השביעין חביבין וזוכים להיגאל

השבוע, עם פתיחת ספר הגאולה, ספר שמות, אנו פוגשים את דמותו של הגואל הראשון - משה רבינו, הנולד במצרים ומתכונן לתפקידו הגדול בשליחות הקדוש ברוך הוא.

במאמרו הראשון של הרבי שליט"א מלך המשיח, שנאמר בעת קבלת הנשיאות באופן גלוי (בי' שבט תשי"א, 1951, לפני שבעים שנה) מביא הרבי שליט"א מלך המשיח את המדרש המציין את מעלתו של משה רבינו כמביא הגאולה וכמי שהוריד את השכינה למטה לעולם, בעת מתן תורה. המדרש מציין שם את מעלתו של משה רבינו, כמי שהוא השביעי מאברהם אבינו ו"כל השביעין חביבין".

עבודתו של אברהם

באותו מאמר מכונן, עומד הרבי שליט"א מלך המשיח על כך, שחלק בלתי נפרד ממהותו של השביעי, זה שהוא שביעי לראשון. זאת אומרת שכל ההליך תלוי ומתחיל מהחוליה הראשונה. במקרה שלנו מהצדיק הראשון שהחל בהכנה למתן תורה ולהמשכת השכינה בחזרה לעולם - הלא הוא אברהם אבינו.

עיקר עבודתו של אברהם אבינו היתה בפרסום האלוקות בעולם. עד כדי כך שהמדרש אומר על הפסוק: "'ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם' - אל תקרא ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב".

נכון שבין פעולתיו הכבירות של היהודי הראשון, נמנים גם מעשים הירואיים בהם מסר את נפשו וסיכן את חייו, בעומדו על אמונתו. כמו במקרה המפורסם בו השליכו השליט נמרוד אל תוך כבשן האש בגלל דביקותו בה'. אך עיקר יחודיותו של אברהם אבינו התבטאה בכך שהוא לא חיפש מסירות נפש, אלא זו היתה אצלו רק כחלק מתפקידו העיקרי - לפרסם אלוקות לכל העולם. (זאת בשונה מדרכו של רבי עקיבא, שאמר לתלמידיו כשמסר את נפשו "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך' אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו").

ובגלל דרכו היחודית והמיוחדת של אברהם בפרסום שמו של הקב"ה, זכה לכך שממנו התחיל ההליך של קידוש ה' הגדול ביותר ולאחר שבעה דורות הגיע משה רבינו שהשלים את המשימה הכבירה - בה חזרה השכינה לשכון בעולם, בעת מתן תורה, כפי שהיה בעת הבריאה לפני החטא וכפי שיתגלה בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

שביעי לראשון

בערב שבת זה, חל יום ההילולא של רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא והשולחן ערוך. שבע דורות לאחריו, עומד הרבי שליט"א מלך המשיח, ומביא את העולם למטרתו - מקום בו יתגלה כבוד ה' לעין כל.

באותו מאמר, עומד הרבי שליט"א מלך המשיח על תפקיד דורנו: והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, שכל השביעין חביבין. שעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא ???? עקבות המשיח, כינוי לתקופתנו), בסיומא (=בסיום) דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא.

והעיקר שזוכים לראות זאת - עכשיו ממש.