כ"ח ניסן: עשו כל אשר ביכלתכם

שנים חלפו מאז זעקתו הנפשית של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" • "אתר הגאולה" מגיש ווידאו מיוחד בצרוף התמליל המדויק של "השיחה הידועה" ממוצאי ז"ך אור לכ"ח ניסן תנש"א • לצפייה ולתמליל המלא

תמליל השיחה בלשון הקודש:

כבר דובר במשך השנה כמה פעמים שזוהי שנה שבנ"י נתנו לה ראשי תיבות "תהא שנת נפלאות אראנו", על הסדר, שאז הדיוק הוא שה"אראנו" מגיע לבסוף, שלאחרי שישנו הענין של "נפלאות" יכול להיות ש"אין בעל הנס מכיר בניסו", במילא יכול להיות כך גם בנוגע ל"נפלאות" שזוהי ג"כ דרגא ב"נס", עוד יותר מנס;

ראשי התיבות מוסיפים שזהו ענין של "אראנו" במילא לא שייכת כל המציאות של "אין בעל הנס מכיר בנס"' כיון שהקב"ה עצמו מתמסר ומתעסק בלהראות לו' הרי ישנם שני הענינים:

זהו דבר ברור שמראים דבר אמיתי - זה שמראים ודבר שני, שמראים זאת בתכלית השלימות כיון שה"אראנו" הולך על הקב"ה, ויותר מזה - אין זה הולך כפי שכתוב שהקב"ה נזכר לפעמים בלשון של נוכח אלא "אראנו", כפי שהקב"ה נזכר באופן של נסתר, זאת אומרת, על דרגת האלוקות שהיא, עוד יותר, על דרך הרגיל זהו באופן של נסתר ואזי נעשה זה "אראנו", עד שנעשה זה "אראנו" - אין ענין יוצא מידי פשוטו שרואים זאת בראיה מוחשית.

עאכו"כ גם כפי שיש לשון הכתוב הוא "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" כתוב קודם ה"אראנו" ואח"כ ה"נפלאות", במילא יש כאן עוד ענין שני, כיון שזהו לשון הפסוק, ואעפ"כ זה קשור כפי שצריך ע"פ דין לכתוב את הזמן בשטרות, שאז צריך לרשום זאת על הסדר: קודם העשיריות - ה"נפלאות", ורק לאחר מכן הענין של אחדות, 

משא"כ בלשון הפסוק ישנו הענין השני ישנם שני הענינים יחד, הן הענין של "נפלאות אראנו", והן הענין של "אראנו נפלאות",

לכך מתווסף, שכאמור בקביעות של שנה זו, זה ג"כ בזמן של ספירת העומר כנזכר בשיחה הקודמת, כפי שנאמר במדרש, שאז זה "תמימות שבתמימות", שה"שבעה שבועות" זהו שבוע תמים שמתחילה ספירת החסד, ה"חסד שבחסד" מתחיל ביום ראשון בשבוע, עד ל"מלכות שבחסד" ועד"ז בספירות שלאחרי זה. 

עד שמכך מובן ג"כ, שהשלימות של חג השבועות שזה קשור עם "זמן מתן תורתנו", שזה קשור עם כל הענינים כולם שתורה היא הרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" עאכו"כ כפי שזה קשור עם בנ"י לא סתם "עלמא", הרי עאכו"כ שכל ענינים אלו ישנם ביתר שאת וביתר עוז.

לזה מתווסף עוד ענין במיוחד שגם קשור עם הקביעות של יום זה שזהו, כאמור, כ"ז ימים (בעומר) הרי גם הענין בזה, שזהו שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש, שזהו השילוש בענין השלושה, כמדובר במשך השנה כמה פעמים, שמיד תחילת השנה התחילה מיד עם שלוש, ואח"כ זה חזר על עצמו שלוש פעמים ככה, אח"כ מתווסף השלוש פעמים שלוש באותו היום. 

החל מאותו הלילה, שזה הרי כאשר זה כ"ז (דספירה) שאז יש את הענין כפי שזהו שלוש פעמים שלוש אח"כ עוברים מיד מכ"ז (בעומר), עוברים מיד אח"כ לכ"ח (בעומר) שזה קשור עם כח, עד - הרי כבכל ענין, עאכו"כ ספירת העומר יש עוד יותר בהדגשה ענין המנין שזהו בפשטות המצוה של ספירת העומר, הענין של מנין "מצוה למימני יומי" ו"מצוה למימני שבוע" יש את הכח ג"כ בענין זה.

מכך עוברים מיד ליום שהוא ערב ראש חודש, הרי יש לו את כל המעלות של ערב ראש חודש עד שזה ג"כ נקרא בשם "(ערב) יום כיפור קטן" שערב ראש חודש זהו מעין יום הכיפורים, ואח"כ מיד לאחרי זה ישנו היום שמגיע "וביום שמחתכם אלו השבתות", שזוהי - מיד - השבת מגיעה מיד לאחר כ"ח (בעומר), ואח"כ מגיע - מיד לאחריו, זהו "מחר חודש", ישנו - מיד - שמשבת נכנסים מיד לראש חודש, ויתירה מכך - מיד לאחריו זה ג"כ לא סתם יום, אלא ג"כ ראש חודש שני, ואדרבה - בנוגע למנין החודש העיקר הוא בכלל היום השני של ראש חודש, וכפי שמקובל אצל חסידים הרי ג"כ היום שלאחרי זה זהו "תפארת שבתפארת" - הענין של "לכתחילה אריבער".

יש מיד את היום שלאחרי זה שמגיע בהמשך, לאחרי היום של כ"ז (לעומר), ואח"כ היום של כח (בעומר) ואח"כ היום של שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש - כ"ט (לעומר) ואח"כ יום השבת והיום של ראש חודש יום אחד, ואח"כ ראש חודש יום שני, ומיד אח"כ ישנו "מלכתחילה אריבער".

שכל הענינים שהיו עד אז, הרי - יכול להיות שזהו אכן "אריבער" כל ענין מהענינים האמורים הוא הרי  "אריבער" מדרך הרגיל בהנהגה הרגילה: הן הענין של ז"ך (בעומר), והן הענין של כח (בעומר), והן הענין של כ"ט, של ערב [ר"ח], של שבת, והן הענין של ראש חודש, והן הענין של יום השני של ראש חודש, ומיד אח"כ ישנו - כל אלו הם ענינים של "אריבער" - מגיע אח"כ יום שבנ"י נתנו לו שם והולך ומתפשט יותר ויותר שכל הענינים של "אריבער" מתחילים בכלל "מלכתחילה אריבער".

ועד כפי שהרבי מהר"ש הדגיש זאת, כפי שנשיא דורנו סיפר זאת עם ההקדמה שהעולם אומר שבאופן כך וכך, ו"אני אומר" - אומר הרבי המהר"ש, שהולכים "מלכתחילה אריבער", וכמדובר כמה פעמים.

כל זה קשור ג"כ עם ענין הצדקה, והכל קשור עם הענין של הגאולה האמיתית והשלימה, שבמילא נעשית התמיהה הכי גדולה כיצד יתכן שמתאספים יחד עשרה מבנ"י יחדיו ומבלי הבט על כל ענינים אלו עוד לא הביאו את משיח?

זהו דבר הכי אינו מובן כלל וכלל! 

ואח"כ אבוא ואחדש סברא, יש עוד שאלה, ועוד ענין, התוועדות, במילא ירשמו זאת עוד הפעם, ואח"כ יהיו מתמידים שיאחזו זאת ויזכרו מה שנכתב ובכך זה נשאר, ורחמנא ליצלן שייך שהיום בלילה עוד לא יבוא משיח ושייך שגם מחר עוד לא יבוא משיח, ומחרתיים לא יבוא משיח, ואכן צועקים ומורים שיצעקו "עד מתי" וכו' 

אם היו צועקים באמת, ומתכוונים באמת, זה דבר ברור שמשיח היה מגיע מזמן יחד עם הגאולה האמיתית והשלימה!!

מה אני יכול עוד לעשות בזה - איני יודע, כיון שכל מה שעשיתי עד עכשיו הוא להבל ולריק, כלום לא יצא מכך, נשארו בגלות, ומה שיותר מכך - נשארו בגלות הפנימי גם בנוגע לעבודת ה', וכמדובר כמה פעמים

במילא הדבר היחידי שאני יכול עוד לעשות:  אני מוסר זאת לכאו"א מכם ועשו כל שביכלתכם ותדאגו להביא את משיח תיכף ומיד ממש!

באופן, ענינים שהם אמנם של אורות דתהו, אבל - בכלים דתיקון ויהי רצון, שסוף כל סוף ימצאו עשרה יהודים שיתעקשו ויאמרו שהם חייבים לפעול אצל הקב"ה, שאז זהו "עם קשה עורף הוא, וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו" דבר ודאי הוא שהקב"ה יביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש! 

 וכדי למהר - מה שאני עוד יכול לעשות בזה לתת, לעשות כאו"א מכם שליח לצדקה.

ויהי רצון, אני עשיתי כל מה שאני יכול, ומכאן ולהבא, עשו כל מה שביכלתכם! 

ויהי רצון שימצאו ביניכם על כל פנים אחד, שנים, שלושה, שיתנו עצה מה לעשות וכיצד לעשות ועוד והוא העיקר - שיפעלו ושיהיה תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב.

***

גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!!
מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראייה, שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר - בגלות פנימי בעניני עבודת השם.

להביא בפועל את משיח צדקנו

הדבר היחידי שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!

ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה - כמו שכתוב "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא (= כמעלה), ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" - להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

וכדי למהר ולזרז עוד יותר ע"י הפעולה שלי - אוסיף ואתן לכל אחד ואחת מכם שליחות-מצוה ליתן לצדקה, ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכלתכם.
יהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב.

(משיחת אור לכ"ח ניסן ה'תנש"א)

__________
52) תשא לד, ט.
53) ראה שמו"ר ספמ"ב. הובא בתו"א מג"א קכג, סע"ב. לקו"ת בלק סז, ד.
54) להעיר, שהפסוק "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" הוא תשובת הקב"ה לתפלת הנביא על הגאולה (רד"ק ומצו"ד עה"פ).
55) ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.