ט' באב אחר חצות • ניקיון הבית לכבוד זמן לידת המשיח // טור מיוחד

מנהג ידוע בקרב יהודי מרוקו, שבחצות היום של תשעה באב, זמן של לידת המשיח, וזהו זמן ראוי לגאול את ישראל, היו הנשים מכינות ומנקות את הבית לכבוד התגלות המשיח • ועד היום קיים המנהג הזה בכמה וכמה קהילות קדושות בישראל • הרב חיים לוי יצחק גינזברוג בטור מיוחד על זמן לידת המשיח • לקריאה

בהתוועדות חסידותית שנערכה בימים של בין המצרים שמעתי סיפור אודות הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי, המפורסם בכינויו "החיד"א".

בקרב יהודי מרוקו, ובפרט בקרב נשים צדקניות שבהם, הי' מנהג (וכפי ששמעתי מכמה וכמה, עדיין קיים מנהג זה בכמה קהילות עד עצם היום הזה, למרות האמור לקמן) אשר בחצות היום של תשעה באב, שאז הוא הזמן של "לידת מלכא משיחא".

[וכידוע מה שאומר הרבי מלך המשיח שליט"א (ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 744) שהכוונה היא לא ללידת תינוק, אלא בעיקר ל"לידה" של משיח "לאחרי שנעשה גדול, כולל ובמיוחד גדלות רוחנית, "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" (ככל פרטי דיני מלך, ועל אחת כמה וכמה בנוגע למלך המשיח, מלך ורב)". ובהערה 93 שם: "ומסתבר יותר לומר שגם זה נכלל ב"נולד מושיען של ישראל" – שאין הכוונה ליציאה לאויר העולם, שאז בפועל אינו "מושיען של ישראל",  אלא להתגלות (דוגמת לידה כפשוטה) ד"מושיען של ישראל",  שכבר ראוי ומוכן לגאול את ישראל בפועל ממש"].

ומכיוון שזהו הזמן של "לידת מלכא משיחא", היו הנשים נוהגות בזמן זה, בעיצומו של תשעה באב, להכין את הבית להתגלותו של האורח החשוב, משיח צדקנו. לשם כך הן – לא פחות ולא יותר – מנקות ושוטפות את כל הבית, ומבשמות אותו בבשמים נאים ובריחות טובים, כך שיהי' מוכן ומוכשר לקבל את פניו של משיח צדקנו באופן הפשוט והגשמי ביותר, לפי מידת ההבנה של נשים פשוטות ביותר בישראל.

מששמעו הרבנים והמנהיגים הרוחניים אודות אותו מנהג, קמה צעקה גדולה: זהו היפך השולחן ערוך. לשטוף את הבית בעיצומו של תשעה באב?! והרי אפילו נגיעה במים אסורה בתשעה באב, ולא כל שכן שטיפת כל הבית במים ובישומו בבשמים ובריחות טובים. צריך אמנם לצפות ולהתפלל ולקוות ולהיות אפילו בטוחים בביאת המשיח, אבל אך ורק באופן המותר על פי ההלכה.

ואכן, בכמה מקומות הצליחו הרבנים לבטל את המנהג מאותם טעמים הילכתיים.

פעם נקלע הגאון החיד"א לעיירה קטנה בתשעה באב, ולפתע נודע לו כי אותו מנהג קנה לו שביתה באותו מקום, והנשים הצדקניות מחכות בציפי' דרוכה לשעת חצות היום של תשעה באב כדי להתחיל את החגיגה בהכנת הבית לקראת משיח צדקנו. 

עלה הגאון החיד"א על בימת בית הכנסת והכריז: יהודים יקרים, יודע אני כי כוונתכם רצוי', ורוצים אתם להביע באופן החזק והמוחשי ביותר את האמונה האמיתית התקווה והבטחון המוחלטים והציפי' הדרוכה לביאת המשיח ולגאולה הקרובה. ואולם כיהודים אסור לנו לסטות בכי הוא זה מן ההלכה. על פי הלכה יש מקום גדול לספק אם מותר, ומסתבר אפילו שהדבר ממש אסור, לשטוף את הבית בתשעה באב, תהא הכוונה רצוי' ואמיתית ככל שתהי'. לפיכך, אנא הודיעו לנשותיכם ולבנותיכם כי למרות כל הכוונות הטובות, על פי ההלכה אסור לעשות מה שאתן עושות, ולכן חייבות אתן להימנע מכך. וכשם שקיבלתם שכר על הדרישה (על מה שעשיתם בתמימות הלב, מחוסר ידיעה, בשנים שעברו), כך תקבלו שכר על הפרישה.

הדברים התקבלו בתדהמה באזני הקהל הפשוט שנהג כך כל ימיו, אך בהיותם אמונים על ציות ללא עוררין לדברי הרב, התכוננו הכל לקיים את הדברים שנאמרו.

ירד הגאון מן הבימה מרוצה על שעלתה בידו למנוע מכשול מקהילה קדושה בישראל, למרות שראה עד כמה קשה לאותם יהודים פשוטים, ובעיקר לנשים הצדקניות ולבנותיהן, לשמוע לדבריו.

בדרכו שמע לפתע  שתי נשים פשוטות משיחות לפי תומן: שמעת מה אמר הרב הגאון והצדיק? הרב אמר שהשנה לא יבוא המשיח ולכן אין צורך ואף אסור להתכונן לביאתו על ידי שטיפת הבית…

מששמע החיד"א את הדברים, שנאמרו בפשטות ובתמימות על ידי נשים פשוטות שכל ההסברים לא הועילו להן להבין את הדברים כפי שהן הבינו אותן, הזדעזע כולו: מה? אני אגרום ליהודים חלישות באמונה?!

לא נתקררה דעתו של החיד"א עד שביקש שנית לכנס את כל בני הקהילה, חזר ועלה על הבימה וביקש למסור הודעה דחופה: רבותי, יהודים יקרים, אני מתנצל לפניכם ואני חוזר בי מן הדברים שאמרתי קודם. נכון אמנם שעל פי ההלכה זו שאלה גדולה אם מותר לשטוף את הבית בתשעה באב, אבל אם בגלל זה ישנם כאלו שהדבר גורם אצלם ח"ו חלישות באמונה המוחלטת בביאת המשיח – מוטב שישטפו את הבית כמנהגם, ובלבד שאמונתם התמימה והמוחשית בביאת המשיח בכל רגע ממש תישאר אצלם אמיתית ואיתנה.

וכאמור, שמעתי מכמה וכמה שלמרות ההתנגדות של רבים וטובים למנהג זה מסיבות הילכתיות, הרי עד היום הזה קיים עדיין המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל.

"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".