בהתחלה חשבתי שזה סתם איזו הודעת ספאם, אבל אחרי מספר הודעות ושיחות טלפון מתברר ש-כן, נבחרתי למפקד האוכלוסין החדש של ישראל.
מתברר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחפשת תעסוקה ואנחנו נבחרנו למלא את הפרטים ופרטי פרטים, כדי שבסוף יהיה להם את המספר המדוייק.
מסתבר, שלא כולם מעונינים לפרסם את פרטיהם ברבים, ואילולא טלפון שרודף הודעה, המפקד ייכשל..
הנה ציטוט מאחד האתרים המוכרים בישראל, בנוגע למפקד אוכלוסין: בכיר בלמ"ס: "אין כל צורך במפקד אבל אף אחד לא יוותר על הכסף - זה רבע מתקציב הלמ"ס"
***
זה קרה לי גם השבוע, כשניסיתי לחשב כמויות של משתתפי ל"ג בעומר בעשרים האירועים שקיימנו בעיר חיפה.
אם לספור ילדים באירוע אחד זה מאתגר כי חלקם זזים ממקום למקום, כשמדובר על חישוב כולל, זה מאתגר עוד יותר.
אז אולי נוותר?
***
מעניין, שבפרשת השבוע 'במדבר' מתקיים מפקד האוכלוסין הגדול ביותר, מאות אלפי יהודים מגיל 20 ומעלה,
ורק שבט לוי מקופח. "את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל", למה?
רש"י מביא שתי סיבות: 1) "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו", 2) "צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, אמר אל יהיו אלו בכלל לפי שהם שלי שלא טעו בעגל".
בשיחה נפלאה מסביר הרבי שליט״א מלך המשיח,
כי לפי הפירוש הראשון – שבט לוי אכן נפקד במנין אחר, נפרד.
ולפי הפירוש השני – לא נמנה בכלל, כדי להציל אותם מעונש המרגלים בו נגזרה מיתה על כולם.
איך להציל אותם? כי המספר מביא עין הרע, ומי שלא במפקד, מרוויח.
נו, אז למה לספור בכלל?
***
גם בהפטרת פרשת השבוע (מספר הושע הנביא) נאמר "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר",
ובספר 'לקוטי תורה' שואל אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן –
אם באמת יש כל כך הרבה - בלי מספר, למה נאמר "והיה מספר" – למה לספור?
ומסביר, שיש שתי דרגות – גבול ובלי גבול.
בלי גבול הוא גבוה יותר מאשר הגבול, ולכן "לא ימד ולא יספר",
אבל לעתיד לבוא הגבול עצמו יהיה במדריגת הבלי גבול ולכן "והיה (לעתיד) מספר . . אשר לא ימד ולא יספר", שהמספר עצמו יהיה למעלה ממספר.
***
בתורה שבעל פה מבואר, שהמפקד עצמו חשוב מאוד. הוא נותן משמעות ו'מספר' לכל אחד, ובעצם גם יוצר חשיבות מיוחדת בכל אחד ואחד. יתירה מזו "מתוך חיבתן מונה אותם כל שעה", המספר מראה על חביבות וחשיבות.
מאידך, הספירה עצמה יכולה לגרום לעין-הרע, ולכן נפסק להלכה שאסור לספור אנשים במספר (והמנהג אצלנו לספור עם מילות של פסוקים – לדוגמא 'הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם' – סה"כ 10).
איך משלבים ביניהם?
מסתבר, שכשסופרים בשביל החשיבות, אין מה לחשוש מעין הרע. ורק שמתחילים לבדוק מי יותר ומי פחות, מה חשוב יותר ומה לא, יכולה להיות בעיה.
***
מענין, שזו גם שיטתו של הרבי שליט״א מלך המשיח בכלל בענין עין-הרע,
מצד אחד כתב למספר אנשים בהזדמנויות שונות, שמי שלא חושש מעין רעה, לא יאונה לו מאומה,
ומצד שני במקומות מסויימים הציע שיהיה באופן של "דבר הסמוי מן העין" כדי שלא תהיה עין רעה.
ואולי אפשר לומר,
שכשהספירה, המנין, הוא מתוך אהבת ישראל והמעלה שבכל אחד, אין מה לחשוש.
***
גם דוד המלך אמר "מה רבו מעשיך השם", יש לראות את הריבוי והשפע כמעלה חיובית, ואז הספירה הופכת לדבר רצוי ואף יותר מכך!
שבת שלום ומבורך
וראש חודש טוב!
תגובות