• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

א' אייר: רבי מנחם מענדל מוויטבעסק

היום, א' אייר, חל היארצייט ה-228 של רבי מנחם מענדל מוויטבסק. הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק (ת"צ-תקמ"ח) לפי צוואת רבו המגיד ממזריטש היה ל"ראש החסידים" אחרי רבו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. הרבנית דבורה לאה העידה שבנה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מענדל מויטבסק במשפחת בית רבי, ומשמו של הצמח צדק נלקח השם לכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
א' אייר: רבי מנחם מענדל מוויטבעסק
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

היום, א' אייר, חל היארצייט ה-228 של רבי מנחם מענדל מוויטבסק.

הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק (ת"צ-תקמ"ח) לפי צוואת רבו המגיד ממזריטש היה ל"ראש החסידים" לאחר הרב המגיד. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

רבי מנחם מענדל נולד בויטבסק לערך בשנת ת"צ (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.

את רוב תורתו למד מפי המגיד ממזריטש.
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר הסתלקות הרב המגיד, חזר  רבי מנחם מענדל לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל

לאחר הסתלקותו של המגיד ממעזריטש היה אדמו"ר הזקן, בתקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מענדל. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי יששכר בער מליובאוויטש.

כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מענדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מענדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד.

בשנת תקל"ו מינה רבי מנחם מענדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ברוסיה.

בשנת תקל"ז נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד המתנגדים, וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעלות לארץ ישראל. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי אברהם מקאליסק ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה וליטא, הוא נשאר שנה אחת בעיר ולאחר מכן חזר לרוסיה.

בארץ ישראל

בחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.

הם הגיעו לארץ בה' אלול תקל"ז והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו לצפת. בשל רדיפות ערבים וטורקים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.

אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות, ובזמן זה אדמו"ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.

לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. מ"כ בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.

היה זה ביום שני, ר"ח אייר תקמ"ח (1788). הותיר אחריו את בנו יחידו ר' משה. 

ביום חמישי, י"א אייר תשע"ג שופץ הציון בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו.
לאחר הסתלקותו בשנת תקמ"ח שלח  אדמו"ר הזקן איגרת ליושבי ארץ הקודש "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...".

הרבנית דבורה לאה העידה שבנה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מענדל מויטבסק במשפחת בית רבי, ומשמו של הצמח צדק נלקח השם לכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

ספריו

פרי הארץ (קאפוסט תקע"ד).
פרי עץ (ז'יטומיר תרל"ד).
לקוטי אמרים (לבוב תרע"א).

ב' אייר - יום הולדת כ"ק אדמו"ר המהר"ש (תקצ"ד)

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...