נבואה בימינו: ההוכחות לאפשרות הנבואה

המילים "על פי נבואתו הברורה של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א שהנה זה משיח בא…" חוזרות על עצמם באתר זה ללא הפסקה בכל פעם בהיבט שונה, ולא לשווא...

לפעמים המילים נבואה או נביא בקשר לאדם בן דורנו עלולה מעט להרתיע, אדם שאינו בקי בדברי חכמינו עלול לחשוב שבזמן זה הנבואה אינה שייכת כלל, וממילא לא שייך לומר שדבריו של הרבי מלך המשיח שליט"א אודות ביאת משיח בדורנו ובזמן זה דווקא נכללים בגדר נבואה ח"ו… 

דווקא עכשיו בימים בהם עלינו להתחזק באמונה שלימה בדברי הנבואה, עלינו לעשות סדר קל ולבאר את אפשרות והכרח מציאות הנבואה בימינו. 

בתור פתיחה נצטט את פסק ההלכה שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ולא נמצא עליו כל חולק: 

הרמב"ם פותח במילים "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני האדם". בהמשך מונה הרמב"ם את המעלות הנצרכות לנבואה, כגון "חכם גדול בחכמה, גבור במידותיו כו'", ומסיים - "מיד רוח הקודש שורה עליו" - מאחר והרמב"ם לא הגביל את הנבואה לזמן מסויים - זאת אומרת, שלא רק שיכולה להיות נבואה בימינו, אלא עוד זאת: זהו עיקר בדת ישראל!

רבים מצטטים את לשון הגמרא (סוטה דף מ"ח) האומרת ש"משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל" - אבל מלבד זאת שכאמור הרמב"ם לא פסק זאת להלכה, הרי הפירוש בדברי הגמרא הוא פשוט מאוד: הגמרא איננה מתכוונת לומר שרוח הקודש פסקה לחלוטין (ח"ו) לאחר מותם של נביאים האחרונים - אלא שאינה מצוייה כמקודם. 

וכפי שמוכח מדברים דומים שנאמרו בגמרא (בבא מציעא דף כ"ט) ש"משחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה" ומוכיח התוספות שם, שגם לאחר חורבן הבית ישנה בפועל זכוכית לבנה, וכוונת הגמרא היא רק לומר "שאינה מצוייה כמקודם" - הוא הדבר גם לגבי הנבואה.

רש"י ותוספות - המפרשים הבולטים על הגמרא מציינים במספר מקומות בש"ס (מסכת בבא בתרא - דף י"ב, מסכת עירובין - דף ס') ביחס לדברי האמוראים שהינם דברי נבואה אף שחיו זמן רב לאחר תקופת הנביאים האחרונים. 

גם במסכת גיטין (דף פ"ח) אנו מוצאים שאחד מבעלי התוספות היה נקרא "עזרא הנביא".

השאלה שרבים נתקלים בה, היא ציטוט דברי הגמרא במסכת בבא-בתרא (דף י"ב): "אמר רבי יוחנן משחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ותינוקות".

ובכן, בגמרא שם מופיעה דעה נוספת, של רב אבדימי דמן חיפה, ש"ניטלה מן הנביאים וניתנה לחכמים"; כך שאימרה זו אינה מקובלת על כולם. ושנית, גם בדעת רבי יוחנן יש המפרשים דבריו שכוונתו היא "לחכמים מיוחדים המעלימים ומסתירים את חכמתם ומשימים עצמם כשוטים ותינוקות".

עד כה הסברנו את האפשרות לכך שיהיה נבואה, מכאן ואילך נראה את ההכרח לחזרת שלימות הנבואה בימינו:

באגרת תימן (קונטרס ג') כותב הרמב"ם בזה הלשון: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה, קבלתי אותה מאבי שקיבל אותה מאביו ומאבי אביו, וכן הדבר עד תחלת הגלות של ירושלים . . שבנבואת בלעם יש רמז שתחזור הנבואה לישראל אחר שתפסוק מהם".

ממשיך הרמב"ם ואומר: "ועל העניין הזה קבלנו, שזה שאמר בלעם (במדבר כ"ג, כ"ג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל" - יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמניין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל, ואז יאמרו להם הנביאים מה פעל א-ל". 

לאחר חשבון מדויק מסיק הרמב"ם: "ולפי הפירוש הזה וההיקש הזה, תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע-מאות שבעים ושש ליצירה, ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר (יואל ג, א-ב) "וניבאו בניכם ובנותיכם וגו' וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי". והדברים מדברים בעד עצמם - בשנת ד'תתקע"ו תחזור הנבואה לישראל כהקדמה לימות המשיח.

בכתבה הבאה נפרט את המידע אודות נביא דורנו, נבואותיו ונבואתו העיקרית.