למצוא את הדרך הישרה לחיים

אם יש משהו טוב בכל מערכות הבחירות שנכפתה עלינו בשנים האחרונות בזו אחר זו, היא שהציבור למד שאין לו על מי לסמוך. סביר להניח שלו היינו מבקשים מנער צעיר בתיכון, לאייר לנו דמות של 'שקרן', הוא היה בוחר לאייר דמות סמכותית, העומדת ליד פודיום מבהיק או יושב ליד שולחן עץ עבה, מאחוריו דגל וספריה עמוסת ספרים, המישיר מבט למצלמה ואומר "אני מתחייב"...

בזה אחר זה, הפרו כל הנבחרים את התחייבויותיהם הבסיסיות ביותר לקהל בוחריהם, כשהם מתחרים ביניהם מי הצליח יותר לרמות ו'לתחמן' את שומעיו באופן כזה בו לא ירגישו ששוב 'עבדו' עליהם. זה הבטיח שיבטל את הסכמי אוסלו אך רץ למסור את חברון לידי אויבינו והמשיך בתהליך המסוכן, השני התחייב שלא יקים ממשלה עם הערבים, אך הפר התחייבות זו וכמעט כולם התחייבו שלא ישבו עם אלו או עם אלו, ומצאו את עצמם עם דעה שונה לאחר סגירת הקלפיות. בין לבין קשה למנות את רשימת ההבטחות, הגדולות והקטנות המופרחות לאויר, כאלו שאפילו המילה מופרכות אינו יכול לבטא את חוסר ההיתכנות לקיומן.

תופעה עולמית

אם נרד לשורשה של הבעיה, זה לא התחיל רק בהצהרות הפוליטיקאים בתקופה האחרונה, אלא מדובר בתופעה כללית העוברת על העולם במגוון נושאים ציבוריים שונים. בעוד בעבר הלא כל-כך רחוק נחשבו תופעות והנהגות מסויימות ככאלו שאין מקומן בציבור, אמירות שאינם ראויים להאמר פומבית ושלל התנהגויות שבעבר היו מובילים כל אדם מהישוב להמליץ על טיפול נפשי ליציאה מהבעיה, הפכו בדורנו למוסכמויות המוניות הסוחפות אליהן עוד ועוד.

מה שנחשב למוקצה ולא ראוי עובר תהליך הלבנה זריז בכלי התקשורת ובעבודה של משפיעי דעת קהל, הופך לדעה הנאורה והנכונה.

והאדם הממוצע הרואה כל זאת, עומד ושואל את עצמו מה יגן עלי בשינויים אלו, מה יכול להפוך להיות הפלס שידייק אותי במעשיי, מהו הסרגל המכוון לפיו אפשר להבטיח כי אשאר בדרך הישרה ולא אושפע מהבלי עולם השקר המחליף דעותיו. כיצד אוכל לדבוק בדרך האמת ללא שרוחות סערה חולפות ומזדמנות יזיזו אותי ממנה. 

והתשובה לכך היא הליכה בדרך התורה! רק מי שהולך בדרכו הבטוחה של בורא העולם, רק מי שמכוון את הליכותיו בדרך הישרה הוא שיכול להיות בטוח בצדקת דרכו לאורך כל הדרך. על התורה נאמר שהקב"ה הסתכל בה ולפיה ברא את העולם. שהיא התוכנית האדריכלית לפיה נברא העולם. היא ורק היא זו שיכולה להעניק לאדם את המדד המדויק ביותר לחייו.

בדרך התורה

כאשר נחפש מנהיג שכזה שאינו נגרר לאמירות פופוליסטיות, אינו משנה את דעתו ואינו חוזר בו מהבטחותיו, עלינו לשים אל ליבינו שעליו להיות כזה הנאמן בצורה מוחלטת לדרך התורה. על מלך המשיח פוסק הרמב"ם שהוא מלך ההוגה בתורה, עוסק במצוות ומכוון את העם כולו לדרך זו. הנהגה זו אותה אנו מוצאים אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, המנהיג היחיד עליו ניתן לסמוך לחלוטין, שכל מילה שלו מתקיימת במדויק, המנבא לדורנו באופן וודאי כי 'הנה זה משיח בא, ותיכף ומיד ממש כבר בא', בגאולה האמיתית והשלימה, מתוך שמחה וטוב לבב.