ערב ראש חודש אייר תשט"ז, אירע רצח אכזרי בכפר חב"ד. דוד אימי - שמחה זילברשטרום, ועוד חמישה מדריכים מפנימיית "בית הספר למלאכה" נרצחו ע"י מחבלים, השם יקום דמם.
לא רק תושבי הכפר היו בהלם, חב"ד כולה היתה בצער גדול.
והרבי שליט"א מלך המשיח?
רק שבוע לאחר מכן שלח מברק ראשון של תנחומין. ימים ארוכים חיכו התושבים לעידוד מהרבי שליט"א מלך המשיח, ואחרי שבוע כתב:
".. נתעכב המענה כי קשה הי' לכתוב לאחרי המאורע בכפר חב"ד, אשר אחדים רצו להסבירו על פי הכתוב בקרובי אקדש. אבל גם שם הענין סתום, ורק למדנו משם שיש לפעמים הנהגה זו, וכיון שגם שם אינו מובן הרי אינו ענין של ביאור אלא גזירה שוה, ולכן בא הזמן של וידום אהרן".
אבל אחרי השתיקה הזו - הוסיף הרבי שליט"א מלך המשיח וכתב מכתבים רבים, עודד ניחם וביקש להמשיך בעשיה לעילוי נשמתם, בהרחבת כפר חב"ד ובמוסדות נוספים. שלח שנים-עשר שלוחים לעודד את התושבים ועשה הכל כדי להמשיך הלאה.
***
השבוע הזדעזענו לקבל את הידיעה על הפיגוע הנורא בו נרצחו ארבעה יהודים הי"ד בבאר שבע, ביניהם הקדוש הרב משה קרביצקי ז"ל, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח מנהל בית התמחוי של חב"ד בבאר שבע.
יש כאלו שבחרו לצעוק ולהביא מחאה בפומבי גם בפני חברי הממשלה. יש שהדליקו נרות ויש שבחרו את ההזדמנות לשתוק. כי גם זו דרך.
***
מדהים שגם בפרשת השבוע 'שמיני' מסופר על פטירתם של שני בני אהרון - נדב ואביהו, בראש חודש ניסן. עצב נורא באמצע יום חגיגי במיוחד שסימן את חנוכת המשכן.
ומה עשה אהרון אביהם? "וידום אהרון". פשוט בחר לשתוק. כי יש רגעים שהדיבור הוא מיותר,
***
יהודי פעם בכה לרב על בעיות קשות בשלום-בית שלו. נתן לו הרב סגולה שאותה הבטיח לקיים. לפני שנכנס הביתה ילגום מים וישאיר אותם בפיו למשך עשר דקות. הוא לא הבין מה רוצה הרב - אבל סבר וקיבל.
וראה זה פלא. בתוך זמן קצר הסתדרו הבעיות והשלום חזר על כנו.
למה?
כי לשתיקה הרבה מעלות, ואחת מהן היא שאנחנו לומדים לקבל דברים ולא תמיד לענות עליהם.
גם חכמינו ז"ל אמרו "מילה בסלע, שתיקותא בתרי" - מילה שווה מטבע שנקראה 'סלע', אבל שתיקה שווה כפליים.
***
אנחנו נמצאים בזמן מאוד מאתגר, גם מבחינה עולמית גם מבחינה כלכלית וחברתית.
היד לפעמים קלה על ההדק ועל הלשון. לכתוב ברשתות החברתיות תגובות שלפעמים מיותרות, להגיד מילים שאפשר שלא ייאמרו.
חברים יקרים, שתיקה שווה זהב.
רגע לפני שאנחנו מאשימים את כל העולם, נקבל גזרת שמים בשתיקה. נכיל את זה שמולנו שהתבטא באופן שלא רצינו. נתמודד עם אתגרים בגבורה ובשתיקה.
קיצרתי הפעם, כי לפעמים עדיף לשתוק…
תגובות