40 שנה: התוועדות י"א ניסן תשמ"ה

בי"א ניסן תשמ"ה, נערכה התוועדות רבתי ב-770 לרגל יום הולדתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. מיד בפתיחת ההתוועדות הקשה הרבי: היתכן שמתאספים כמה עשיריות מישראל לכבודו של אדם פרטי, לחגוג לו יום הולדת? (אמנם הרבי שליט"א מלך המשיח לא התבטא "מתאספים לכבודי" וכיו"ב, הרבי לא הזכיר את עצמו במהלך ההתוועדות, אבל ברור היה שזו הכוונה, נדיר ביותר שהרבי מתייחס לעצמו באופן בוטה כ"כ)

והרבי שליט"א מלך המשיח החל לבאר שבאמת ההתאספות היא לא לכבודו של אדם פרטי, אלא לכבוד תורת הבעש"ט, ולכבוד תורת חסידות חב"ד. חסידים מחפשים כביכול תירוצים על מה לחגוג, והכל במטרה לשמוע עוד מאמר חסידות.

לבאר זאת סיפר הרבי שליט"א מלך המשיח על רב גדול בישראל, שהיה קטן בגופו ונמוך קומה, ופעם אחת מישהו זלזל בו על כך. נענה אותו רב ואמר: אני אמנם קטן, אבל הכסא (עליו אני יושב) הוא גדול. הוי אומר: אני זה לא הענין, הכסא עליו אני יושב הוא הענין.

וכך סובב הרבי שליט"א מלך המשיח שכל הענין של יא' ניסן זה עוד סיבה לחגוג לא את כבודו הפרטי אלא את ממלכת חסידות ליובאוויטש ואת הרעיון שעומד בבסיס החסידות, החל מהבעש"ט מייסד החסידות הכללית, המשך ברבינו הזקן מייסד חסידות חב"ד ועד לרבי הקודם רבי יוסף יצחק שהחל בתשתית מפעל השליחות ברוסיה ואמריקה.

העולה מכל האמור שהרבי אומר: 'אני לא הנושא'.

ותמצית הרעיון הזה היא היא שנולדה ביא' ניסן. הרבי כל מהותו למען הזולת, ולכל לראש 'מפעל השליחות'. מפעל השליחות צועק, "אני לא הנושא", אם צריך אותי בהודו לחלק ליהודים מצות ולהניח להם תפילין, שם אהיה כי היהודים הנידחים שם הם הנושא. אַי נוח לי להשאר בארץ ישראל, עטוף בקהילה חרדית חברים וכו'… "אני לא הנושא".

(נקודה מתוך התוועדות של הרב ויצהנדלר ראש ישיבת חב"ד בראשון לציון, על אותה התוועדות, נרשם ע"י הרב מנחם ישראלי)