• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

ניסים שנמשכים בחיינו

יהודי צריך לפעול בדרכי הטבע להשיג את מה שהוא צריך, אך עם זאת הוא מודע לכך שה' - ובמילא גם הוא - אינו כפוף להגבלות דרכי הטבע
ניסים שנמשכים בחיינו
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

בפרשתנו מסופר על כמה ניסים כלליים שאירעו לבני ישראל לאחר צאתם ממצרים: נס קריעת ים סוף, והצלת בני ישראל על ידי טביעת המצרים בים ובהמשך לזה שירת הים - "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (פרשתנו טו, א). לאחר פרשת השירה מסופר אודות המתקת המים המרים במרה, נס ירידת המן, נס השליו, נס באר המים ועד לנס הניצחון במלחמת עמלק.

ניסים אלו מסופרים בהמשך אחד, דבר המלמד על קשר פנימי ביניהם, שצריך להבינו, שהרי אלו הם ניסים שונים לגמרי.

מאז ולתמיד

יש לציין, כי ניסים אלה אינם אירועים חד-פעמיים אלא מהווים עניינים כלליים, בעלי משמעות לדורות.

קריעת ים סוף: מלבד הצלת בני ישראל באותו המקום והזמן, היה בזה עניין כללי שפעל בכל העולם. בקריעת ים סוף נבקעו "כל מים שבעולם", כולל בעולמות הרוחניים העליונים, דבר שאיפשר את גילוי אותם העולמות העליונים כאן למטה - כהכנה למתן תורה, שאז החל איחוד ה"עליונים והתחתונים", פעולה שנמשכה לעולם - "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (פרשתנו טו, יח) שלכן מזכירים את קריעת ים סוף בכל יום, כשם שמזכירים יציאת מצרים כל יום.

ירידת המן: הנס היה אמנם רק בשהותם במדבר, אבל ה' ציווה ש"מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר" (שמות טז, לב).

מלחמת עמלק: כמפורש בפסוק "מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". ובפרט לפי פירוש תרגום ירושלמי כי זה נמשך עד לדורו של מלך המשיח.

לא רק בעליונים

והקשר שביניהם: תוכנה של שירת הים הוא שבח והודאה לקדוש ברוך הוא על הצלת ישראל מפרעה ומהמצרים, כשבכך רואים הכל את גדולת הקדוש ברוך הוא - "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' . . נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא" (פרשתנו טו, יא), עד שכל האומות שבעולם יודעים מכך ומפחדים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן . . אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם" (טו, יד-טו).

אלא שהדגשת התורה על הרושם שהותיר הנס על האומות מעורר תמיהה: העיקר בניסים אלו הוא הרי הצלת בני ישראל - ומדוע אם כן מודגשת הפעולה על אומות העולם, טביעת המצרים, והאימה ופחד על האומות מסביב?

והביאור: קריעת ים סוף והשירה אין עניינם להראות את גדולת ה' כפי שנמצא למעלה, וכי הוא אוהב יהודים ומגן עליהם מצד מעלת נשמותיהם, אלא דווקא לבטא את גדולת הקדוש ברוך הוא - והקשר שלו לישראל - למטה בעולם הזה, עולם הנשלט על ידי חוקי הטבע, בו יהודים הם "הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז, ז), ומבלי הבט על כך, הקדוש ברוך הוא מגן על ישראל ומציל אותם מידי שונאיהם, ואם צריך - עושה להם ניסים.

מעל הטבע

ודווקא על ידי זה מתגלית בשלימות מלכותו יתברך, ומתגלה שהקדוש ברוך הוא הוא הבעל-הבית ומלך על ישראל והעולם כולו - "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". ברם, כדי לפעול זאת בעולם - צריך יהודי לפעול זאת קודם בעצמו, שהוא יכיר וירגיש בכל מציאותו שהקדוש ברוך הוא הוא "מלך ישראל", ובאופן נצחי "לעולם ועד" בכל ענייניו וצרכיו הגשמיים.

זהו המסר של "פרשת המן" - "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה". יהודי צריך לפעול בדרכי הטבע להשגת צרכיו, אך עם זאת הוא מודע לכך שהקדוש ברוך הוא, הוא "הזן את הכל", ובמילא גם הוא אינו כפוף להגבלות דרכי הטבע. אומנם כדי לפעול זאת בשלימות, עליו גם לבטל את כל העניינים המנגדים לכך. וזו בעצם המשמעות הכללית של מלחמת עמלק.

ועל ידי זה שיהודי מקבל את מלכותו יתברך בחייו הפרטיים, כשהוא מגלה בעצמו את כבוד ה', יש לו את הכח לפעול כך גם בעולם, להביא את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש, כך שבכל העולם יורגש ש"ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".

(על פי שיחת שבת פרשת בשלח ה'תנש"א)

הפרשה בקצרה: נס קריעת ים סוף

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...