ראש השנה לאילנות: הלכה ומנהג

נוהגים לאכול בט"ו בשבט מינים רבים מפירות האילן, ובפרט מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. ורבים נוהגים לאכול גם חרובים.

לפני האכילה חשוב לשים לב לבדוק את הפירות מתולעים.

להלן חלק מהפירות הנמכרים לט"ו בשבט ודרכי ההשגחה ודרכי הזהירות והטיפול בהם מחרקים (רוב החומר בנוי על הספרים "בדיקת המזון כהלכה" לרב משה ויא).

אגוזים – אגוזי פקאן בדרך כלל נקיים ואגוזי המלך מיעוטם נגועים. צורת בדיקת שני הסוגים האלו - לאחר הקילוף יש לבדוק מסימני נגיעות. נמצאו נגיעות אין להשתמש.

אגוזי אלסר (לוז, בונדוק) הינם נגועים לעיתים רחוקות.

פיסטוקים ואגוזי קשיו מיעוטם נגועים. בסוגים אלו יש לבדוק את כולם מבחוץ (לאחר קילופם), לחצות 10% מהכמות ולבדוק מבפנים. נמצא נגוע – יש לבדוק את כולם.

בוטנים - יש לבדוק את הבוטנים מבחוץ אם יש סימני נגיעות. אם אין יש לחצות כ-10% מהכמות למדגם. אם יש נגיעות פנימיות צריך לחצות את כולם.

חרוב – יש לשבור לחתיכות קטנות (כ2 ס"מ) ולבדוק מבפנים.

משמש יבש – יש לחצות ולבדוק מתולעים.

רימון – מגידול מסחרי אין צורך בבדיקה, מגינה פרטית עלול מאד להיות נגוע בתולעת גדולה.

תמרים יבשים – יש לחצות, להוציא את הגרעין ולבדוק היטב את שני החצאים משני צידיהם כנגד האור.

ליצ'י, פאפאיה, קוקוס – מוחזקים כנקיים ואין חיוב לבדקם.

פטל, תאנים יבשים, תותים – ראוי שלא להשתמש.