בדיקת חמץ: בקביעות שנה זו מקיימים את בדיקת החמץ ביום חמישי י"ב ניסן, אור לי"ג בניסן. זמן בדיקת חמץ הוא מצאת הכוכבים (19:34 בערב) לאחר תפילת ערבית, מברכים בהתחלה "על בעור חמץ", ובסוף אומרים 'כל חמירא' כנהוג.
שריפת חמץ: זמן שריפת החמץ השנה הוא ביום שישי י"ג ניסן, באותו הזמן כבכל ערב פסח, עד לסוף חמש שעות זמניות של היום, דהיינו עד שעה 11:35 בבוקר (לפי שעון קיץ).
שורפים את החמץ מבלי לומר את נוסח הביטול, אבל אומרים את ה'יהי רצון' המופיע בסידור. את נוסח הביטול אומרים בשבת בבוקר לאחר האכילה, קודם שנאסר בהנאה (לפני 11:35).
בשריפת החמץ שורפים את פתיתי החמץ שנמצאו בבדיקה אמש, ואת כל שאר החמץ שלא נכלל במכירת החמץ (מלבד מה שמותירים לסעודות השבת).
חמץ לשבת: משאירים רק עבור אכילת "המוציא" והנדרש לשתי הסעודות: סעודת ליל שבת וסעודת שחרית למחרת (עד שעה 10:30 בבוקר).
בישולים לשבת: את בישולי השבת מכינים כבר בכלים ומאכלים הכשרים לפסח. להגשה ואכילה משתמשים בכלים חד-פעמיים. אין לבשל לשבת זו תבשילי חמץ, שדרכן להדבק בקדרה ואסור להדיחה בשבת.
אסור להכין בשבת את צרכי ליל הסדר, ולכן ההכנות לליל הסדר צריכות להיות מערב שבת, או אחרי צאת השבת. ראוי להכין כבר בערב שבת את צרכי הסדר כדי שלא להתעכב במוצאי שבת בהכנת הסדר.
יש להכין מערב שבת נר שידלק יותר מ24 שעות, כדי להדליק ממנו את נרות החג במוצאי שבת.
סעודות השבת: את סעודות השבת מכינים כבר בכלים ומאכלים הכשרים לפסח. להגשה ואכילה משתמשים בכלים חד- פעמיים. את הלחם לברכת "המוציא" אוכלים בפינה מסוימת בחדר, ומנקים היטב לאחר האכילה.
סוף זמן אכילת חמץ: ביום שבת קודש י"ד בניסן מותר לאכול חמץ עד שעה 10:30 בבוקר.
משכימים להתפלל מוקדם, כדי להספיק לסיים את אכילת החמץ לפני השעה הנ"ל. חמץ שנשאר מפוררים לאסלה או זורקים לפח ציבורי. יש לנקות את השיניים, ולומר את נוסח הביטול.
אין לאכול מצה בערב הפסח, ונוהגים שלא לאכול מכל המינים שנמצאים במרור ובחרוסת עד אחרי 'כורך' בליל הסדר.
הפטרה: שבת הגדול שחל להיות בערב פסח קוראים את הפטרת "וערבה לה'".
יש להקדים את תפילת מנחה כך שיספיקו לומר את סדר קרבן פסח לפני השקיעה. לאחר תפילת מנחה אומרים את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו", וסדר קרבן פסח. נוהגים לטעום משהו לסעודה שלישית, פירות דגים או בשר.
סדר הקידוש – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, כמפורט בהגדה. אין מברכים על הבשמים. לברכת "בורא מאורי האש" אין מקרבים את הנרות, אין מאחדים את השלהבות שלהם ואין מביטים בציפורניים, אלא רק מסתכלים בנרות בעת הברכה.
מצווה גדולה לספר ככל שאפשר ביציאת מצרים. לכן בזמן קריאת ה"מגיד" יש להבין את מה שקוראים ויש מצווה לבאר את הדברים, וכל המרבה בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח.
עיקר מצוות סיפור יציאת מצרים היא לילדים. ולכן צריך להשתדל מאוד לעורר את הילדים ולעניין אותם.
בברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה, אומרים "מן הפסחים ומן הזבחים".
שולחן עורך – ראוי להוסיף בסעודה זו יותר מכל שנה, מכיוון שסעודה זו היא גם סעודת מלווה מלכה.
תגובות