ז' חשון ומנהגי החודש

כינוסי אחדות

נוהגים לקיים כינוסי אחדות ומשתדלים לקיימם עד ז' מרחשון, לגברים לנשים ולילדים, כל אחד לחוד .

"מובן, שכאשר נמצאים בהתחלת חודש מר- חשון. לאחרי סיום כל המועדים, כאשר מתחילה העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" בפועל ממש - ראוי וטוב ונכון ביותר להדגיש שוב את ענין אחדות בני ישראל, ע"י עריכת "כנסים" שבהם יתאספו רבים מישראל, "ברוב עם הדרת מלך", הן ריבוי ככמות, והן ריבוי באיכות - מכל הסוגים דבני ישראל. ו"כנסים" אלו יהיו עבור כל בנ"י - אנשים נשים וטף, אנשים בפני עצמם, נשים בפני עצמן, וטף בפני עצמן - בהשגחת המורים והמדריכים שלהם".

(ב' דר"ח מר חשון תשד"מ, התוועדויות ע' 412-413)

שואלים גשמים

תפילת ערבית: מתחילים לשאול גשמים, "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, בתפילת ערבית של ליל ז' מרחשון (בארץ ישראל).

שואלים גשמים עד תפילת מנחה של ערב יום-טוב ראשון של פסח.

אם לא שאל מטר בימות הגשמים, מחזירין אותו אפי' אם שאל טל. אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל בברכה הבאה דהיינו "תקע בשופר" שואל גשמים שם.

אם נזכר אחר שהתחיל "תקע בשופר" אבל קודם שסיים ברכת "שומע תפילה", אין מחזירין אותו ושואל גשמים בברכת "שומע תפילה". ואם נזכר כשסיים תפילתו, חוזר חוזר לראש התפילה.

ברכת הקשת

ברכת הקשת: מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.

טיפ לעבודת האדם

"השם "מר-חשון" - קשור עם ענין הגשמים, כי "מר" פירושו - טיפה, ובלשון הכתוב: "כמר מדלי", היינו, טיפת גשמים והנה, בנוגע לענין הגשמים נאמר בכתוב "כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", ובפירוש רש"י: "לא המטיר - לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם - התפלל עליהם וירדו כו'". ונמצא, שענין הגשמים קשור עם עבודת האדם. עפ"ז מובן שבשמו של החודש, מר חשון - טיפת גשמים, מודגש עניין עבודת האדם".

(התוועדויות תשמ"ה, כרך א, פרשת נח, ב' מרחשון)

גשם ושבעתיים כאור שבעת הימים

"חודש מרחשון הוא התחלת תקופת הגשמים (מר מלשון טפת מי) הקשורים עם עבודת המטה, "ואד יעלה מן הארץ" , (לא כטל שנמשך מלמעלה). אשר כ"ז מוסיף כח בעבודתם של ישראל - שמונין ודומין ללבנה (חודש) עד שהם עתידים להתחדש כמותה.

ובהשלמות לשיחה הנ"ל מציין את הקשר שבין הגשם ללעתיד לבוא: "ולהעיר, שבגימטריא ד"גשם" מרומז גם החידוש דלעתיד לבוא - כמ"ש "והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים", "שבע שביעיות כאור של שבעת הימים, הרי ארבעים ותשע שביעיות, העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה", בגימטריא "גשם" - שענין זה הוא מהחידושים דלעתיד לבוא ("עולם חדש") גם לגבי המעמד ומצב שבהתחלת הבריאה (לפני מיעוט הלבנה) שהיו "שני המאורות הגדולים"".

(ש"פ נח, ב' מרחשון ה'תנש"א,התוועדויות ע' 247,243)