חיים כל היום עם הוראות הקב"ה

כמעט בכל פעם שנאספים לתפילה, ניתן לראות את המחזה חוזר על עצמו, אחד הנאספים מוודא שאכן יש במקום מנין גברים יהודים, ורק אז ניתן האות לתחילת התפילה. שהלא ידועה ההלכה שאין קובעים מנין לתפילה בפחות מעשרה.

"עדה" בישראל, נחשבים רק עשרה יהודים ומעלה, מפתיע לגלות כי ההלכה המחייבת את המנין, נלמדת מפרשת השב וע, מהפסוק: "עד מתי לעדה הרעה הזו". ונשאלת השאלה כיצד יתכן שהלכה נעלית זו, המלמדת על מעלתם של עם ישראל, נלמדת מדברי הקב"ה על המרגלים?

שנים עשר אנשים יצאו לדרך בשליחותו של משה, במהלך סיורם בארץ המובטחת, פרשו שנים מן החבורה לאחר שעמדו על כוונתם של חבריהם להביא את דיבת הארץ. העשרה שנותרו יחד, חזרו לבני ישראל ודבריהם כנגד הכניסה לארץ, הונצחו בפרשת השבוע. אם כן, נשאלת השאלה, דווקא הלכה חשובה שכזו, על מנין בו ניתן לקיים דבר שבקדושה, נלמדת מאותם אנשים?

דווקא בגשמיות                                                     

על שאלה זו, מביא הרבי שליט"א מלך המשיח את התשובה המופיעה בתורת החסידות, שרצונם הפנימי של המרגלים, הוא שהוביל אותם לטעות הנוראית. בהיותם במדבר הלא ניתנו להם כל צרכיהם כולל לחם, מים, בגדים ושמירה מחיות מזיקות, כל העת מאת הבורא ית'. והם ידעו כי בכניסתם לארץ, יפסקו השפעות אלו שניתנו להם על מנת שיוכלו לעסוק בתורה ובני ישראל יאלצו להתחיל לעסוק בעבודות היום-יומיות. לכן ניסו הם לשכנע את העם, שלצורך התעלותם הרוחנית, עדיף להם להשאר במדבר. כוונתם היתה טובה, אך תוצאותיה הרסניות.

על טענתם השיבו יהושע וכלב: "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו!", הכניסה לארץ הלא היא רצונו של ה' יתברך. דווקא 'ירידה' חיצונית זו והתעסקות עם הגשמיות, היא מבטאת יותר מכל את קיום רצונו והדביקות בו.

וכאז גם היום. ישנם כאלו החפצים לטעון כי הקשר בין עם ישראל להקב"ה, עליו להישאר רוחני ולא לרדת לביטוי מעשי-גשמי בקיום מצוות ודקדוקי הלכות. יש להעמידם על טעותם של המרגלים ולהסביר בצורה פשוטה כי רצונו של הקב"ה הוא בהמשכת האורות הרוחניים למעשה גשמי בפועל.

עצרת האמונה

כך הם הדברים גם ביחס לנבואותיו ודבריו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח. הודעתו כי אנו נמצאים בימות המשיח, והגיע זמן הגאולה האמיתית והשלימה, הינן הודעות בעלי משמעות מעשית בפועל ממש - לחיות גאולה ביום יום. כך גם הודעתו על חייו הנצחיים שימשיכו ללא הפסק - דברים המתקיימים בפועל ממש!

בעוד כשבועיים, ביום חמישי ראש חודש תמוז, בשעה 7 בערב, נגיע כולנו, אנשים, נשים וטף, כדי להכריז קבל עם ועולם באמונתינו האיתנה בכל דבריו של משה רבינו שבדורנו - הרבי שליט"א מלך המשיח. זה המקום בו מגיעה לידי ביטוי הבטחון בהתגשמות כל נבואותיו. כשם שראינו עד עתה את קיום כל דבריו הק', ללא יוצא מן הכלל, כן זוכים אנו כבר עתה, לחזות בהתגלותו המלאה לעין כל - תיכף ומיד ממ"ש.