קטעים מחנוכה לייב תש"נ

קטעים מחנוכה לייב תש"נ

כינוס ילדי צבאות ה' והדלקת נרות בינלאומית דרך קישור בלויין "לראות ולהראות" בפעם הראשונה, בנר חמישי של חנוכה שנת תש"נ לעיני הרבי שליט"א מלך המשיח ב770 ועשרות אלפי צופים ברחבי תבל ובפעם הראשונה אחרי שבעים שנה גם ברוסיה הקומוניסטית.

מנחה התכנית בטלוויזיה:
במרחק של אלפי קילומטרים אחד מהשני, הילדים בברוקלין ניו יורק והילדים בבית הכנסת המרכזי במוסקווא תחת "עדיין) השלטון הקומוניסטי, שרים את אותו השיר באותה שפה:
"אנו רוצים משיח עכשיו", ענין שמבטא את אחדות היהדות סביב העולם. ואת תחיית היהדות במדינה הסובייטית, ובמיוחד במסקווא"

 באותה עת הדלקת נרות עם אלפי צופים ב"שאנז אליזה" בפאריז. ובירושלים אלפי ילדי צבאות ה' ברחבת הכותל עם הרב מרדכי אליהו, שמדליק את החנוכיה הציבורית בברכה, ואומר על הרבי שליט"א מלך המשיח:

בחכמתו, בתבונתו, רב גדול בתורה בנגלה ובנסתר רב ש"כל רזא לא אניס ליה" רב שמאיר את נשמותיהם של עם ישראל, כל מקום שיש חושך בעולם השליחים שלו נמצאים שם ומאירים את לבותיהם של עם ישראל. מאירים ממש.

קטעים מתוך שיחת הרבי שליט"א מלך המשיח במעמד:

שבפרשת 'ויהי מקץ' שם מדובר על העניין העיקרי אצל יוסף, ואיך יוסף יצא מבית האסורים יצא למלוך. שאם בהתחלת הפרשה מדובר במעמד ומצב של שנתיים ימים שיוסף עוד היה בבית האסורים, אחרי שהיה בין החולמים שיוסף פתר להם את החלומות ומיד אחר כך נהיה משנה למלך,

וכך זה אצל כל יהודי, אפילו שנמצא במצב של "היינו כחולמים," דהיינו - בזמן הגלות – אז תיכף ומיד כל יהודי פותר את ה'חלום' שגלות היא רק דבר זמני. והיא נעשתה כדי שאחר כך יהיה כפליים לתושיה, ושכר ירידה - צורך עליה שלא בערך לגמרי,

שמאותו 'חלום', על דרך חלום יוסף, שבשעה שהיו החלומות, והוא פתר אותם, - עדיין ישב בבית האסורים, ותיכף ומיד אומות העולם ע"י פרעה מלך המצרים, הוציאו אותו מבית האסורים, ועוד יותר, ציווה לכל העולם כי הרי פרעה היה 'מושל בכיפה,' וה'מושל בכיפה' ציווה לכל העולם ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו,"

שגם אינם-יהודים מכריזים בכל העולם כולו שהיות שזה יהודי שמדבר, זה יהודי שמדבר דברי תורה ומוסר את ציווי הקב"ה, אז בוודאי ש'לא ירים איש את ידו ואת רגלו' - שצריך למלא אחר הכוונה והרצון ובקשת כל יהודי וכל היהודים,

החל מהבקשה שלא רק שיהודים יוצאים מהגלות סתם אלא כספם וזהבם איתם, על דרך מה שהיה 'כימי צאתך מארץ מצרים', שיצאו ברכוש גדול, שהמצרים עצמם נתנו כלי כסף וכלי זהב וכו,'

על דרך זה גם, כל שבעים אומות העולם מלווים את היהודים (ביציאה מהגלות) ונותנים להם את כל הענינים שצריכים בשביל הרחבה אמיתית, שזה קשור עם מתנה אמיתית שנותנים זאת גם בציוויו של הקב"ה.

ומותר ליהנות ממתנה כזו, ועוד בפרט שזו אינה מתנה, אלא קיום ההבטחה שייצאו ברכוש גדול 'שלא בערך' לרכוש הגדול שיצאו מארץ מצרים, שזה הדבר שהרוויחו אותו ע"י צער הגלות בשעה שבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה - שזה כל יהודי - נמצא עוד רגע בגלות, אז כמה כסף וכמה ענינים שלא יתנו לו בשביל הצער, זה לא מתקרב לניסיון של רגע אחד שהיה צריך להיות על שולחנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה,

ותמורת זה - הוא היה בגלות, תוך כדי שמשתדל להכניס את 'אלופו של עולם,' אות א' בתוך 'גולה,' זה נהיה אותיות 'גאולה' כמדובר כמה פעמים. והקב"ה גם עוזר לו שהוא יכניס מיד את ה-א', על ידי על ידי שמוסיף עוד יותר בקיום המצוות, ועוד בפרט שמוסיף בנר החמישי וכמדובר לעיל.
= = =
בהמשך השיחה, הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר על מנהג ישראל לתת דמי חנוכה לילדים כל יום, ובהוספה בנר חמישי של חנוכה.