המכתב ששינה חיים

גברת גלית דיסטל-אטבריאן, המוכרת כיום כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, נולדה במשפחה ירושלמית לא שומרת מצוות כלל. כמו רבות מבנות גילה, עשתה גם היא את מסלול חייה בלימודים בבית הספר הממלכתי היסודי, ולאחר מכן בתיכון, מבלי לדעת דבר על יהדותה. מבלי גם לדעת כמה שהיא לא יודעת… החיים התנהלו על מי מנוחות, עד שיום אחד קרה דבר ששבר את רוחה:

חברה טובה שלה, איתה למדה וגדלה מאז הייתה ילדה קטנה, חזרה לפתע בתשובה! כך, באמצע תקופת הבגרות בבית הספר התיכון. מאז הקשר ביניהן הלך והתרחק. בנושאי השיחה והענין ביניהן כבר לא היו הרבה דברים משותפים, ובצער רב הן הלכו והתרחקו האחת מהשניה. כל אחת מהן כאבה את העובדה שהפסידה חברה טובה…

שנים חלפו. כבר זמן ארוך שלא היו בקשר האחת עם השניה. אך ביום בהיר אחד הופתעה גברת דיסטל-אטבריאן לקבל שיחת טלפון מחברתה הקרובה/רחוקה. "מזל טוב גלית! יש לך השבוע יום הולדת! מה דעתך לבוא אלי לארוחה נחמדה לכבוד יום ההולדת שלך?". בעלת יום ההולדת לא סירבה.

וכך, ערב אחד, ישבו שתיהן לארוחה משותפת. בסיום הסעודה, ניגשה המארחת לארון הספרים והצביעה על מדף ספרי אגרות הקודש. היא הסבירה לגברת דיסטל-אטבריאן שבספרים אלו מלוקטים תשובותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח לאנשים שפנו אליו וביקשו את עצתו וברכתו.

גם כיום, בתקופה בה איננו זוכים לראותו בעיני בשר, עד שיתגלה אלינו שוב בגאולה השלימה - עדיין רבבות אנשים פונים אל הרבי שליט"א מלך המשיח ע"י הנחת מכתבם בין כרכי האגרות קודש, ובמקום בו הונחה שאלתם בספר, רואים הם תשובות ברורות, כאילו נכתבו היום ממש.

המארחת הציעה לה לבחור לה כרך אחד מבין הספרים, אותו תיקח כמתנת יום הולדת. בעיני גברת דיסטל-אטבריאן זה היה נראה כהזיה…

אבל החברה לחצה והיא בחרה ספר מתוך המדף, את כרך י"ד.

מאז, משך שנים רבות, עמד הספר בספרייתה, מבלי שום שימוש. יום אחד אירע דבר שגרם לה לעשות את 'המעשה הלא הגיוני' מבחינתה, ולבקש ברכה באמצעות הספר. היה זה כאשר אחד מבני משפחתה היה בסכנת חיים חמורה. גברת דיסטל-אטבריאן הייתה נואשת לעזרה משמיים וביקשה את ברכתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. כשפתחה את הספר והחלה לקרוא במקום בו הוכנס מכתבה - עמדה בתדהמה גדולה: במכתב הוזכר אדם בדיוק עם אותו שם של קרוב משפחתה עליו ביקשה את הברכה, ופרטי המעשה שעליו דובר במכתב היו תואמים אחד לאחד למקרה עליו כתבה!

מאז אותו מענה מופלא באגרות קודש, חייה של גברת דיסטל-אטבריאן השתנו. לפתע היא הבינה שיש עולם רוחני שלם, שמנווט וגורם לכל מה שקורה בעולם הזה, אבל עד עכשיו היא לא ידעה על כך דבר. לפתע היא תפסה שבמערכת החינוך הממלכתית הישראלית לא לימדו אותה מילה אחת על מה זה אומר להיות יהודי…

מאז חל בה שינוי עמוק. מידי שבוע בשבוע, היא מפנה שעתיים מזמנה העמוס ללימוד תניא בחברותא, במשרדה בכנסת, יחד עם חברתה שחזרה בתשובה. מאז היא פועלת במרץ ובנחישות לשנות את המצב בחינוך הממלכתי בארץ - שילדים יהודים בבתי הספר הממלכתיים יפסיקו ללמוד תכני כפירה מהנצרות, ואדרבה - ילמדו תניא וחסידות, שנותנים את הכח וההשראה כיצד לחיות כיהודי.