כשמעצמת-על מכריזה אלוקות

המשכת שיא הגילוי האלוקי לתודעת הנבראים לא הגיעה לשלימותה ביציאת מצרים, למרות עשרת המכות והגילוי האלוקי העצום שנילווה להם. במצב דאז לא נותרה ברירה אלא לשבור את מצרים "סוס ורכבו רמה בים.... מרכבות פרעה טבעו בים" • הרב זמרוני ציק במאמר המערכת ב"שיחת הגאולה" לכבוד חג הפסח תשע"ח • הטור המלא

משנולד משה, נתמלא הבית כולו אורה. כך מגלים לנו חז"ל, כשכוונתם לא רק לביתו הפרטי של עמרם נשיא הדור דאז, אלא ביתו של כל עם ישראל. נולד גואל ראשון, מי שעתיד לגאול את ישראל ממצרים, עברה הבשורה הטובה מפה לאוזן.

מעתה סיפור גאולת עם ישראל ממצרים, בפרט כפי שהוא מתואר בתורה, שזור באופן שאינו ניתן להפרדה, באיש אחד ומיוחד - משה רבינו. האיש גואל ראשון וגאולת ישראל ממצרים מהווים מציאות אחת.

מרכזיותו של משה בגאולת ישראל ממצרים בולטת כבר מרגע ההתגלות בסנה, שם מבקש משה רבינו להשתמט מתפקידו כגואל בגלל ענוותנותו, אך הקב"ה "מתעקש" עימו כי דווקא הוא, מיועד להיות הגואל ראשון.

ויאמינו בה' ובמשה עבדו
בשיחותיו הקדושות מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח, כי גאולת מצרים הנה תחילת גילוי כוונת הקב"ה בבריאה והיא - "להיות לו ית' דירה בתחתונים". לשם מימוש כוונה זו יש להכשיר את העולם לקבלת הגילוי הנעלה ביותר של האלוקות, הגילוי של עצמותו ית'. ולא כהבזק חד פעמי אלא כמציאות קבועה של גילוי האלוקות בכל הבריאה כולה ועד לגילוי האמת לאמיתה, שאין עוד מלבדו.

למימוש כוונה זו נדרשה אישיות מיוחדת, כזו המכילה בתוכה את שני הקצוות. מחד גיסא נשמה גבוהה ביותר המחוברת לבחינות הנעלות ביותר של האלוקות ועד לעצמותו ית' מאידך המלובשת בגוף גשמי עם כל המשתמע מכך. דווקא אישיות כזו ביכולתה להביא גם במצרים "ערות הארץ" את הגילוי הנעלה של "ועברתי בכל ארץ מצרים" אני! ולא אחר. לשבור את קליפת מצרים ועד שאפילו חרטומי מצרים הודו באלוקות ית'.

שלימות הכוונה האלוקית
המשכת שיא הגילוי האלוקי לתודעת הנבראים לא הגיעה לשלימותה ביציאת מצרים, למרות עשרת המכות והגילוי האלוקי העצום שנילווה להם. במצב דאז לא נותרה ברירה אלא לשבור את מצרים "סוס ורכבו רמה בים.... מרכבות פרעה טבעו בים".

לעומת זאת, בזמן הגאולה האמיתית והשלימה, הכוונה האלוקית כן מגיעה לשלימותה. העולם נעשה מוכשר לקבלת הגילוי האלוקי מצד עצמו, דהיינו מצד הכרתו הפנימית. קדמה לכך עבודת בני ישראל בקיום התורה ומצוות, שביררה וזיככה את העולם במשך אלפי שנה.

אחד הביטויים המאפיינים שלימות זו בתקופתנו - ימות המשיח, זו יוזמת חוק "יום חינוך" עליו חותם נשיא ארה"ב מידי שנה. במסגרת זו נקראים מוסדות החינוך בכל רחבי ארה"ב, להקדיש את היום לחיזוק ערכי המוסר בחברה האנושית, כפי שהם באים לידי ביטוי בשבע מצות בני נח, כפי שהם מבוססים על עשרת הדברות שבתורה. "יום החינוך" נקבע מידי שנה ליום י"א בניסן, יום ההולדת של הרבי שליט"א מלך המשיח, יוזם החוק והמפעל החינוכי האדיר הנובע ממנו.

יוזמה של גאולה
בעקבות ארה"ב הכריזו במקומות נוספים בעולם על ימי חינוך לכבוד יום הולדתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, שהודה על ההיענות ליוזמה ואמר: "בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך".

העובדה שהיוזמה הרוחנית נעשתה לעניין המעוגן בחוק, שהתקבל עפ"י כללי החקיקה של המדינה, מלמדים שהעולם מתוך הכרתו הפנימית מתאים את עצמו לרצון העליון. עניין המורה על הכשרת התחתון לגאולה אמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.