החג שנותן כח לפעול בלי חשבונות

י"ב בתמוז הוא "חג הגאולה" של הרבי הריי"צ, רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, ששוחרר ממאסר ברוסיה הסובייטית לאחר שנלחם במסירות נפש על הפצת התורה והיהדות.  לאורך המאסר הפגין הרבי תוקף ועוצמה נחושה כנגד אלה שאסרו אותו.

הרבי הריי"צ סיפר, שכאשר הוא הובל אל בית הסוהר, קיבל החלטה נחושה שלא להתפעל מהם, לא להתחשב ולא להכיר בסמכות שלהם, כאילו הם כלום ושום דבר.

נשאר לשבת

באחד הימים נכנסה לחדרו קבוצה של שוטרים וציוו עליו לעמוד. בבית הסוהר היה כלל קבוע, שבכל פעם שסוהרים באים למסור הודעה לאסיר הוא חייב לקום על רגליו, כדי להזכיר לו שהוא נתון למרותם.

משום כך סירב הרבי לעמוד כבקשתם של השוטרים, והודיע להם שהוא נשאר לשבת. אחד השוטרים השיב לרבי בכעס: "אם לא תציית, נכה אותך!", וכך היה.

לאחר מכן חזר על עצמו התסריט עוד פעמיים. השוטרים מבקשים לעמוד, הרבי מסרב, והשוטרים מכים שוב. אחד מהשוטרים שהיה יהודי, פנה אל הרבי ואמר "רבי, למה אתם מתעקשים? הם רוצים לבשר לכם בשורות טובות", אך הרבי לא התייחס.

לבסוף נאלצו השוטרים להיכנע. הרבי התלווה אליהם אל המשרד, ושם התבשר שעונשו הומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומא. מכיוון שהיה זה יום חמישי, הנסיעה הייתה כרוכה בחילול שבת, ולכן הרבי סירב בתוקף להתפשר עד שהסוהרים נאלצו להיענות לדרישתו, ולדחות את שחרורו ליום ראשון, ג' בתמוז.

שליחות מתוך המאסר

מיד עם קבלת ההודעה, הורה הרבי לאחד החסידים לנסוע לקוסטרומא כדי לייסד שם "חדר" ולתקן שם את המקווה. למרות כל המאסר הקשה, הרבי הריי"צ כלל לא חשב להרפות או להפסיק בפעילות הנמרצת שבגללה הוא נכנס למאסר, אלא מיד דאג לעוד חיזוק בענייני היהדות.

הסיפור הזה אינו רק סיפור היסטורי. מכיוון שהרבי הריי"צ עצמו בחר לספר זאת ולפרסם את סיפור המאסר והגאולה, מובן שכל זה מהווה הוראה חיה ונצחית לכל יהודי.

מסיפור זה אנו למדים את כוח הנחישות שיש לכל יהודי. כאשר מקבלים החלטה נפשית חזקה שלא להתפעל משום מניעה או קושי, ולהמשיך לצעוד לעבר המטרה שהוטלה עלינו, גם הסביבה מתחילה להתנהג בהתאם.

וכפי שרואים בסיפור זה. אפילו יהודי שהתרחק עד כדי כך ששירת כסוהר בבית מאסר סובייטי שנלחם בתורה וביהדות, פנה אל הרבי בפשטות בתואר "רבי". העמידה הנחושה של הרבי הצליחה לגרום לו להתחיל לחוש שיש יהדות, חסידות ורבי.

אפשר לפעול הכל

כאשר יהודי עומד בתוקף על ביצוע השליחות, שום דבר לא יכול להפריע לו, וכל מה שנראה כמונע או מעכב נופל ומפסיק להתנגד. עם תוקף כזה אפשר לפעול כל דבר, אפילו דברים שנראים כטפלים לעומת המטרה העיקרית.

זוהי ההוראה לכל אחד. אם הרבי הריי"צ, בתנאי מאסר חקירות ואיומים, עמד בתוקף על כל פרט ופרט ולא ויתר אפילו בדברים שנראו שוליים, ואפילו תוך כדי המאסר פעל להמשיך בהפצת היהדות, על אחת כמה וכמה עכשיו, שכל אחד יכול להפיץ יהדות ללא אותן רדיפות והגבלות, ואדרבה שהעולם מסייע לו, בוודאי שיש בכוחו למלא את שליחותו - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1061)