צפו: הוידאו היומי • כ"ט סיון תשע"ו

מה שתובעים מיהודי, זה דבר והיפוכו: תובעים ממנו שיצעק ויצעק בכל כוחות נפשו האלוקית, ואומרים שאף על פי כן, צריכה להיות שמחה גדולה ביותר, שמחה אמיתית, לא חס ושלום שמחה מעושה, ובאותם רגעים של שמחה, יש לסלק, ברגעים אלו ובשעות אלו, את כל הענינים המבלבלים לשמחה, וזה גם ימהר ויזרז את פריצת גדר הגלות, וימהר את ביאת משיח צדקנו

קטע שיחה מהושענא רבה, כ"א תשרי תשד"מ.
הושענא רבה, בכלל, אף על פי שהוא בתוך "זמן שמחתנו", הוא עניין "מאויים", בו "נידונים על המים", ועפ"י קבלה הוא גם יום השלמה ליום כיפור (ועד ל"זאת חנוכה"). וזו אחת הסיבות שבהושענא רבה נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק במצוות, לקרוא "תיקון" את כל התהילים, וספר דברים, לטבול במקווה לפנות בוקר, ולמחרת בתפילת שחרית שבעה סיבובים עם ארבעת המינים מסביב לבימת קריאת התורה, כאשר המילה והתפילה "הושע-נא" חוזרת אלפי פעמים.
במילא, מובן שאם צריכים ישועה, זה לא בדיוק המצב בו רוצים לעמוד. והישועה העיקרית, שמבקשים בסיום, (לפני "מנהג נביאים" בחביטת הערבה), "קול מבשר מבשר ואומר" וכו', שמחכים לבשורת אליהו על ביאת המשיח.
= = =
שיחה זו נאמרה בהושענא רבה תשד"מ, (1984). בחודש תשרי תשנ"א (1991) הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאליהו הנביא כבר בישר על ביאת המשיח, ושוב חזר על הודעה זו משך השנה. הודעה זו על ביאת אליהו לבשר, משמעותית מאד, מכמה סיבות:
א. כאשר אליהו הנביא בא לבשר, הכוונה שהוא מבשר על הגאולה האמיתית והשלמה, ולא על גאולה כמו כל הגאולות הקודמות שהיה אחריהן גלות.
ב. עד שנת תשמ"ח, (1988), וגם בזמן של שיחה זו, הרבי שליט"א מלך המשיח אמר כמה פעמים שעוד לא שמענו את הבשורה מאליהו הנביא.
ג. בהושענא רבה תשנ"ב, הרבי שליט"א מלך המשיח אומר ש"אור הגאולה האמיתית והשלמה חודר וחודר ומאיר בתוך הגלות שנמצאים בה", כלומר, למרות שעדיין בגלות - (כל זמן שאין את בית המקדש בירושלים), אבל כבר "נמצאים בימות המשיח", שפועל בעולם, וצריך לשמוח שנמצאים עם משיח בגלוי, וצריך לא להתבייש לצאת לרקוד ברחוב על הניסים שהקב"ה עושה.

= = =
ריבוי פעמים שהרבי שליט"א מלך המשיח, משה רבינו שבדור, מדבר בסגנון "למה הרעות לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". וגם כאן, הדרישה האולטימטיבית לקב"ה שיוצא את היהודים מהגלות, בלי תנאי:
"לשם מה צריכים את הסבל של "שכינתא בגלותא", משיח בגלותא, כל אחד ואחת מישראל בגלתא, ובאופן של "הולך ומוסיף", שלא למעליותא, "אין לך יום שאין .. [=היפך הברכה] מרובה משל חברו",
נראה שהביאור היחידי מדוע העלימו זאת, היות שהקב"ה רצה שנצעק באמיתיות "אליך קיווינו כל היום". ובנוסף לכך, נאמר ש"ליבא לפומא לא גליא", שזה דבר שלא יכול להיות בגילוי, ומעלימים זאת מאיזה סיבה שתהיה.
עד כדי כך אין לזה שום מקום, כל סדר ההשתלשלות, ובכל ענין התורה והמצוות, שיהודי יהיה בגלות!!
קל וחומר בזמן של עקבתא דמשיחא!!
ומה שתובעים מיהודי, זה דבר והיפוכו: תובעים ממנו שיצעק ויצעק בכל כוחות נפשו האלוקית, ואומרים שאף על פי כן, צריכה להיות שמחה גדולה ביותר, ובפרט בהושענא רבה, שמחה אמיתית, לא חס ושלום שמחה מעושה, ובאותם רגעים של שמחה, יש לסלק, ברגעים אלו ובשעות אלו, את כל הענינים המבלבלים לשמחה,
וזה גם ימהר ויזרז את פריצת גדר הגלות, וימהר את ביאת משיח צדקנו".
= = =
משיח בכיכר, הקהל את העם, האנשים הנשים והטף
כיכר רבין, ד' תמוז תשע"ו, 10.7.16, בשעה 19:00
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!