משבר גדול לישועה ניסית

מלחמת חרבות ברזל, גבתה מחירים כבדים מטובי חיילנו. בעיצומם של הקרבות הקשים בעזה, פגע טיל RPG בקבוצת חיילים. שניים מהם נהרגו, ארבעה נפצעו קשה. אחד מהם היה שגיב אגרונוב, חייל צעיר מעכו. רסיסים פגעו ברגלו, והפציעה הייתה חמורה עד כדי סכנת חיים. הרופאים בבית הרפואה היו פסימיים – הפגיעה ברגלו הייתה קשה מאוד, והם חששו כי יצטרכו לכרות אותה. נוסף על כך, שגיב היה מורדם ומונשם, חסר יכולת תקשורת עם משפחתו, שהייתה שבורה ודואגת.

הפחד והכאב הציפו את משפחתו. אימו, ציפורה, הזדרזה להגיע להיות ליד מיטתו בבית הרפואה, מנסה לשאוב כוח מהמעט שהצליחה למצוא בתפילותיה. בינתיים, בעיר עכו, מקום מגוריהם, החלו חברים ומכרים להפיץ הודעות בקבוצות: "דחוף! להתפלל על החייל שנפצע הבוקר, שגיב בן ציפורה לרפואה שלמה!".

הרבנית לימור לוי, שליחת הרבי שליט"א מלך המשיח בעכו ומנהלת מדרשייה בעיר, קיבלה את הבשורה. היא הכירה את המשפחה והכאב נגע מאוד לליבה. הרבנית לוי מתמחית בעריכת ערבי הפרשת חלה. בדיוק באותו בוקר התבטל לה אירוע מתוכנן לאותו ערב, מה שהעלה את הרעיון: להזדרז לערוך הפרשת חלה לזכותו של שגיב ולבקש רחמי שמיים, עוד באותו יום.

היא התקשרה לבני המשפחה, תמכה בהם והציעה את הרעיון. המשפחה הסכימה, והאירוע התחיל להתארגן במהירות. למרות ההתרעה הקצרה, באותו ערב הגיעו כ-60 נשים מעכו להשתתף במעמד המיוחד. האווירה הייתה טעונה ברגשות – כל אחת נשאה תפילה חמה לרפואתו של החייל.

בסיום האירוע, ניגשו אחותו של שגיב, דודתו וסבתו אל הרבנית לוי וביקשו לכתוב מכתב לרבי שליט"א מלך המשיח דרך אגרות הקודש. הן שפכו את ליבן במילים ובכו לבורא עולם שיחוס וירפא את שגיב. האחות, מתוך תחושת שליחות עמוקה, קיבלה על עצמה לשמור שבת, לזכות החלמתו של אחיה.

המענה המופלא שהתקבל מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות הקודש, היה מלא חיזוק וברכה: 'נמצאים בימי חודש כסלו, ימים של ניסים וישועות מעל הטבע. בורא עולם יסיר מעליהם את הקשיים וייתן בריאות שלימה לנכדים'. המילים הללו נגעו בלבה של הסבתא, שעמדה במקום בהלם ובהתרגשות למשמע מילות ברכה כל כך מפורשים על בריאות הנכדים שלה… הרבנית לוי מתוך אמונה גדולה בברכה חיזקה את הנשים ואמרה להן: "תישנו טוב הלילה, תהיו רגועות. הכול יהיה בסדר".

לא חלפו אלא שעות ספורות והבלתי ייאמן התרחש: הטלפון של הרבנית הוצף בהודעות נרגשות: "שגיב התעורר!" "הרופאים אמרו – אין צורך לכרות את הרגל!" הפציעה, שנראתה חסרת תקווה, החלה להחלים במהירות. המשפחה, שנמצאה רק לפני שעות אחדות בתוך האפלה, זכתה לראות אור גדול! שגיב החלים והבריא!

זמן מה לאחר מכן, במהלך אירוע נוסף של הפרשת חלה בבית ספר בעכו לזכות רפואתו של אחד התלמידים, עמדה הרבנית לוי מול קהל המשתתפות והחלה בהנחיית האירוע. לפתע, קמה ממקומה אחת המשתתפות, דמעות זולגות מעיניה. "אני ציפורה, אמא של שגיב. הבן שלי חי בזכותך ובזכות הברכה שקיבלנו! תודה לך על כל מה שעשית עבורנו!".

החדר נמלא דמעות של התרגשות ואמונה. הנס שהתרחש היה עדות מוחשית לכוחן של תפילות וברכותיו של נשיא הדור, שגם ברגעים האפלים ביותר - מביאות אור גדול לחיינו!