ואז הוא אמר: הרבי חי!

פרוירקט סיפור רופא, מביא בצורה ויזואלית ומוחשית, סיפורי מופת של ד"ר דניאל רויטמן. כל זאת במסגרת סרטונים בשם חב"דקאט, כשאת הצילום, העריכה והשימוש בסרטוני AI מבצע יואל רויטמן.

הסיפור שהתפרסם בשבוע שעבר, גרר עשרות אלפי צפיות. וכך מספר ד"ר רויטמן: "זהו סיפור שנחרט בי עמוק בלב, ומאז - בכל פעם שאני נזכר בו - הוא מחזיר אותי לאותה תחושה חיה של אמונה, של השגחה פרטית, ושל נוכחות ברורה של הרבי שליט"א מלך המשיח בתוך המציאות היומיומית.

לפני כחמש עשרה שנה, במהלך יום עבודה שגרתי במרפאה, נכנס אליי זוג חסידי חב"ד. כבר מהרגע הראשון ראיתי שמדובר במקרה מורכב. הבעל סיפר שהוא סובל שנים רבות מאסתמה קשה. במשך תקופה ארוכה הוא היה מטופל אצל רופא ריאות וקיבל תרופה מסוימת שעזרה לו מאוד - ממש איזנה אותו. אלא שיום אחד, ללא התרעה, התרופה פשוט ירדה מהמדפים.

מאז, כך סיפר, ניסו להחליף לו טיפול. הוא קיבל משאפים שונים ותרופות חלופיות, אבל שום דבר לא באמת עזר. מצבו הידרדר, והחיים הפכו קשים יותר. הם חיפשו פתרונות בכל דרך - גם באינטרנט, גם דרך רופאים - אך ללא הצלחה.

ואז, הם פנו לדרך המוכרת להם: כתיבה באמצעות האגרות קודש של הרבי שליט"א מלך המשיח. בתשובה שקיבלו הופיעה הנחיה ברורה: להתייעץ עם רופא מומחה. בתחילה חשבו - הרי כבר היו אצל מומחה לריאות. אבל לאחר מחשבה נוספת הבינו שאולי הכוונה למומחה בתחום האלרגיה. כך, בחיפוש ממוקד, הגיעו אליי.

האמת? ברגע הראשון לא ידעתי איך לעזור. המקרה לא היה בתחום ההתמחות הישיר שלי, ולא רציתי לאכזב אותם. במקום לומר שאין לי פתרון, שאלתי שאלה פשוטה: "איך קוראים לתרופה שהייתה לך?" רשמתי את שמה, ביקשתי את מספר הטלפון שלהם, ואמרתי שנשמור על קשר בעוד כשבועיים – למרות שבתוכי לא הייתה לי תשובה.

הם קמו לצאת. ואז, רגע לפני שסגר את הדלת, האיש הסתובב אליי ואמר משפט אחד: "הרבי חי.", הוא חזר על כך שוב ושוב "הרבי חי"... ורק כשסיים בהתרגשות הוא יצא - והדלת נסגרה.

לא חלפו עשר שניות, והטלפון שלי צלצל.

על הקו הייתה אישה שלא הכרתי. היא שאלה אם התקשרתי אליה. עניתי שלא, ושאלתי מי היא. "אני רוקחת," היא אמרה, "מהאזור." לרגע לא הבנתי את הקשר. ואז, כמעט במקרה, נזכרתי בפתק שעל השולחן. שאלתי אותה: "תגידי, את מכירה את התרופה הזו?" והקראתי את השם.

היא ביקשה לבדוק. אחרי דקה חזרה אליי ושאלה בפשטות: "כמה אתה צריך?"

לא היססתי. ביקשתי כמות גדולה. תוך פחות משעה הגיע אליי משלוח - מאות כדורים מהתרופה שנעלמה מהשוק.

מיד התקשרתי לאותו אדם. הוא לא האמין. תוך זמן קצר הוא כבר היה אצלי, נרגש ושמח בצורה שקשה לתאר במילים. הוא קיבל את התרופה - וקיבל חזרה את האוויר, את החיים.

מאותו יום, הסיפור הזה מלווה אותי. הוא השאיר בי חותם. בכל בוקר כשאני פותח את היום, אני נזכר: יש כאן ליווי, יש כאן השגחה.

ולמדתי עוד משהו - כרופא וכאדם: לפעמים מילה טובה, חיוך קטן, או ניצוץ של תקווה - הם עצמם המרשם הרוחני החזק ביותר שאפשר להעניק".