ז' אדר ראשון תשנ"ב עם כיתוביות בלה"ק

ז' אדר ראשון תשנ"ב עם כיתוביות בלה"ק

שיחת ז' אדר ראשון תשנ"ב עם כיתוביות בלה"ק, על ידי המכון להפצת תורתו של משיח

ערוץ הוידאו

תמליל לשון הקודש בשיחה

ז' אדר הוא, כמפורסם יום ההולדת של משה רבינו, כמדובר כמה פעמים בשנים שלפני זה, במילא בכל שנה ושנה זוהי עוד הוספה על השנים שלפני זה, וכמדובר כמה פעמים שאצל "ועמך כולם צדיקים", ובפרט צדיק שבדור, אז בכל שנה ושנה יש עליה שלא בערך, שלא בערך אפילו ל"שלא בערך" של השנים שלפני זה,

וכמדובר כמה פעמים יש לזה גם הדגשה מיוחדת - זהו ענין שהוא בחודש אדר, שכל הענינים בחודש אדר - "בריא מזלא", על אחת כמה וכמה שמשה הוא גם על דרך כפי שאומרים על נשיא, שהוא הנשיא, וזה גם כן על דרך "מזל", על ידו נשפעות המשכות והשפעות לכל שבטו, ועד"ז נשיא הדור - גם בנוגע לכל דורו, זהו עוד ביתר שאת וביתר עוז

ובפרט בשנת העיבור שאז יש "כפלים לתושיה", שני אדרים, וכמדובר - שישים ימים, ומיד, בכל אדר, ובפרט אדר של שנה מעוברת, הרי משתוקקים עוד יותר לחודש ניסן כפי שזהו גם בפשטות, שכאשר צריכים לחכות שלושים יום זה ענין אחד, אך כשצריכים לחכות שישים יום עד שבא חודש ניסן, אז התשוקה היא עוד שלא בערך, כמדובר כמה פעמים.

ובפרט שעל ניסן ישנה ההבטחה שכמו ש"בניסן נגאלו" כך "עתידין להיגאל", וכפי הדגשת נשיא דורנו שאין הפירוש שצריכים לחכות עד ניסן, אלא זה יכול להיות הרבה קודם, אפילו בחודש אדר שני שלפני זה, אפילו חודש אדר ראשון שלפני זה, וכמדובר כמה פעמים.

ובפרט שבחודש אדר יש כבר את יום השביעי שבו, שיום השביעי מראה על שלימות במספר ימי השבוע, נוסף על השלימות של ענין החודש, שהחודש הוא "בריא מזליה", יש גם את ענין השלימות במספר ימי השבוע,

ובפרט שזהו גם מספר השביעי - שהשביעין כולן חביבין, כולל גם בנוגע למשה רבינו, עליו נאמר שהוא היה השביעי, שלכן גם, כמובא גם במאמרי ההילולא של נשיא דורנו של "באתי לגני אחותי כלה" שזה קאי גם על משה רבינו שהוא בא ל"אסתלק יקרא דקוב"ה",

וגם בא ומתחדש כאשר נהיה "כל השביעין חביבין" במיוחד השביעי דמשה רבינו שזהו גם בנוגע ל"המעשה אשר יעשון", שצריך ללמוד מכל ענין מה עושה בזה בנוגע לעבודתו היום-יומית בזה הענין הוא בפשטות ש"שביעי" מראה על ענין של שלימות,

במילא מובן שצריכה להיות שלימות, צריך להיות אצל "עמך כולם צדיקים" בכל יום ויום, על אחת כמה וכמה בחודש אדר, על אחת כמה וכמה בשנת העיבור, על אחת כמה וכמה בכל הענינים יחדיו,

ובסמיכות לחודש ניסן, כמדובר לעיל, ועוד והוא העיקר, שגם כרגיל בכגון זה שעושים את כאו"א שליח לצדקה,  שכל ענינים אלו מזרזים עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

שאם בכל הענינים  נוגע ה"בריא מזליה", על אחת כמה וכמה בענין של הגאולה האמיתית והשלימה, הרי נוגע בחוזק רב הענין של "בריא מזליה", כדי שיהיה אפילו יום קודם, ויתירה מזו - אפילו שעה קודם, ויתירה מזו - אפילו רגע אחד קטן, אפילו כשהרגע הוא רגע קטן,

הרי ברגע זה נמצאים השכינתא וכל אחד ואחת מבני ישראל האנשים והנשים והטף נמצאים בגלות, הרי מובן עד כמה נוגע רגע אחד לפני זה, במילא יש לנו מיד שזה נעשה הרגע האחרון של גלות, ומיד אחר כך - הרגע הראשון של הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמה פעמים.

שזוהי גם השייכות גם למשה רבינו. על משה רבינו נאמר שהוא ביקש "שלח נא ביד תשלח" הרי מובן, שכאשר צדיק מבקש, ודאי שהוא פעל זאת, אבל ביחד עם זה הקב"ה בחר אותו ודיבר אודות כך בחוזק, וכמדובר כמה פעמים הפירוש הפשוט של פסוקים אלו, זהו גם ה"גואל ראשון הוא גואל אחרון" - משה רבינו בפשטות, עד למשה רבינו של דורנו, שזהו נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר

ולאחר מכן, והוא העיקר, שבכל יהודי, האנשים והנשים והטף יש בתוכו את המשה רבינו שפועל בו, ופועל בו, ופועל בו בכל יום, על אחת כמה וכמה בחודש שכל החודש הוא "[בריא] מזליה", ובחודש זה גופא זהו היום השביעי בחודש וכמדובר כמה פעמים.

ובמיוחד שיש שייכות, וכבר נכנסו לפרשת "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור", שזה קשור עם הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהיה אהרן הכהן גדול והוא מדליק את המנורה עם "שמן זית זך כתית למאור", שהעיקר הוא, כפי שהפסוק אומר שזהו ה"מאור"

משא"כ בנוגע למנחות, אז הרי גם כן צריך להיות "שמן זית כתית", אבל לא באופן כזה כפי ה"שמן זית זך כתית למאור", כפי שזהו במנורה,

ועוד והוא העיקר, שמהדיבור בענינים אלו ובפרט לאחר שעושים מכאו"א שליח לתת לצדקה, ובפרט שראש חודש התחיל מיום ג' וד', שזהו גם כן, בחודש עצמו - ראש החודש שלו, "גד", שזהו הפירוש של "מזל", ועוד והוא העיקר, שיהיה תיכף ומיד "מזלו גבר", של כל יהודי ושל כל בנ"י, על אחת כמה וכמה של כל בנ"י יחדיו,

ויש תיכף ומיד, אחרי רגע הנוכחי מיד את ה"תיכף" של הגאולה האמיתית והשלימה, ו"בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו", נמצאים כולם "עם ענני שמיא" בארצנו הקדושה, ושם - בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובמקדש השלישי ומקדש המשולש, ותיכף ומיד ממש.