נביא הדור / כך מתייחס הרבי שליט"א מלך המשיח לנחיתה על הירח

בארצות הברית ובעולם כולו מציינים 54 שנים לנחיתה המאוישת הראשונה על הירח. ביום ראשון ה' אב ה'תשכ"ט, 20 ביולי 1969 למניינם. חללית "אפולו 11" נחתה באזור המכונה "ים השלווה", 4 ימים לאחר ששוגרה מפלורידה.

שעות ספורות לאחר מכן, צפה העולם במפקד החללית, נִיל אַרְמְסְטְרוֹנְג, מניח את כף רגלו על הירח, כשהוא אומר את המשפט שמוכר עד היום: "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".

מאז 1972 (למניינם) לא דרך שוב בן אנוש על הירח, ועל שום גרם שמימי אחר.

האסטרונאוט אדווין א. אולדרין ג'וניור מתייצב לצילום ליד דגל ארצות הברית על הירח

"אפשר להגיע לירח"

שבע שנים קודם הנחיתה בפועל על הירח היה העיתונאי שלמה נקדימון ששמע התייחסות נדירה של הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא האפשרות להגיע אל הירח.

היה זה בשנת תשכ"ב כאשר שלמה נקדימון ביקר אצל הרבי מלך המשיח שליט"א ביחידות. לאחר היחידות פרסם ראיון ארוך ומרתק עם הרבי בעיתון "חרות" היה זה בחודש אדר תשכ"ב.

הכותרת הראשית של העיתון היתה: "הרבי מליובאוויטש: אפשר להגיע אל הירח".

להלן הקטע המתייחס לנושא הטיסה לחלל:

שאלתי את הרבי מלך המשיח שליט"א: מה דעת הרבי על נצחונו המבורך של גלן [אותם ימים הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן]?

הרבי מלך המשיח שליט"א: זה עסק טכני.

שאלתי: ואל הירח, הוא המאור הקטן, יוכלו להגיע?

הרבי מלך המשיח שליט"א: יכולים להגיע אל הירח.

אני: ומה ימצאו בירח כאשר יגיעו אליו?

הרבי מלך המשיח שליט"א: את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח...

שאלתי: וכיצד התורה מסתכלת על נסיונות בני אנוש אלה?

הרבי מלך המשיח שליט"א: בהנחה מקצועית: הגילויים המדעיים בשטח האטום וחלקיקי האטום והחוקים השוררים בהם, נוגעים יותר להשקפת עולם יהודית מאשר כיבוש החלל. כיבוש החלל הוא צעד נוסף להתקדמות המדע והטכניקה.

אולם הגילויים בחוקי האטום מערערים את יסודות המדע לפיהם פעלו עד כה. עד כה אמרו: המדע - יציב הוא. התורה - אינה אלא אמונה. אולם, עתה רואים כי כל יסודות המדע עד כה, כל הנחות המדע בפיזיקה ובטכניקה, אין אמיתותן קיימת. קרה והדברים נתגלו דוקא בתורת האטום. נופלות איפוא כל הקושיות מן המדע על הדת, כיון וכל המדע צריך בחינה מחודשת מאלף עד תו.

תחזיתו של הרבי מלך המשיח שליט"א: נראה שכל הישג נוסף בנעשה בין חלקי האטום יוסיפו ערעור ודרישת בחינה מחדש בהישגי המדע הקיימים.

שאלתי: ואין התורה מונעת או אוסרת חקר החלל?

הרבי מלך המשיח שליט"א: לתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור.

עיתון ״חרות״ עם הכותרת הראשית ״הרבי מליובביץ׳: אפשר להגיע לירח״

"בזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח"

ממכתב אייר תשכ"א - תורגם מאנגלית:

שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".

תשובה: הפסוק משתמש במושג "ארץ" במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג "שמים" עם המושג "כוכבי לכת". הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים "שמים", כיון ש"שמים" הוא דבר רוחני, ואילו "גרמי השמים" האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי.

הקב"ה ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה שהקב"ה ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח.

משמעותו של הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היא: בעוד שהקב"ה נמצא בכל מקום, לרבות ב"שמים", הרי את מקומו של האדם קבע ב"ארץ" - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.

מראה כדור הארץ עולה מעל אופק הירח נלקח מחללית אפולו 11

רוקד כנגדך?...

שאלה: כיצד ניתן לתרץ הסתירה בין הנחיתה על הירח להנאמר "השמים שמים לה'".

תשובה: הרי כמה פירושים ב"שמים", מתחיל מפירוש ב"עוף השמים", ועד - "האלוקים בשמים ואתה על הארץ" (קהלת ה, א). ולהעיר מתפלת שלמה שבאו שניהם יחד: "בהעצר שמים ולא יהיה מטר גו' השמים מכון שבתך גו'".

(בכלל - מלכתחילה אין מקום לקושיא. ויגיד עליו רעו: "הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים". וכמה כתובים כיוצא בזה).

שאלה: הרי בברכת קידוש לבנה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך".

תשובה: שוברה בצדה וקודם לה - "הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".

שאלה: הרי בחז"ל מובא "על מנת שתעלה לרקיע" כדבר בלתי אפשרי.

תשובה: אפילו אם תמצי לומר דנחיתה על הירח היינו הך, כיון שנאמר "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים" (ועדיין צריך עיון) - עדיפא הוי ליה להקשות מכמה וכמה כתובים (ולדוגמא: איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים - הרי זה "פלג לשטף תעלה" (איוב שם) על ידי מעשה בני אדם וכו' וכו').

שאלה: לכאורה יש בדבר משום סתירה להתבוננות בשפלות האדם וכיוצא בזה.

תשובה: ...בתור חידוש מדעי וכהוספה ב"הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום, שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע, ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.

ועל דרך זה כמה וכמה "חידושים" שלפני זה.

ועוד ועיקר, אשר גם בזה עדיפי היה לו לומר, דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניה אמר ה' "נצחוני בני", ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).

ועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלכות עבודה זרה: בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו' האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיין שם ריש פ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלקים...

(ממכתב הרבי מלך המשיח שליט"א, אלול תשל"א - לקו"ש טו עמ' 479)

שיגור החללית אפולו 11 (20.02.1969)

ההגעה לירח מחזקת את האמונה מה רבו מעשיך ה'

ההגעה לירח יצרה תדהמה בעולם התורני ורבים לא ידעו איך "לעכל" את הנושא מבחינה תורנית. יממה לאחר הנחיתה על הירח הרבי מלך המשיח שליט"א כבר דיבר בארוכות על הנושא והמשיך בכך במהלך כל השנה במספר הזדמנויות להאריך ולבאר את הדברים מכל ההיבטים של האמונה.

"גורם נוסף להתוועדות של היום הוא האירוע של השבוע הזה, דבר בלתי צפוי, ההגעה לירח, הן לצידו המואר והן לצידו האפל, ואף צילומו ושידור התמונות לכדור הארץ. לאחר מכן ירדו האסטרונאוטים, ברגע ובנקודה שתוכננו מראש.

מבואר, לפי תורת הבעש"ט, שכל מה שאדם רואה או שומע, יש ללמוד מזה בנוגע לעבודת ה', ועיקרון זה שייך אפילו בנוגע לאירוע המפתיע הבלתי רגיל כלל כמו מסעם של האסטרונאוטים.

ובהקדמה שמובן ופשוט, שאין זו בשום אופן קריאת תיגר כלשהי על האמונה, הגם שיש הרואים בכך דוגמה דרמטית ליכולתו של האדם, דבר העשוי לחזק את הגישה היהירה של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. למעשה, אין הדבר צריך לערער את האמונה, או לטשטש את ההכרה של 'לפני מי אתה עומד'. גדולת האדם אינה עומדת בסתירה לאמונה.

ואולם האירוע הוא יותר מאשר עניין תמים בכל הנוגע להטלת ספק באמונה. ואדרבה, עליו להתחזק ולהפיק מכך באשר לתרומתו לעבודת ה'. עליו לחזק את אמונתו בכוחו ובחכמתו האינסופיים של הקב"ה, ב'מה גדלו מעשיך' ו'מה רבו מעשיך'.

את האמונה יש לטפח ולחזק. לפעמים האמונה עשויה להיות חיצונית, שטחית. אמונה אמיתית צריכה לחדור בתוך האדם, להשפיע בצורה יסודית על כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. כאשר אדם מתפעם מגדולת מעשי ה' ומבין שהאדם הוא 'נזר' הבריאה, אזי אמונתו מקבלת עוצמה פנימית יותר. יש לנו עכשיו הכרה רעננה בגדולת ה', בורא האדם. בהתבוננות בעבודת ה', 'מה רבו מעשיך ה'' ו'מה גדלו', על-ידי 'שאו מרום עיניכם' )ישעיה( במידה יתירה, ואז מגיעים להמשך הפסוק: 'וראו מי ברא אלה'. האדם ניחן ביכולת להתבונן באלוקות; וככל שהיציר האדם גדול יותר, כן גדולה יותר יכולת ההתבוננות שלו.

הכרה בעובדת ההגעה לירח מעמיקה את הכרתנו בקב"ה ובגדולתו. המעשה הרב הזה נחשב בלתי-אפשרי מסיבות רבות: אי-היכולת להגיע למהירות הנדרשת, אי-היכולת לפתח את החומרים שיוכלו לעמוד בלחצים, בטמפרטורות ובתנאים נוספים הנוצרים במהירויות כה גבוהות, וכו'. אבל אנו רואים שאין זה בלתי-אפשרי.

האסטרונאוט באז אולדרין על הירח

אי אפשר לסמוך לחלוטין על השכל האנושי

מכאן נוכל ללמוד שני דברים: האחד, שאי-אפשר לסמוך לחלוטין על השכל האנושי; שכן מה שנחשב בלתי-אפשרי היום יכול בהחלט להיות אפשרי מחר. והשני, שהאדם חייב להתקדם כל הזמן. עם זאת, ככל שההישגים השכליים מרהיבים, אנו חייבים לזכור שהוא ית' גדול מהאדם. מכאן, שאין בכל ההתרחשויות הללו משום ערעור על אמונתנו. אין בתורתנו שום דבר המנוגד לאפשרות להגיע לירח, ואפילו לכוכבים. לפיכך, במקום לערער את האמונה צריך הדבר להכניס מימד חדש בעבודת ה'. תרומה זו איננה רק במונחים כלליים אלא גם בפרטים, כפי שנראה מיד.

(משיחת ש"פ ויגש תשכ"ט מתוך תרגום לאנגלית שהוגהה על ידי הרבי מלך המשיח שליט"א)

"חפש חיים במאדים"

ד"ר ולוול גרין, ביולוג שגויס על ידי סוכנות נאס"א לפרויקט חיפוש חיים על המאדים, פנה אל הרבי מלך המשיח שליט"א בשאלה האם עליו לקבל את ההצעה.

בתשובתו כתב לו הרבי מלך המשיח שליט"א: "ד"ר גרין, חפש חיים על המאדים! ואם לא תמצא אותם שם, חפש אחריהם במקום אחר ביקום. כיוון שעבורך, לשבת כאן ולומר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, פירושו להגביל את הבורא, ואיש מן הברואים לא יכול לעשות זאת"!

שיגור החללית אפולו 11 (20.02.1969)

שאלה הלכתית: האם מקדשים את הלבנה כשנמצאים על הירח?

הגילויים החדשים במדע לא זו בלבד שאינם סותרים לתורה חלילה אלא מהווים אתגר למצוא בהם הלכות חדשות שהתחדשו בעקבות גילויים אלו. 

התייחסות מעניינת במיוחד הייתה בשיחת הרבי מלך המשיח שליט"א ליל ו' של חג הסוכות בשנת תשנ"ב בנושאי מדע והלכה:

"רואים במוחש שכתוצאה מהחידושים שנתחדשו בענייני העולם בדורות האחרונים ניתוספו עניינים חדשים הלכות חדשות בתורה על-ידי 'תלמיד ותיק' שבדורות אלו, שלא היתה שקלא-וטריא אודותם בדורות שלפני זה כל זמן שלא נתחדשה מציאות זו בעולם. ואף שכלפי שמיא גליא, הרי התורה לא בשמים היא, ולכן, לא נתגלו עניינים אלו בתורה אלא לאחרי שנתחדשה המציאות בארץ.

ולדוגמה: בנוגע להחידוש בדורנו זה, שאדם יכול לטוס בחללית ולנחות על הירח, שאז מתעוררות שאלות חדשות בהלכה, ולדוגמה, איך ינהג אדם שנמצא על הירח בנוגע ל'קידוש לבנה'?!... מה עליו לעשות ברגע שמגיע הזמן דקידוש לבנה במקום שממנו הגיע, בכדור הארץ, האם עליו לקדש אז את הלבנה כמו שמקדשים בכדור הארץ? ולאידך - לכאורה פשוט שאין מקום לקדש את הלבנה שנמצאים על גבי הלבנה!

(שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשנ"ב)

הרבי מלך המשיח שליט״א בל״ג בעומר תשל״ו (1976)

הפירוש ב"איני יכול לנגוע בך"

כפי שאחד כתב לי ושאל – שזה הרי סתירה למה שאומרים בקידוש לבנה "ואיני יכול לנגוע בך", מאחר ועכשיו רואים שאין הכי נמי, אע"פ שלא נגעו בלבנה אלא היו בקירוב מקום, אבל במשך הזמן יגיעו גם לזה, ובמילא צריך לשנות את הנוסח, ואם זהו נוסח שצריכים לשנות אותו, הרי יש "שאלה" על כל הענין...

הנה במחילת כבוד תורתו, הוא אינו יודע כלל את הפירוש כאן, היות שכאן אין אומרים סתם "איני יכול לנגוע בך", אלא זה מגיע בהמשך למה שאומרים "כשם שאני רוקד כנגדך", ועל זה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך", שעל ידי רקידה זו אי אפשר לגעת בלבנה. ולא רק ששאלה זו מורה על "עם-הארצות", אלא זהו היפך השכל לגמרי, וכנ"ל, שאין כתוב בשום מקום שלא יוכלו להגיע לשם. (ש"פ ויגש תשכ"ט)