אליהו יוסיאן: צריך ללכת בשיטה של הרבי

חלק מהנושאים בעצרת גאולה ומשיח שנערכה השבוע על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה, היה כמובן שלימות הארץ וביטחון עם ישראל.

אחד הדוברים שהלהיב את קהל האלפים היה מר אליהו יוסיאן, שעלה לארץ מאיראן, ומאז פרוץ המלחמה לא מפסיק להציג את שיטתו להשגת ניצחון על חמאס.

צפו בנאומו:

שלום לכולם ערב טוב.

קודם כל כבוד גדול לי להיות בקרבכם ואצלכם - מעריך מאוד - על הבמה.

ברמת העיקרון, בתור עולה יד ראשונה מגלות, יש לי תפיסה אחרת לגמרי או זווית ראיה אחרת, מכל מה שמשתמע מארץ ישראל. 

אני עולה יד ראשונה מגלות, בן 23 הייתי, בשנת 2003, כשעליתי לארץ.

דיברו הרבה על ניצחון, אבל כל הניצחון שעליו דיברו, היה בשפה מערבית-חילונית-ליברלית, כשרק לפני כמה ימים השפה הזאת התפוצצה לנו בפנים. 

בימים הראשונים, באו ואמרו "ניצחון", "למוטט את חמאס", התעלמו לגמרי מהאירוע האידאולוגי במזרח התיכון, מתפיסת העולם, מרוח הדברים. חמאס לא שולט על עזה אלא העזתים חושבים כמו חמאס. לא ניתן למוטט את חמאס, כי בעוד חמש שנים הילדים הקטנים שמאמינים בחמאס יהפכו להיות החמאסניקים הבאים והרוצחים הבאים.

התעלמו מהאירוע, ואמרו שצריך למוטט את היכולות הצבאיות של חמאס. אבל לא מבינים: יכולות צבאיות, מנהרות וכדומה - הם לא האויב. מנהרה הוא לא האויב, אלא האויבים שחופרים את המנהרה - הם האויבים.

לפני כמה ימים אמר בפומבי דובר צה''ל, שחמאס נמצא בלבבות של העזתים. לי זה היה ברור כבר בימים הראשונים, ואמרתי שלא ניתן למוטט את חמאס.

באו ואמרו "אחד היעדים זה לחסל את סינואר". באתי ואמרתי, הנה: חיסלו את קאסם סולימאני, והחליפו אותו באסמאעיל קאאני; חיסלו את עבאס מוסאווי, והחליפו אותו בנסראללה; חיסלו את שייח אחמד יאסין, החליפו אותו ברנתיסי. חיסולים זה לא ניצחון!

שאלו אותי, מה זה אומר ניצחון? ואני מביא את ליבת הענין: ניצחון במזרח התיכון, ובדגש עבור יהודי, הוא התישבות יהודית וריבונות. החלת ריבונות.

בשפה פשוטה מאוד: הם לא רוצים אותנו על הקרקע הזאת - הניצחון הוא "ליהד" את האזור כמה שניתן, ולספח. ריבונות.

בשפה הרבה יותר פשוטה מזה: בשמחת תורה הם נכנסו לישראל, פגעו וחיללו נשים יהודיות. הניצחון הוא לכבוש את אותו המקום, ולבנות שם מקווה לטובת נשים יהודיות.

בשפה עוד יותר פשוטה: הם לא רוצים בתי כנסת פה. הניצחון הוא לבנות בתי כנסת שם.

הניצחון צריך להיות ברוח הדברים, ברוח היהודית. כי בלי הרוח היהודית היא אפשר לנצח את האויב במזרח התיכון.

אבל אחרי שאנחנו מיהדים את האזור, ואנחנו מחזקים את ההתישבות היהודית, לסגירת המעגל הזה, קודש הקודשים הוא החלת ריבונות. סיפוח. בסופו של דבר את גוש קטיף אנחנו איבדנו כי לא הטלנו עליו ריבונות יהודית.

בסופו של דבר אנחנו באים ומחזקים התיישבות יהודית  בונים עוד מקווה, עוד בית כנסת, אבל כל עוד לא תהיה ריבונות, לא יהיה סיפוח, בכל רגע נתון ניתן לאבד אותו.

לכן תמונת הניצחון היא: אחד, ליהד את האזור - התישבות יהודית. ושתיים: החלת ריבונות וסיפוח.

באחד הסרטונים שראיתי מהרבי, הוא התבקש להתפלל עבור מתיישבים בגוש אמונים. ואני מצטט את הרבי: הוא אמר שעל האזרחים להפעיל לחץ על הממשלה משום שהמששלה יכולה לעשות הרבה יותר. אמנם יש להפעיל לחץ בדרכי נועם ושלום, אבל במלא התוקף. מכיוון שאתם הולכים בכוח התורה, ויש בידכם תוקף התורה - ככל שתלחצו תוכלו תמיד לפעול עוד יותר.

ואני רוצה לקחת בדיוק את המשפטים האלו, ולחבר לימינו. במיוחד אחרי הטבח שהיה בשמחת תורה: יש מקום להפעיל מקסימום לחץ על הממשלה הנוכחית שברובה המובהק היא ממשלה, לא רק ימנית, אלא ימין אידאולגי, ולדרוש ממנה - בדיוק כמו שהרבי אומר - סיפוח והחלת ריבונות על שטחי C, כי כל מה שיש בידינו הוא בדיוק כפי שהרבי אומר: בכח התורה ובתוקף התורה.

אנחנו לא הגענו לפה אחרי 2500 שנה בזכות הגוים. לא הגענו לפה בזכות האו"ם. יכול להיות שבהצבעה הבינלאומית הצביעו בעד, כן, אבל במובן אידאולוגי ותיאולוגי, בדיוק כפי שהרבי אומר - הגענו לפה בכח התורה ובתוקף התורה.

כל פעם שפגענו בשלימות הארץ, וכל פעם שלא כיבדנו את הקרקע האלוקי שאלוקים נתן לנו בנס, איבדנו את כבודנו והחזרנו את האדמות שלנו מדרום לבנון - ראינו את חיזבאללה ישב שם, ואנחנו רואים מול עינינו מאה אלף יהודים מפונים.

החזרנו את ארצנו בגוש קטיף, ולא כיבדנו את האדמה, וראינו שמאותו מקום באו וחיללו לנו את הכבוד.

ושוב פעם, צריך להגיד את המשפט של הרבי: אדמת ארץ ישראל ניתנה לנו בזכות התורה ובכח התורה. אסור לזלזל בשלימות הארץ!

מפה אני פונה באיחולים: מאחל להתגלות של משיח והשגת ניצחון וביטחון לישראל.

בזכות המעמד הזה החיילים שלנו יחזרו בשלום הביתה, החטופים יחזרו בשלום הביתה והנרצחים יזכו בקבורה בכבוד רב. לילה טוב.