיש". המן רוצה את העולם, ומרדכי לוקח את הרצון הזה ומשתמש בו באופן הנכון. רעיון זה הינו יסודי מאוד באופן שעלינו לנהוג היום על מנת לראות את הגאולה שכבר נמצאת כאן איתנו. לא לדחות את העולם, אלא להעלותו לקדושה ולגלות את השם בתוך המציאות עצמה, כי באמת הכל הוא והוא הכל.

אז בסוף יש לנו סטארטאפ. אתם מוזמנים לנסיעת מבחן!

האם מלחמת אוקראינה היא נבואת גוג ומגוג?

עיקרי האמונה בסיום ספר הרמב"ם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...