מלחמת המפרץ, פרק ארבע עשר: המלחמה מסתיימת בפורים, הצבא העיראקי קורס

לאחר חמישה שבועות של הפצצות כבדות על ריכוזי צבא עיראק, בסיסיו, ומתקני התשתית שלו, מפעלי הטילים ואתרי הנשק הכימי והביולוגי, היה ברור שהמערכה היבשתית עומדת להיפתח, וגורלה של עיראק יוכרע בקרוב. 

סדאם אמר במפורש כי ברצונו להביא למלחמת עולם שלישית, והפיקוד העיראקי פרסם הודעה מיוחדת ובה איים לעשות שימוש בנשק חדש וסודי שיכריע את גורל המערכה. בבריטניה דיווחה התקשורת כי המודיעין הבריטי הודיע לקבינט כי "השאלה כבר אינה האם, אלא מתי" ישתמשו העיראקים בנשק כימי. כך גם מסר ה"וושינגטון פוסט" מפי פקיד בממשל בוש. עקב מחסור קריטי בציוד מגן נגד נשק כימי הוחלט על העברה בהולה למפרץ הפרסי של כ- 635,000 חליפות הגנה נוספות. 

המתח בכל מדינות האזור הלך והתעצם, ופרסומים על טילי סקאד שנעו לעבר טורקיה גרמו שם לפאניקה. רשת אי.בי.סי הודיעה כי עיראק העבירה לסודאן מטוסים וטילים, שמטרתם האפשרית היא תקיפת סכר אסואן במצרים, בשל התייצבותה לצידה של ארה"ב. ידיעות אלו הביאו לחששות כבדים במצרים, משום שתקיפת הסכר הענקי עלולה להוביל לאסון לאומי ולמותם של מאות אלפים. 

לקראת פתיחת המערכה, גברו ההפצצות על כוחות היבשה בכוויית, תוך שימת דגש על תקיפת 120 אלף חיילי העלית של "משמר הרפובליקה". אולם, דיוק ההפצצות הוגבל בשל אש נ"מ כבדה, מזג אוויר חורפי, ענני עשן סמיך מבארות נפט שהבעירו העיראקים ומאמצי הסוואה והטעיה. על אף ההפצצות הממושכות התפרסמו הערכות של מומחים מארה"ב כי בקרבות היבשה צפויים קורבנות רבים, ושבוע לפני ההתקפה היבשתית הוערך כי היכולת ההגנתית העיראקית לא נפגעה משמעותית¹.  

דובר צה"ל, תת-אלוף נחמן שי, אמר: "כל הזמן מלווה אותנו התחושה שיגיע הרגע והוא ישתמש בנשק כימי". ברוח דומה התבטאו שר הבטחון ארנס וגם רמטכ"ל צבא צרפת. המודיעין של בעלות הברית איתר תנועת יחידות טיהור כימי עיראקיות לעבר החזית והתריע כי זו אינדיקציה ללוחמה כימית קרובה. עיקר הדאגה מנשק לא קונבנציונלי הייתה לקראת קרבות היבשה, משום שהיה ברור כי קרבות אלו יביאו ללחץ כבד על סדאם ולכן היו שחששו מכך שאז הוא יפעיל את כלי הנשק האיומים שברשותו כדי להינצל מתבוסה. 

לפני תחילת המערכה היבשתית הודיע סדאם באופן דרמטי מאוד כי הוא מבקש את סליחתם של "אנשי הצדק" בעולם על "כל פעולה" שעיראק תנקוט בקרוב. הודעה זו הביאה להעצמת החששות במדינות האזור.

בשיחת קודש בשבת פרשת תרומה (ב' אדר) אמר הרבי מלך המשיח שליט״א, כי כשם שהקב"ה הציל את בני ישראל מיד המן וביטל אותו ואת בניו, כך הקב"ה מציל את עם ישראל בכל דור מ"המן" שבאותו דור ומבטל אותו ואת בניו [נראה שבדבריו אלו רמז הרבי מלך המשיח שליט״א לשני בניו של סדאם, עודאי וקוסאי ימ"ש, שחיסלו באכזריות ובמו ידיהם רבים ממתנגדי המשטר].

נבואה מדהימה –  המלחמה תסתיים בפורים

מספר שבועות לפני תחילת המלחמה, ביום ו' בטבת (23/12 למנינם), עבר הרב יעקב גולדשטיין, ששימש כרב בצבא ארה"ב ועמד לצאת לסעודיה, לפני הרבי מלך המשיח שליט״א במעמד חלוקת דולרים לצדקה, וביקש את ברכתו הקדושה. הוא אף אמר לרבי שהוא נוטל עמו מגילת אסתר כדי לקרוא בה בפורים. לתדהמת כולם תגובת הרבי הייתה שהוא לא יצטרך לכך. מדברי הרבי הובן שהמלחמה תסתיים עד פורים והשמועה התפשטה במהירות. 

בהמשך אף אישר הרבי מלך המשיח שליט״א לפרסם בשמו כי המלחמה תסתיים בפורים, במודעות ענק בעיתון ה"ניו יורק טיימס" פורסם כבר לפני חג הפורים שהמלחמה תסתיים בפורים - וזאת באישור הרבי שעבר על נוסח המודעות בעצמו. המודעות פורסמו ביוזמת הרב יהושע מצגר מארגון חי פאונדיישן².

היות ולפי ההערכות המקובלות, המלחמה הייתה אמורה להימשך זמן רב, היו שתמהו על הדברים. בגל הפתוח של קול ישראל וגלי צה"ל, ביום בו החלה המלחמה, אמר השדרן רוני דניאל³: "ועכשיו יגידו, אמרנו לכם, למה אני מתכוון, כתבינו מיכאל טוכפלד שוחח לפני שעה קלה עם מזכירו של הרבי מליובאוויטש. הוא נמצא בברוקלין ומספר לנו כי הרבי צופה כבר את שעת סיום הקרבות... עד פורים... פורים להזכירכם חל בעוד פחות מחודש וחצי". 

דבריו הקדושים של הרבי מלך המשיח שליט״א התממשו, כמו תמיד, במלואם, ובחג הפורים יכריז צבא ארה"ב על הפסקת כל הפעולות ההתקפיות. 

המערכה היבשתית 

במוצאי שבת פרשת תצווה (ליל י' אדר) בשעה 04:00 לפנות בוקר, החלה מתקפת היבשה. עשרות אלפי חיילי מרינס, ביחד עם כוחות של מצרים, סוריה ומדינות המפרץ, תקפו חזיתית את המערך העיראקי בכוויית. העיראקים התכוננו זמן רב למהלך הזה, פרסו בקו הראשון עשרות דיוויזיות חי"ר מחופרות ומבוצרות היטב, ובקו השני והשלישי הציבו עתודות שריון גדולות שיועדו להתקפות נגד. בעורף המערך, באזור בצרה, עמדה הכן העתודה האסטרטגית של המשטר - גייס העלית של "משמר הרפובליקה", חמוש באלפי טנקים ונגמ"שים חדישים. את אגפם השמאלי, הפונה למפרץ הפרסי, הכינו העיראקים היטב להגנה מול מתקפה אמפיבית, ולרשותם עדיין עמדו מאות מטוסי קרב וכ- 150 מסוקי קרב.       

בחסדי שמים, הזניחו העיראקים פרט קריטי בהיערכותם: אגפם הימני (בשטח עיראק) נותר חשוף יחסית (וזאת על אף שגילו את תנועת כוחות הקואליציה באזור והעריכו כי יתכן ויותקפו מכיוון זה⁴). כ- 260,000 חיילים מצבא הקואליציה ניצלו היטב את החולשה הזו, ופתחו באיגוף בשטח עיראק, וכ- 100 מסוקים הנחיתו אלפי חיילים שחסמו את דרכי הנסיגה. 

אולם, הקרב רק התחיל, ואיש לא ידע להעריך כיצד הוא יתפתח. גורמים אמריקנים מסרו לפני תחילת הקרבות כי אם ילחמו העיראקים בנחישות יארך הקרב היבשתי לפחות 5-6 שבועות, ולכן הכינה הקואליציה אספקה ליותר מחודשיים של לחימה קשה. מידת השחיקה האמיתית של צבא עיראק כתוצאה מההפצצות הייתה נתונה במחלוקת בין סוכנויות הביון ולא היה ברור עד כמה נפגעו יחידות השריון שלו שהיו מחופרות ומבוצרות היטב. החשש מהנשק הכימי והביולוגי של סדאם היה כבד, ומשרד ההגנה בלונדון אף הודיע כי יחידות ארטילריה נראו מעבירות תחמושת כימית לחזית. גם חיל האוויר העיראקי המשיך להוות גורם מאיים, ואיש לא ידע לצפות את שעתיד היה לקרות...

הצלחה נפלאה ועל טבעית

מיד בתחילת הקרבות, דווח על כניעה המונית של אלפי עיראקים. יחידות שלימות התפרקו במגע האש הראשוני, אחרות נכנעו מיד למראה חיילי הקואליציה. העיראקים מיהרו להיכנע אפילו למזל"ט פיוניר (מתוצרת ישראל), ובאחד המקרים אף לצוות טלוויזיה איטלקי... 

ההצלחה הייתה מהממת ובלתי צפויה כלל, מפקד גייס 18 הודיע כי השיג את כל יעדי הלחימה שתוכננו ליומיים בתוך יום אחד בלבד ובמחיר מדהים של פצוע אחד בלבד⁵!

אמנם, היו מקומות שבהם העיראקים כן נלחמו, אולם בחסדי ונסי ה' הצלחתם הייתה מועטת, והלחימה נמשכה שעות ספורות בלבד. סדאם הורה על נסיגה כללית על מנת למלט את צבאו ממפלה והתפוררות, אך דרכי הנסיגה היו כבר חסומות, היחידות שנסוגו הופצצו מהאוויר, והצבא העיראקי הענקי התפרק לרסיסים. 

בנסי ה' יתברך, גם ברגעים קריטיים אלה נמנע סדאם מלהפעיל את הנשק הלא קונבנציונלי, וגם חיל האוויר שלו נמנע מלהשתתף בקרב, וזאת בניגוד גמור לתחזיות המומחים.

המטח האחרון – לעבר הכור בדימונה

במהלך קרב היבשה, שיגרו העיראקים לעבר ישראל את המטח האחרון של טילי אל-חוסיין. המטח כלל שני טילים, ששוגרו בליל י"א אדר (25/02 למנינם), לפנות בוקר. הטילים שוגרו לעבר דימונה, אך בחסדי ונסי ה' הם נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו לנפגעים וגם לא לנזק.

במשך המלחמה ניסו בישראל להסתיר מהעיראקים את התוצאות של פגיעותיהם, על מנת שלא יוכלו להיעזר במידע זה כדי לטווח מחדש את הטילים ולשפר את דיוק הפגיעה שלהם. הייתה הקפדה מרובה על בטחון שדה במיוחד בקשר לטילים שנורו לדרום – לעבר הכור בדימונה. 

אולם, בצה"ל ידעו כי העיראקים משיגים מידע על תוצאות הפגיעה, ומשתמשים במידע זה על מנת לשפר את דיוק הפגיעה שלהם. אחד הגורמים שסייעו להם בכך היה הפלסטינים. על פי דיווח של ראש אגף המודיעין, לפורום מטכ"ל, העבירו הפלסטינים מידע לעיראק על תוצאות הפגיעות, וכן המלצות לאן לכוון את המטחים הבאים⁶.

דיווח זה של ראש אמ"ן התברר כמדויק ביותר, היות ולאחר כיבוש עיראק ע"י ארה"ב בשנת תשס"ג, נתפסו כל מסמכי המודיעין העיראקי, ובהם התגלה שארגון אש"ף אכן העביר לעיראק דוחות על הפגיעות בישראל לעיראק לאורך המלחמה, ביחד עם קואורדינטות לתקיפה של מטרות בישראל⁷.

הטילים הראשונים לעבר הדרום נחתו במרחק רב מן הכור בדימונה, אולם הטילים האחרונים התקרבו אליו הרבה יותר. בתקופת המלחמה, וגם לאחריה, לא נמסר עד כמה היו הטילים העיראקים קרובים אל הכור, אולם במסמכים של צה"ל שהותרו לפרסום, מובא שאחד הטילים מהמטח האחרון, נחת בקרבה הגדולה ביותר שהייתה אל הכור – 8 ק"מ בלבד מהכור⁸!

למרות שטיל האל-חוסיין אינו טיל מדויק (ואינו מיועד לפגוע במטרות נקודתיות), נראה שהעיראקים הצליחו עם הזמן לשפר במידה מסוימת את הטיווח שלהם, ולכן הם הלכו והתקרבו יותר ויותר אל הכור, ואם היו שיגורי טילים נוספים, הם היו מתקרבים עוד יותר, אולם בחסדי ונסי ה' המלחמה הסתיימה תוך ימים בודדים, ולא היו שיגורים נוספים.

תבוסתו של הצבא העיראקי

יחידות העלית העיראקיות של "משמר הרפובליקה", ואיתן עתודות השריון, לא מיהרו להיכנע, והן נכנסו לקרבות הכרעה גדולים מול הדיוויזיות המשורינות של ארה"ב ובריטניה. בקרבות הגדולים הללו השתתפו למעלה מאלף טנקים משני הצדדים, והיו שכינו אותם "קרבות השריון הגדולים ביותר מאז מלחמת העולם השניה". גם קרבות אלו הסתיימו בתבוסה עיראקית, בחסדי ונסי ה'. 

כ- 86,000 חיילים עיראקים נפלו בשבי, ואלפי טנקים ונגמש"ים הושמדו במערכה היבשתית. מחיר האבידות האמריקני היה קטן להפליא - הקורפוס השביעי, למשל, שהתמודד בעיקר עם גייס העלית של "משמר הרפובליקה" ועם עתודות השריון העיראקיות, דיווח שהשמיד 

כ- 2800 כלי רכב קרבי משוריינים ואיבד רק כעשרים⁵!  יחס אבידות על טבעי לחלוטין... 

כוויית שוחררה ושרידי הצבא העיראקי כותרו באזור העיר בצרה.  

ביום חמישי, חג הפורים - י"ד באדר (28/02), בשעה 07:00 בבוקר שעון ישראל, הופסקו כל פעולות הלחימה בזירה, ונבואתו של הרבי מלך המשיח שליט״א, שהמלחמה תסתיים בפורים, התגשמה במלואה. 

בהוראת הרבי מלך המשיח שליט״א, סייעו חסידי חב"ד ל- 2000 חיילים יהודים במפרץ לחוג את הפורים. משלוחי מנות נשלחו לכולם, וניתנו להם גם מעות לצדקה על מנת שיוכלו לקיים את מצוות "מתנות לאביונים", קריאת המגילה בוצעה במקומות רבים, ולחיילים נשלחה איגרת מיוחדת מהרבי מלך המשיח שליט״א. 

נסים ונפלאות 

מלחמת הניסים והנפלאות הסתיימה. האלוף משה בר כוכבא ז"ל, מבכירי מפקדי השדה של צה"ל, אמר בראיון עיתונאי: "כאיש צבא ריאליסט אומר במפורש, שאין שום אפשרות להבין בשכל הישר בלבד את כל התהליכים המופלאים שמתרחשים לנגד עינינו. ואני חוזר ומדגיש, ככל שאני מתבונן בתהליכים המתרחשים בחודשים האחרונים, התרשמותי גוברת והולכת שמדובר בתהליך של נפלאות". האלוף הסביר ששום פרשן צבאי או פוליטי לא חזה את האירועים, והוסיף: "לא בחוכמתנו האנושית הבאנו לעצמנו את הישועה הזאת, אני רוצה לראות אדם שיעז לקום ולומר שהאירועים המתרחשים אינם פלא גדול... תאר לעצמך שהמדינה הקטנטונת הזאת, ישראל, הייתה צריכה לעמוד לבד, ולו רק נגד צבאו של סדאם...רק בחסדי שמים אנחנו יכולים להיות לא מעורבים, כאשר מעצמה כארצות הברית פועלת...ועכשיו אחרים עושים לנו את המלאכה⁹". 

דובר צה"ל, תא"ל נחמן שי (כיום חבר כנסת), השתתף בעצרת הודיה לקב"ה על ניסי המלחמה ואמר¹⁰: "אתם רואים אותי חבוש כיפה ובטוחים שזה לכבוד המאורע...האמת היא שאם הייתי יכול לא הייתי מסיר את הכיפה מהראש... אין לכם מושג כמה ניסים היו במהלך מלחמת המפרץ". 

תא"ל שי גילה, שאחד הניסים הגדולים היה שהעיראקים טיווחו את טיליהם לעבר מצבור הגז של כל גוש דן, ואכן פגעו במטרה... אולם, בחסדי הקב"ה דווקא באותו שבוע חל קלקול בצינור הראשי, וכל הצנרת נסגרה בשל התיקונים, ואז בא הסקאד ופגע "בול" בצינור הראשי. "אין ספק", הוסיף ואמר, "שאם הייתה זרימת גז רגילה בצינור הייתה כל תל אביב עולה באש, אין מילים לתאר את האסון שעלול היה לקרות...אני יודע על מה צריך להודות"¹⁰.

בניגוד לכל ההערכות והחששות המוקדמים, לא עשתה עיראק שום שימוש במאגרי הנשק הלא קונבנציונלי האדירים שעמדו לרשותה (וזאת על אף העובדה שרק חלק קטן מהם הושמד במהלך המלחמה¹¹). 

כאשר נשאל מפקד הכוחות האמריקנים וצבא הקואליציה – הגנרל נורמן שוורצקופף – מדוע נמנעה עיראק מלהשתמש בנשק זה, אמר: "אינני יודע את התשובה. אני רק מודה לבורא שהם לא השתמשו בנשק כזה"¹². 

אכן, כפי שהבטיח וניבא הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט״א, הייתה זו מלחמה ניסית, ובחסדי הבורא יתברך לא נעשה בה שום שימוש בנשק הכימי, ולא היה צורך במסכות הגז.                         

חלוקת מסכות הגז

הוראתו הקדושה של הרבי מלך המשיח שליט״א - "אין לפחד ואין להפחיד", ודעתו שלא יהיה צורך במסכות הגז התגלו כמצילות חיים - לאחר המלחמה התברר כי 790 מתוך 1020 הפצועים נפגעו בשל הזרקת אטרופין או מהתקפי חרדה, וכי רוב האבדות בנפש רחמנא ליצלן היו בשל התקפי לב או מחנק שנבע מאי שימוש נכון במסכות¹³! 

ממסמכי צה"ל שהותרו לפרסום עולה, כי גם אלופים ובכירים רבים במטכ"ל התנגדו לחלוקה בהולה של המסכות, שעלולה להביא להגברת התבהלה בציבור, ולהעצמה של פחדים וחרדות (שאכן התבטאו בהמשך המלחמה במספר גבוה של נפגעי חרדה והתקפי לב)¹⁴. מה גם שהנחת העבודה בצה"ל הייתה, שגם אם תהיה מתקפה כימית, היא תהיה מוגבלת בהיקפה, במשכה, ואפקט הנזק שלה יהיה מצומצם¹⁵. חלק מבכירי צה"ל טענו שעצם החלוקה  עלולה להתפרש ע"י עיראק כאילו ישראל מתכננת לתקוף אותה, והדבר יכול להוות עילה עבורה לפתוח במעשי איבה¹⁶. 

כמו כן, אגף המודיעין של צה"ל העריך שעיראק תשתמש בנשק הכימי רק במקרה של מצוקה חמורה – דהיינו רק במקרה שארה"ב תכבוש לא רק את כוויית, אלא גם תפלוש לעיראק עצמה ותכבוש אותה¹⁷. כידוע, ארה"ב אכן בסופו של דבר לא כבשה את עיראק במלחמת המפרץ הראשונה, ולכן עיראק לא נקלעה לאותה מצוקה חמורה, והיא לא הפעילה את הנשק הקטלני שעמד לרשותה. 

חשובים מאוד דבריו של ראש אמ"ן בהקשר זה, שאמר כחודש לאחר פתיחת המלחמה, שראה באמצעי התקשורת כיצד "מנתקים פגים מהאינקובטורים שלהם", עם הישמע האזעקה, דבר שיגרום, לפחות לחלקם, לפגיעות לכל ימי חייהם. ולכן, אמר ראש אמ"ן, אין לדעת עד כמה פוגעת המסכה בחייהם של אנשים, ויש לקצר את השהייה איתה ככל הנית^ן18!

ראש אמ"ן הטעים את דבריו, ואמר שלדעתו "לכל דקה מוקדמת יותר שמשחררים את האזרחים" – מן המסכות – "יש, לפיכך, ערך כמו לפעולה [של צה"ל] במערב עיראק"!

הפטריוט מול הסקאד – האכזבה הגדולה

לאחר נפילת הטילים הראשונים בארץ, הוחלט על העברה זריזה של מערכת הפטריוט לישראל. למרות שמערכת הפטריוט היתה חדישה ומתקדמת, התאמתה ליירוט טילים הייתה מוטלת בספק מהרגע הראשון. רק חלק מניסויי היירוט של הפטריוט נגד טילים הצליחו¹⁹, ולאנשי המקצוע בצה"ל, היה ברור שההצלחה החלקית בניסויים, פירושה למעשה, שבקרב אמיתי, ההצלחה תהיה נמוכה בהרבה, משום שבתנאי ניסוי, תמיד דואגים המהנדסים ונציגי החברות, לכך שיהיו את התנאים הטובים ביותר לתפקוד, כדי שאכן המערכת שלהם תצליח במידה המקסימלית, אבל בתנאי שדה קרב – המציאות היא קשה, תובענית, מלאה בתקלות ושיבושים, ולכן סיכויי ההצלחה של המערכת יהיו נמוכים בהרבה. 

בעדכון של פורום מטכ"ל, שנערך לאחר שסוללות הפטריוט נחתו בארץ, אמר ראש אגף כח אדם, האלוף רן גורן, שהיה בתפקידו הקודם סגן מפקד חיל האוויר, שלהערכתו סיכויי הפגיעה של הפטריוט הם לא יותר מ30 אחוז²⁰!  וזאת, בין היתר, משום שהוא פותח ונבנה ליירט מטוסים ולא טילים.

הרמטכ"ל בעצמו העריך שתרומתו תהיה שולית²¹, אולם בקרב האוכלוסיה האזרחית היו שתלו במערכת תקוות רבות, מתוך מחשבה שהיא תעניק להם הגנה מול טילי הסקאד.  

תוך זמן קצר התברר שאכן מערכת הפטריוט אינה מספקת את המענה הראוי. בחלק מהמקרים הכשלון של הפטריוט היה ברור לחלוטין, היות ונגרמו נזקים גדולים, פצועים רבים ואף אבדות בנפש. במקרים נוספים התברר שהפטריוט בעצמו גרם לנזקים רבים.

אפילו יצרנית הטיל, חברת ריית'און האמריקנית, שטענה בתחילה (לאחר המלחמה) שאחוזי ההצלחה שלו עמדו על 96 אחוז, שינתה את הערכתה, וכיום היא מודה שאחוזי ההצלחה שלו בישראל עומדים על 40 אחוז בלבד²².  

אולם, האמת הייתה גרועה בהרבה, וכבר בביקור של סגן הרמטכ"ל בארה"ב במהלך המלחמה, דובר עם האמריקנים על כך שלטענת ישראל הפטריוט אינו מיירט אפילו 20 אחוז מראשי הקרב²³!

מסמכים מסווגים רבים, שהותרו לפרסום בשנים האחרונות, שופכים אור רב על ביצועי הפטריוט במלחמה. רבים מהמסמכים הובאו בספרו של ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל אל"מ (מיל') שמעון גולן -"טילים על ישראל", ומסמכים נוספים הותרו לפרסום ע"י משרד הבטחון בשנים האחרונות. אחד המסמכים הללו היה בסיווג "סודי ביותר", והוא הותר לפרסום בשנה שעברה. מסמך זה מכיל את המספרים המדויקים של טילי הפטריוט שנורו לעבר כל אחד משיגורי הסקאד וכן את המספר המדויק של טילי הסקאד בכל מטח²⁴. 

הסיבות לחוסר ההצלחה של הפטריוט

ראשית, הפטריוט תוכנן, פותח ויוצר להתמודדות מול טילים ולא נגד מטוסים.

שנית, טיל הסקאד התפרק לרוב במהלך מעופו, כך שהפטריוט התביית על חלקים שונים מגוף הטיל בעוד שהראש הקרבי הצליח בדרך כלל להמשיך בדרכו ללא שום הפרעה²⁵!

על פי בדיקות שונות, ההתפרקות נגרמה בשל העובדה שהטיל היה מיושן, וגם בשל העובדה שהעיראקים שינו לו את ההלחמות והחיבורים המקוריים, על מנת להוסיף לו דלק ולהאריך  את הטווח מ- 280 ק"מ, לטווח ארוך בהרבה של 650 ק"מ, ולכן, בגלל השינויים הללו, הסקאד היה מתפרק לכמה חלקים במהלך תהליך הנחיתה שלו, ואז הראש הקרבי (שהכיל מאות ק"ג של חומר נפץ) היה ממשיך לכיוון הקרקע, ביחד עם שאר חלקי הסקאד שנעו בנפרד ממנו, והמכ"ם של הפטריוט היה מזהה את כל החלקים הללו בתור טילי סקאד נוספים, והיה מתביית עליהם, במקום על הראש הקרבי²⁵. 

שלישית, הגדלת הטווח גם הגדילה בהרבה את מהירות החדירה של טיל הסקאד והפכה את יירוטו לקשה בהרבה (משום שמרעום הפטריוט לא הותאם ליירוט במהירות גבוהה שכזו²⁶).

רביעית, הטווח הארוך של הפטריוט היה רק מול מטוסים, ואילו מול טילים, היה לו טווח אפקטיבי נמוך בהרבה (בערך 15-20 ק"מ בלבד), והוא יכל להגן רק על שטח מוגבל. בסעודיה, למשל, ניתנה לו משימת ההגנה על שדות תעופה ובסיסי צבא, אך בישראל ציפו ממנו להגן של שטחים עירוניים נרחבים – ובכך הוא כשל לחלוטין²⁷.

הפטריוט – "גלולות הרגעה"

בראיון שנערך במלאת 30 שנה למלחמת המפרץ, עם מי שהיה בזמן המלחמה דובר צה"ל, תא"ל נחמן שי, הוא התייחס בפירוט רב למערכת הפטריוט, וגילה²⁸: "לא יכולנו לומר את זה אז, אבל הפטריוטים עבדו רק בתור גלולות הרגעה".

תא"ל שי הוסיף הסבר לדבריו המדהימים, ואמר:

"טילי פטריוט יודעים לפגוע במטוסים, הם לא טילים נגד טילים. אבל החלטנו לקבל אותם משני שיקולים: האחד - שאם האמריקנים מציעים, אז לוקחים,  כי מי יודע איך תתפתח המלחמה.  והשני - שאולי זה יעבוד". 

דובר צה"ל דאז המשיך וסיפר ש "הטילים העיראקים... חלקם התפרקו באוויר. זה גרם לכך שהם הופיעו על מסכי המכ"מים כמו כמה מטרות .האמריקנים היו יורים שני פטריוטים על כל סקאד. הם גמרו את המלאים שלהם בתוך יומיים. בהתחלה היתה בישראל שמחה גדולה, היה המון אור בשמיים, ואמרנו לכולם - 'הסקאדים הושמדו'. בדיעבד התברר שלא..."²⁸. 

יתירה מזו, על פי פרסום של המרכז למחקרים אסטרטגיים בתל אביב²⁹ (פועל כיום במסגרת "המכון למחקרי בטחון לאומי"), מערכות המחשב של הפטריוט, היו מראות למפעילי הטילים, שהיה "יירוט מוצלח" גם אם הפטריוט לא פגע בשום חלק של הטיל!

על פי אותו פרסום, תוכנת הפטריוט עבדה באופן כזה, שאם השיגור של הפטריוט היה תקין, והוא גם התפוצץ בנקודה שבה הוא היה אמור לפגוש את טיל הסקאד, די היה בכך כדי לתת חיווי של "יירוט מוצלח". 

התוכנה פעלה באופן זה, היות ובאותו זמן לא הייתה למערכת הפטריוט שום מערכת תחקור פנימית שיכלה לוודא שאכן היה ירוט, ולכן ברגע שמכ"ם הפטריוט היה מזהה את הפיצוץ של טיל הפטריוט בנקודה שתוכננה מראש, די היה בכך על מנת להכריז על "יירוט מוצלח", למרות שלמעשה, הסקאד התפרק לכמה חלקים, ולא הייתה שום אפשרות לוודא שהפטריוט אכן פגע בראש הקרבי, או אפילו באיזשהו חלק אחר מגוף הטיל. 

זוהי הסיבה לכך, שבמטח הראשון שנפל על רמת גן, הכריזו בתחילה סוללות הפטריוט על "יירוט מוצלח", ואילו הראש הקרבי המשיך למעשה בדרכו, פגע ישירות בבנייני מגורים, והביא לנזק רב ולנפגעים. כך היה גם במקרים נוספים, שבהם דווח על יירוט, למרות שבדיקות שנערכו לאחר מכן, הראו שהראש הקרבי לא יורט.

בנוסף לבעיות הנ"ל, חלק נכבד מטילי הפטריוט שסופקו לישראל היו מהדגם הפחות מתקדם 1-PAC – שההתאמה שלו ליירוט טילים הייתה נמוכה בהרבה³⁰, וזאת בניגוד להבטחות האמריקניות לפני המלחמה, שבהן דובר על אספקת הדגם המשודרג 2-PAC.

חלק מטילי הפטריוט אף נפלו לאחר מכן על הקרקע, התפוצצו וגרמו לנזק כבד³¹.

תא"ל (מיל') עזריאל נבו, מי שהיה בזמן המלחמה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה יצחק שמיר, אמר²⁸: "מה שקרה בהרבה מקרים זה שהפטריוט היה הטיל שנפל ועשה את רוב הנזק. לפעמים יותר נזק מהסקאד".    

שר הבטחון ורוה"מ יצחק רבין ז"ל קבע כי "לפטריוט היו יחסי ציבור אדירים, אך ביצועיו היו עלובים"³². נראה שגם הרמטכ"ל, רב אלוף  דן שומרון, היה שותף לדעה זו. בשיחה שנערכה לקראת סיום המלחמה³³, גילה הרמטכ"ל שכאשר האמריקאים הציעו את סוללות הפטריוט בתחילת המלחמה, הוא המליץ לשר הבטחון שלא לקחת אותן, משום שסבר שהתועלת מהן תהיה שולית, ושאכן ביצועי הפטריוט במלחמה התאימו להערכתו זו. 

סיכם את הדברים אלוף משנה בני מיכלסון (מי שהיה ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, ותיעד את כל מלחמת המפרץ בסמיכות לרמטכ"ל³⁴): "בדרך כלל לא הושמדו ראשי החץ, ושברי הטילים פגעו וגרמו לנזקים". זאת אומרת שבדרך כלל ראשי הקרב – שנשאו את חומר הנפץ – אכן לא הושמדו, אלא נפלו על מרכזי האוכלוסיה אליהם שוגרו. ובהמשך אותו עמוד: "טילי הפטריוט... הוכחו כבלתי מתאימים לחלוטין לטפל באיום ואף הוסיפו לנזק"³⁵.

בנוסף לכשלון של מערכת הפטריוט האמריקנית, כשלה ארה"ב גם בתקיפת המשגרים, וכיום ידוע שמערך השיגור העיראקי הנייד לא נפגע לאורך כל המלחמה³⁶, ולו רצו העיראקים לשגר טילים לא קונבנציונליים ח"ו, היו עושים זאת ללא הפרעה. 

המסקנה העולה מכך היא כי בטחונם של כל תושבי ישראל היה בידיו הנאמנות והאוהבות של הקב"ה בלבד, שעשה ניסים ונפלאות גלויים להצלת עם ישראל, כפי שהבטיח וניבא הרבי מלך המשיח שליט״א! 

למעשה, בכל מצב ובכל זמן בטחונו של עם ישראל בידי ה' בלבד, אך במלחמת המפרץ עובדה זו ניכרה באופן גלוי וברור כיוון שכל אמצעי ההגנה הצבאיים כשלו לחלוטין. 

סיכום המטחים לעבר ישראל ותוצאות הירי של הפטריוט

בשני המטחים הראשונים – טילי הפטריוט עדיין לא היו בארץ. במטחים אלו היו נסים רבים. 

במטח הראשון נורו 5 טילים לעבר ת"א, ו- 3 לעבר חיפה. רק אחד הטילים גרם לנפגעים – טיל זה נפל בשכונת עזרא בתל אביב, ולמרות שבתים רבים נהרסו, בנסי נסים הוא גרם רק לפצועים קל ששוחררו כבר בבוקר לבתיהם! 

אחד הטילים ששוגר לחיפה נפל 400 מטרים בלבד ממכלי הברום הענקיים³⁷ ורק בנס נמנע אסון כבד. לסיכום, 7 טילים לא גרמו לשום נפגעים, חלקם נפל בים או בשטחים פתוחים, בנסי ה' אחד מהם נפל אך לא התפוצץ, וטילים אחרים נפלו על מבנים שלא היו מאוכלסים בשעות הלילה.

גם במטח השני הפטריוט עדיין לא היה מוצב בישראל. 4 טילים נורו לעבר תל אביב במטח זה, האחד פגע ישירות במקלט ליד "בית דני" והרס אותו לחלוטין, אך בנס גלוי המקלט היה ריק דוקא באותו לילה!

טיל נוסף נפל בשטח פתוח ב"גני יהושע", וטיל נוסף נפל על בנין ברחוב אלנבי ובנס גלוי הוא לא התפוצץ! הטיל הרביעי פגע בתחנת דלק, ובחסדי ה' יתברך הוא לא פגע במיכלי הדלק הגדולים של התחנה.

במטח השלישי שוגר טיל בודד שלא יורט ע"י הפטריוט, נפל ברמת גן, וגרם לנזק ולנפגעים. היה זה מבחנה הראשון של מערכת הפטריוט והיא נכשלה בו כשלון חרוץ. סוללת הפטריוט דיווחה על פגיעה ויירוט מוצלח, אך היא ככל הנראה השמידה חלק מגוף הטיל, אולם הראש הקרבי של הטיל לא נפגע כלל, והוא פגע ישירות בבניין מגורים גדול, ועשרות אזרחים נפגעו. 

בחסדי ונסי ה' רובם הגדול נפצע קל בלבד. כשלונו של הפטריוט היה ברור בשל מספר הנפגעים הגדול והנזק הרב. חלק מהבנין קרס, וכעשרים בתי מגורים סמוכים נפגעו קשות. 

על פי מסמכי צה"ל שהותרו לפרסום, דיווח מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל ולשר הבטחון, שסוללת פטריוט אחת שיגרה שני טילים, אולם הסקאד התפרק באוויר, ולכן הפטריוט פגע בגוף הטיל או במנוע, אך הראש הקרבי לא נפגע. בנוסף, סוללת הפטריוט השניה כלל לא הצליחה כלל לשגר טילים, בשל תקלת תקשורת בין משגרי הסוללה לבין המכ"ם שלה³⁸. 

במטח הרביעי שוגר טיל בודד שנפל בחיפה, ללא נפגעים. למרות דיווחים בכלי התקשורת על "הצלחה ביירוט", מהמסמכים של צה"ל עולה בבירור שהיירוט נכשל לחלוטין, למרות שלעבר טיל הסקאד שוגרו 4 טילי פטריוט³⁹!

המטח החמישי היה המטח הגדול ביותר ששוגר במהלך המלחמה, והוא כלל לפי נתוני הצבא 9 טילים. בנסיון להתגונן מול המטח הגדול, שיגרו 4 סוללות הפטריוט 29 טילים. אולם, על פי הבדיקות של צה"ל הם הצליחו ליירט לכל היותר ראש קרבי אחד או שניים⁴⁰!

מהירי נגרמו נזקים כבדים וגם פגיעות בנפש – בעיקר מהטיל שנפל ברמת גן. 

על פי מסמכי צה"ל שהותרו לפרסום, נזקים קשים נגרמו גם בשל טילי הפטריוט עצמם, שפגעו במלון "דן פנורמה" בתל אביב, ובעיקר בבניין ברחוב עוזיאל ברמת גן, שם היה הרס רב, אך לא נמצאו שם שרידים של טילי סקאד, אלא רק חלקים מטיל הפטריוט, ולכן ברור שהוא זה שגרם את ההרס⁴¹. 

במטח השישי – כל 5 הטילים נפלו בשטחים פתוחים (וככל הנראה לא יורט אף ראש קרבי⁴²). 

במטחים השביעי ועד התשיעי – נפלו הטילים בשומרון, בלא ששוגרו לעברם טילי פטריוט⁴³, משום שהם היו מחוץ לטווח היירוט האפקטיבי של הטיל. בחסדי ונסי ה' לא נגרמו שום נפגעים או נזק מטילים אלו.

במטח העשירי – שוגר טיל בודד, שלא יורט ונפל בלב שכונה ברמת גן. למרות שהנזק מהטיל היה גדול מאוד (כ- 500 דירות נפגעו ברמות שונות), מספר הנפגעים היה נמוך וכולם נפצעו קל ושוחררו במהירות לבתיהם. הטיל נחת בין שתי שורות של בתים, וגרם להרס רב, ורק בנסי נסים לא היו אבדות בנפש. 

ממסמכי צה"ל עולה⁴⁴, ש- 3 סוללות פטריוט שיגרו לעברו טילים, וכולם לא הצליחו ליירטו!

במטח האחד עשר – טיל אחד נפל לים. הטיל שני לא יורט, ופגע ישירות בשכונה בסביון, שם היה אחד הנסים המפורסמים של המלחמה, כאשר תקרת הבית קרסה, אולם היא לא פגעה כלל בדייר, שראשו נשאר בולט מחוץ להריסות, והוא אף יכל לשוחח בחופשיות עם אנשי התקשורת, עד שחולץ מבין ההריסות... גם במקרה זה⁴⁵, היה ברור שהפטריוט נכשל, והראש הקרבי גרם להרס רב, שרק בנס גלוי ונפלא, לא הסתיים באבדות בנפש.

במטח השנים עשר – טיל לעבר חיפה שנפל לים ולא ידוע אם ראש הקרב יורט. בנוסף, שוגרו 3 טילים מסוג מיוחד⁴⁶ לעבר הכור הגרעיני בדימונה (הטיל המיוחד נועד לחדור מטרות מבוצרות, והתאים להערכת העיראקים גם לחדירה של כיפת הכור). 

טילי הפטריוט כלל לא שוגרו לעבר הטילים הללו, משום שהם היו מחוץ לטווח ההגנה האפקטיבי שלהם, ולכן לפטריוט לא היה שום תפקיד בהגנה על הכור. 

בחסדי ה' יתברך הכור הגרעיני בדימונה לא נפגע מירי הטילים במשך המלחמה. ישראל נערכה לקראת נסיון פגיעה בכור, חיזקה את ההגנה נגד מטוסים סביבו, וגם הדמימה אותו⁴⁷. 

המטח השלושה עשר – טיל אחד שנפל בצומת מורשה. על פי מסמכי צה"ל שהותרו לפרסום, הטיל לא יורט כלל, כי טילי הפטריוט התפרקו בדרכם אליו⁴⁸! 

בנסי ה' הגלויים, למרות שהטיל נפל באזור מיושב, הוא לא גרם לנפגעים וגם לא לנזק משמעותי.

המטח הארבעה עשר – טיל שנפל בין יהוד לבין נתב"ג – טילי הפטריוט כלל לא שוגרו לעבר טיל זה⁴⁹!  הטיל נפל בשטח פתוח ליד בית נחמיה ללא נפגעים וללא נזק.

המטח החמישה עשר – 2 טילים לעבר דימונה – טילי פטריוט לא שוגרו לעברם כי הם היו מחוץ לטווח ההגנה של הטיל. טיל אחד נחת 8 ק"מ מהכור⁵⁰. ללא נפגעים וללא נזק.

מלחמה של נסים ונפלאות

עובדה מדהימה היא שמספר הנפגעים בישראל מירי הטילים היה נמוך מאוד, וזאת למרות שמערך השיגור העיראקי הנייד לא נפגע, עשרות טילים נפלו בישראל, והאזרחים גם לא נכנסו למקלטים (אלא רק לחדר האטום). לפני המלחמה הוערך שכל טיל שיפול יגרום לעשרות הרוגים ופצועים ח"ו. אך מספר האבדות בפועל היה נמוך בהרבה, ובדרך כלל כמעט כל הנפגעים היו פצועים קל ושוחררו לבתיהם באותו יום.

בסעודיה לעומת זאת, טיל אחד שנפל בדהראן על בסיס צבא,  לקראת סיום המלחמה, הביא ל- 28 הרוגים, ו- 97 פצועים. עובדה זו ממחישה לנו היטב את גודל הסכנה הטמונה בסקאד, ואת ההבנה שמיעוט האבדות בארץ הקודש היה רק משום שכדברי הרבי מלך המשיח שליט״א: "ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם", וכמפורש בתורה - "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים, י"א). 

במשך כל המלחמה, הייתה ישראל ערוכה לפעולה גדולה ועתירת סיכונים בעיראק, וגייסה לשם כך את כוחות המילואים של חיל האוויר, חטיבות חי"ר ושריון, גדודי ארטילריה, חטיבות צנחנים ויחידות עלית. אולם, העובדה שבנסי וחסדי ה' מספר הנפגעים מירי הטילים היה כה קטן, וגם המערכה הקרקעית הסתיימה במהירות (כי הצבא העיראקי קרס), הביאה לבסוף לכך שתכניות צה"ל לתקיפה בעיראק, לקראת סיום המלחמה, לא יצאו לפועל.

פירוק הנשק הכימי והביולוגי העיראקי ע"י האו"ם

לאחר המלחמה, התקבלה באו"ם החלטה 687, ובמסגרתה עיראק חויבה לתת גישה לפקחי האו"ם לכל מאגרי הנשק הכימי והביולוגי שלה, למתקני הגרעין, ולתשתית הייצור של טילי הסקאד. במשך 8 שנים של פעילות בעיראק, נוטרלו כמעט כל היכולות הכימיות-ביולוגיות-גרעיניות שלה. 

במהלך פעילותם הממושכת של פקחי האו"ם בעיראק, הם הצליחו לשים את ידם גם על עשרות אלפי מסמכים וחומר רב הקשור לתעשיית הגרעין העיראקית, ומהם עלה בבירור כי אם מלחמת המפרץ לא הייתה יוצאת אל הפועל, עיראק הייתה משיגה נשק גרעיני תוך שנה-שנה וחצי לכל היותר⁵¹!

חלק נכבד ממתקני הגרעין העיראקים לא היה ידוע במהלך המלחמה, ולכן גם לא הופצץ. מתקנים אלו נוטרלו רק לאחר המלחמה⁵².

עובדות אלו ממחישות לנו עד כמה מלחמת המפרץ הייתה נס גדול עבור ישראל, מכיוון שלולא המלחמה, הייתה עיראק הופכת למעצמה גרעינית! 

לאחר כיבושה של עיראק בשנת תשס"ג, נמחקה לחלוטין יכולתה הטילית והלא קונבנציונלית, וכיום צבא עיראק אינו מהווה איום על ישראל.

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט״א – מנהיג ונביא הדור

מזכירו האישי של הרבי מלך המשיח שליט״א (הרב גרונר) סיפר כי כאשר החלו הטילים ליפול ביקש ממנו הרבי להודיע לו באופן מידי על כל נפילה של טיל, כדי שיוכל לעורר רחמי שמים ולעזור לעם ישראל באותם רגעים קריטיים. לא פעם ולא פעמיים, תיאר המזכיר, נכנסתי לחדרו של הרבי בשעה שתיים, שלוש או חמש לפנות בוקר, כדי לדווח על נפילות הטילים בארץ. בכל פעם ביקש הרבי את מירב הפרטים לגבי מיקום הנפילה, מספר הטילים ותוצאות הנפילה. סיפור זה יכול להמחיש לנו מעט את מידת מעורבותו הגדולה של הרבי מלך המשיח שליט״א באירועי המלחמה. 

מאות אנשים ניגשו לרבי מליובאוויטש בתקופת מלחמת המפרץ וביקשו עצה והדרכה - רבים שאלו האם לומר לקרוביהם לעזוב את הארץ, ואחרים שאלו האם לבטל תכניות לטיסה לארץ. לכולם ענה הרבי מלך המשיח שליט״א שאין לעזוב את הארץ, ומי שתכנן לנסוע - צריך לנסוע. לאשה שרצתה לטוס ללונדון מסיבה אישית חשובה, ושלחה מכתב לרבי בנושא, אמר הרבי כי היא יכולה לנסוע "אבל היא תפסיד את הנפלאות"... 

לנציג קונסול התיירות בארץ מר רמי פרבר אמר הרבי: "אני מפרסם בכל האפשרויות שצריך לנסוע, ואדרבה, זה המקום הכי בטוח, כיוון שהר הבית ומקום המקדש שם". והעיקר, הוסיף הרבי, "שם נמצאים כמה מיליונים כן ירבו, של בני ישראל". 

בעידוד הרבי מלך המשיח שליט״א הגיעו רבים מיהודי ארה"ב לארץ, ודברי מדרש חז"ל בילקוט שמעוני⁵³, שתיארו את האירועים במפרץ כחלק מההכנה לגאולה, הופצו במקומות רבים ונסכו בטחון בלבבות. 

גישתו הבוטחת של הרבי, שראתה במלחמה הצפויה הזדמנות ונס עבור עם ישראל, עתידה להתברר כנכונה ביותר במהלך המלחמה.

כל נבואותיו של הרבי מלך המשיח שליט״א – על כך שלא ייעשה שימוש בנשק לא קונבנציונלי, לא תפרוץ מלחמה אזורית כוללת (מול סוריה וירדן), ניסים ונפלאות יתרחשו בהצלת עם ישראל מיד שונאיו, וכן שהמלחמה תסתיים בפורים – התגשמו במלואן.

הרבי ניבא גם את התפוררות הקומוניזם, קריסת ברה"מ ועלייתם של מאות אלפי יהודים לארץ. כבר עם תחילת כהונתו של הנשיא גורבצ'וב בתשמ"ה (1985) הבטיח הרבי כי תוך זמן קצר יחולו שינויים לטובה [לאחר נפילת הקומוניזם, כשסופר על נבואתו של הרבי לנשיא גורבצו'ב עצמו, הגיב הנשיא בתדהמה ואמר: "אינני יכול להבין את זה. הרי לי עצמי, כשעליתי לשלטון, לא היה מושג באיזו דרך אבחר..."⁵⁴]. גם נבואותיו של הרבי לאנשים פרטיים מכל רחבי העולם, וברכותיו הקדושות שחוללו ניסים רבים, התפרסמו במשך השנים, ומעידות כאלף עדים שכל דבריו נאמרים ברוח הקודש ובנבואה משמים. 

את דורנו הגדיר הרבי כ"דור הגאולה" שבו עתידה להגיע לעם ישראל הגאולה האמיתית והשלימה. הרבי הצביע על אירועים רבים בעולם כסימני הגאולה – ביניהם קריסת משטר הדיכוי הקומוניסטי בברה"מ והעלייה הגדולה משם לארץ, פירוק הנשק הגרעיני של המעצמות, מלחמת המפרץ (ע"פ דברי  מדרש חז"ל⁵³ שהקב"ה אומר לבני ישראל "אל תתיראו – הגיע זמן גאולתכם"), ביחד עם צמאון רוחני גדול בעם ישראל (ובאנושות כולה). הרבי הורה לפרסם את דבריו אלו לעם ישראל ולעולם כולו בתור נבואה שתתקיים בוודאות. 

גם אם נראה למישהו מאיתנו שאין זה הגיוני, על כולנו לזכור, כי גם במלחמת המפרץ ולפני מלחמת ששת הימים היו נראים דבריו של הרבי כסותרים למציאות, אך לבסוף התברר שכל דבריו הקדושים הם דברי נבואה שהתקיימו במלואם. 

הרבי חוזר ומדגיש בשיחותיו הקדושות כי לכל אחד מאיתנו תפקיד חשוב בהבאת הגאולה, וכי עלינו להוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות על מנת לזרזה ולהתכונן אליה כראוי. 

אמונתנו ובטחוננו בה' יתברך ובגאולה הקרובה פועלים אף הם לזירוזה, וכך גם תפילותינו, ובפרט הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד",  שכדברי הרבי גורמת ל"הוספת חיים אצל נשיא הדור" (שזהו הרבי מלך המשיח) ומביאה ומזרזת את התגלות המלך המשיח והגאולה⁵⁵. 

הרבי מלך המשיח שליט"א גם הורה להוסיף במיוחד בקיום מצוות הצדקה (כדברי חז"ל: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"), בלימוד תורת החסידות, ובפרט בלימוד בנושאי הגאולה המובאים בתורה, וכל זה מתוך ציפייה והשתוקקות לגאולה. פעולות אלו, שהן חובתו וזכותו של כל אחד מאיתנו, יביאו בעזרת ה' את הגאולה האמיתית והשלימה, בחסד וברחמים ובקרוב ממש.  

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

מקורות:

1.   Gulf War Air Power Survey (להלן GWAPS) – המחקר המסכם של חיל האוויר האמריקני על המלחמה (3700 עמודים, 5 חלקים).  חלק 5 – עמוד 924.

2. "ותורה יבקשו מפיהו" – הרב וולפא, עמ' 264-276.

3. "לקט קטעי רדיו וטלויזיה", בהוצאת "יפעת", המרכז לקטעי עיתונות רדיו וטלויזיה, "שודר בתכנית – גל פתוח, בתאריך 17/01/91", נבואת הגאולה, הרב רפאל חרותי, עמ' 285.

4. ראה Iraqi Perspectives Projcet Phase II-Um Al Ma'arik 

 (להלן Perspectives Iraqi) – קווין וודס - ספר המבוסס על המסמכים הרבים שנתפסו בעיראק לאחר כיבושה  בשנת תשס"ג (2003). עמ'  256-257, 283-289, .294-298

5. ראה WAR IN THE PERSIAN GULF – Center of Military History – p.62 . 

וכן GWAPS  - חלק 2 – עמ' 318.

6. ראה "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, מודן הוצאה לאור בע"מ, 

משרד הבטחון – ההוצאה לאור, צה"ל – המחלקה להיסטוריה. 

להלן – "טילים על ישראל, שמעון גולן".  דיווח ראש אמ"ן לפורום מטכ"ל - עמוד 221.

7. למעורבות אש"ף, גם בהעברת מידע מודיעיני לעיראק על מטרות בישראל, ראה:  Perspectives Iraqi - עמ' 190 ובהערה 425, ובעמ' 286, 296. פגישת סדאם-ערפאת – שם, 92-96.   לקשר בין עיראק לבין ארגוני הטרור ראה שם, עמ' 234-236.

8. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 333.

9. נסי מלחמת המפרץ, סימה (סילמן) שכטר, מכון הכתב, עמ' 203-204.

10. "השבוע של המשפחה", גיליון 8. 

11. למידת הפגיעה המועטת של ההפצצות במאגרי הנשק הכימי ראה במסמך האו"ם

 274-275 - - The Chemical Weapons Programme  UNMOVIC.

12. מתוך מסיבת עיתונאים שנערכה איתו בסיום המלחמה.

13. המאזן הצבאי של המזה"ת, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 1990-1991, עמ' 105.

14. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 24.

15. שם, עמ' 40, 155.

16. שם, עמ' 63, דברי ראש חטיבת המחקר של אמ"ן, וראש אמ"ן שתמך בהם.

17. שם, עמוד 66.

18. שם, עמ' 313. הניתוק בוצע כמובן על מנת להעביר את הפגים לממ"טים, אולם היות שבממ"ט לא היו את אותן המערכות תומכות החיים שבאינקובטור, היה ברור שהדבר מסב לנזק לפגים.

19. עיתון חדשות, ה' שבט (20/01), עמוד השער.

20. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 153.

21. שם, עמ' 322.

22. לטענה הראשונית על 96 אחוזי הצלחה  ראה ב

 DEBATE OVER PATRIOT  PERFORMANCE IN THE  TECHNICAL  

GULF WAR George N. Lewis & Theodore A. Postol עמ' 1.   

וראה גם בויקיפדיה באנגלית על טיל הפטריוט, את דברי הנשיא בוש.

 להערכה המתוקנת ראה במסמך דלעיל בעמ' 28-29. 

וכן ראה במסמך הרשמי של חברת ריית'און:

 RAYTEONS RESPONSE TO WGBH FRONTLINE GULF WAR

23. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 296.

24. מסמך בסיווג סודי ביותר שהותר לפרסום, וניתן להשיגו ברשת. 

מלחמת המפרץ, קבלת החלטות ברמה האסטרטגית, המטה הכללי אמ"ץ-תוה"ד, סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן – עמוד 3 (סיכום המטחים וירי הפטריוט לעברם). 

25. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 185, 196, 216, 224  (ובמקומות נוספים).

וראה גם: מערכות, משרד הבטחון, גליון 330 עמ' 53. בגובה העיניים - רב אלוף (מיל') דן חלוץ - הוצאת משכל- עמוד 180. קשת עילם-  תא"ל עוזי עילם – עמ' 414-415.

26. מערכת החץ וההגנה אקטיבית נגד טילים בליסטיים- ראובן פדהצור - מרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אוקטובר 1993, עמ' 35-36.

27. Patriot Pac-2 development and deployment in the Gulf War – Lessons Learned – Acquisition Review Quarterly, wntr 2003.  

28. ישראל היום, ניר וולף, כ"ג טבת תשפ"א (07/01/2021, עודכן 21/01/2021)

29. מקור שבהערה 26 - "מערכת החץ", עמוד 33.

30. טילים על ישראל, שמעון גולן, ראה עמ' 114, ובעמ' 210 – שסופקו 80 טילי 1-PAC , עמ' 217, ובעמ' 224 שבערך מחצית מהמלאי בסוללות היה מהדגם הנחות יותר!

31. שם, עמ' 212- דברי ראש אג"ת על 3 טילי פטריוט שפגעו בקרקע במטח החמישי, עמ' 214 – דברי מפקד חיל האוויר על הפגיעה בקרקע, ודבריו של קצין הנדסה ראשי על ההרס שגרמו טילי הפטריוט ברחוב עוזיאל ברמת גן ועל הפגיעה שגרמו למלון דן פנורמה, 

עמ' 172 – ראש חטיבת המחקר, עמ' 280 – דברי הרמטכ"ל, וראה גם עמ' 219-226.

מקורות נוספים לפגיעת הטילים בקרקע: 

ראה במקור שבהערה 22 - Technical Debate- עמ' 31 וכן הערות 44,77.

ובמקור שבהערה 26 "מערכת החץ" – עמ' 34. וכן ב"העימות העיראקי-ישראלי" – הוצאת מערכות, משרד הבטחון, עמ' 136. ובמערכות, משרד הבטחון 330 עמ' 53.

וכן ב "שותפים לדבר מעשה" – יוסי מלמן ודן רביב, הוצאת מעריב, עמ' 302. 

32. ידיעות אחרונות, ה' שבט תשנ"ב (10/01/1992).

33. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 322.

34. שם, עמ' 9.

35. העימות העיראקי ישראלי, מערכות, משרד הבטחון, עורך: שאול שי, עמוד 136.

36. ראה מאמרו של רס"ן רועי נאון – להק מודיעין אוויר של חיל האוויר – גליון מערכות 374-375 עמ' 39, 33, 30. דבריו של רס"ן נאון מייצגים ככל הנראה את הערכת להק מודיעין של חיל האוויר – ולפיה לא נפגע אפילו משגר נייד אחד.

וכך הובא גם במקורות רבים ונוספים, כולל מקורות אמריקנים רשמיים:

סופה בשמי עיראק – מערכות, משרד הבטחןו – עמודים 95,100. זוהי מהדורה עברית, של ספר שחובר ע"י בכירי החוקרים האמריקנים שמונו על מנת לסכם את המחקר הגדול על מלחמת המפרץ – "סקר הכח האווירי במלחמת המפרץ" (GWAPS  - GULF WAR AIR POWER SURVEY – 5 חלקים – ניתן להורדה ברשת).

קשת עילם – תא"ל עוזי עילם – ידיעות אחרונות - ספרי חמד- עמ' 414. תא"ל עילם היה במלחמת המפרץ ראש מפא"ת. בהמשך היה יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית. 

סוף המשחק – סקוט ריטר (מבכירי פקחי האו"ם בעיראק), גפן הוצאה לאור, עמ' 41.

מערכת החץ וההגנה אקטיבית נגד טילים בליסטיים - ראובן פדהצור – מרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אונ' ת"א – עמ' 41.  פרסום מאוקטובר 1993. 

מערכות, משרד הבטחון, גליון 335, עמ' 41.  

מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - עורכים: עמוס גלבוע ואפרים לפיד – הוצאת משכל, עמ' 201. 

בגובה העיניים - רב אלוף (מיל') דן חלוץ - הוצאת משכל, עמ' 180. 

מלחמות בבל החדשה, משרד הבטחון, מערכות – ההוצאה לאור, אל"מ (מיל') פסח מלובני – מבכירי אמ"ן – עמ' 571-572. 

57., p 90 '-91'  THE MIDDLE EAST MILITARY BALANCE  

המאזן הצבאי של המזרח התיכון – המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אונ' ת"א.

בטאון חיל האוויר – גליון תמוז תשנ"ג, עמ' 88.

אנציקלופדיה יפעת, חוקר התעופה דני שלום, עמ' 1271.

37. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 167.

38. שם, עמ' 184-185.

39. שם, עמ' 210 - מתוך מסמך של אגף התכנון – נושא ה"פטריוט" – שיחת גנרל מקארתי עם ראש אג"ת, 26 ינואר 1991.

40. 9 טילים שוגרו לעבר ישראל - ראה מסמך צה"לי בסיווג סודי ביותר שהותר לפרסום, וניתן למוצאו ברשת: מלחמת המפרץ, קבלת החלטות ברמה האסטרטגית, המטה הכללי אמ"ץ-תוה"ד, סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן – עמוד 3 (סיכום המטחים וירי הפטריוט לעברם).

29 טילי פטריוט שוגרו - ראה טילים על ישראל, עמ' 212-215. על פי המובא שם, מבין שני הטילים שנורו לעבר חיפה לא יורט אף רש"ק, ולדברי ראש אג"ת יורט רק טיל אחד מעל תל אביב. מהמשך הדיווחים נראה שיש אפשרות שאולי יורט ראש קרבי נוסף. 

41. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 212-215. ראה שם את דברי ראש אג"ת ששלושה טילי פטריוט פגעו בקרקע, וכן שגם מפקד חיל האוויר דיווח על הפגיעה שלהם בקרקע, וקצין הנדסה ראשי דיווח על הימצאות שרידי פטריוט בלבד בבית המלון וברחוב עוזיאל.

42. ראה טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 219-226 - דיווח מפורט של מפקד חיל האוויר, ועל פיו מאז תחילת הפעילות של הפטריוט, 13 מתוך 43 ששוגרו, נורו לעבר מטרות שווא, וכל השאר הצליחו להשמיד רק 3 מטרות בלבד! ולכן, היות שבמטח החמישי הושמדו ראש קרבי אחד או שניים, וככל הנראה נפגעו גם מטרות נוספות (שהן אינן הראש הקרבי), לכן נראה שבמטח זה הושמדה אולי מטרה אחת או שתיים לכל היותר – וגם הן לאו דוקא הראש הקרבי. לניתוח מפורט של דברי מפקד החיל ראה מה שכתבתי בכתבה השמינית בסדרה.

43. לדברי דובר צה"ל – ראה עיתון חדשות י"ד שבט (29/01) – עמוד השער. וכן בעיתון חדשות י"ז שבט (01/02) – שם נאמר במפורש שטילי הפטריוט לא שוגרו כי זה היה מחוץ לטווח שלהם. כמו כן ראה במסמך המסכם של שיגורי הפטריוט (שהובא בהערה 24) ולפיו לא שוגרו שום טילי פטריוט לעבר הטילים שנורו לשומרון.

44. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 267-268 -  מסמך של מפקדת חיל האוויר – לשכת הרמ"ט: סיכום פגישת הרמ"ט עם גנרל ארמסטרונג (מס' 16), 9 בפברואר 1991.

45. ראה טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 290, שהטיל אכן נפל (ולא מובא שיורט).

ברור שההרס הרב הוא הראיה הטובה ביותר לכך שהראש הקרבי לא יורט.

46. מקור על טיל זה ועל הנסיון העיראקי לחדור את כיפת הכור, ראה מסמכי משלחת האו"ם שפעלה בעיראק לאחר המלחמה:  THE MISSILE PROGRAM  -UNMOVIC 

עמ' 81 – 83 בדפדפן ה PDF [עמ' 423-425 במסמך עצמו, שכולל את כל דוחות האו"ם].

47. לצעדי ההתגוננות השונים ראה טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 20, 106-107. 

48. שם, עמוד 320. לא מצאתי שום הסבר על תקלה זו של התפרקות הפטריוט, ויתכן שהכוונה היא שהפטריוט התפוצץ (ובמילא התפרק) לפני הזמן שהיה מתוכנן לפגוש בו את הסקאד. כך או אחרת, מדובר בכשלון נוסף של מערכת הפטריוט. 

49. ראה מקור שבהערה 24 ולפיו טילי פטריוט כלל לא שוגרו לעבר טיל זה (לא ברור מדוע), וראה טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 329 לפרטים על נפילת הטיל.

50. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 333. 

51. בעניין פרק הזמן עד לפיתוח נשק גרעיני ראה: מערכות - משרד הבטחון – 

גליון 374-375 עמ' 17, הערכת ד"ר חמזה, מבכירי מדעני הגרעין העיראקים, שלעיראק נדרשו רק כ- 6-12 חודשים לשם השלמת פיתוחו של הנשק הגרעיני. 

ע"פ דיויד אולברייט (ראש מכון ISIS, מבכירי המומחים של IAEA שפעל גם בעיראק) הערכת חוקרי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית הייתה שעד אמצע או סוף 1991 לכל המאוחר, יכלו העיראקים לפתח נשק גרעיני על בסיס "תכנית החרום" – ראה במאמרו המקיף על הפיתוח הגרעיני העיראקי: Iraq's Program to Make Highly Enriched Uranium and Plutonium for Nuclear weapons Priot to the Gulf War 

כמו כן ראה בספר קוברה 2 - מייקל גורדון וברנרד טריינור - צה"ל, מערכות - ההוצאה לאור –עמ' 551 – ציטוט מנאום סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני שנדרשה "אולי שנה אחת". 

בספר "מורשת של אפר" – ההיסטוריה של סוכנות הביון האמריקאית CIA – טים וויינר, הוצאת רסלינג – עמ' 358 – מובא כי עיראק הייתה קרובה מאוד להשגת נשק גרעיני, בלא שאף גורם מודיעיני היה מודע לכך, כפי שהודה גם שר ההגנה צ'ייני.

במסמך של חוקר בחיל האוויר האמריקאי – Of Carrots and Sticks – עמ' 16 – מובאת ההערכה של 12-18 חודשים עד להשגת נשק גרעיני. 

52. לפירוט הפעילות הגרעינית הנרחבת של עיראק, ומאמציה הגדולים להסתירה, ראה  IAEA - IRAQ'S NUCLEAR WEAPON PROGRAMME- דוחות הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (במיוחד ב- FACT SHEET וכן בדו"ח S/1997/779 (מתאריך 8 אוקטובר 1997)).   

כמו כן ראה ב- Comprehensive Report of the Special Advisor to the DCI on Iraq's   
- Nuclear  WMD 

וכן בספר "תמוז בלהבות" (מהדורה חדשה) - שלמה נקדימון – ידיעות אחרונות, ספרי חמד – עמ' 380-447. 

בענין המידע המועט שהיה לארה"ב על מתקני הגרעין ראה THE USAF IN THE PERSIAN GULF WAR - ריצ'רד דיויס - חה"א של ארה"ב  –

עמ' 306-308. וראה בפירוט ב- 242Vol.2 - 239- GWAPS.  

53. ישעיה, רמז תצ"ט.

54. יש נביא בישראל, הרב רפאל חרותי, עמ' 150.

55. משיחות הרבי-ב' ניסן תשמ"ח, פרשת תולדות תשנ"ב. 

*כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים