מי שאמר לשמן וידלק, יאמר למים להדליק

משרת הבעש"ט סיפר, שפעם אחת העיר אותו הבעש"ט באמצע הלילה, [=ככל הנראה י"ט כסלו בשנת תק"ה (1745 למניינם), בדיוק תשעה חודשים לפני ח"י אלול], ואמר לו "קום בוא איתי א הנהר כי אני צריך דחוף לטבול". 

- כבר היה אז חורף אמיתי, על פני הנהר היה קרח עב, ויקח המשרת קרדום לשבור את הקרח, ונר להאיר.

הטבילה נתארכה זמן מסויים עד שכבה הנר. אמר לו הבעש"ט: קח נר של קרח והדלק אותו, אבל תטבול אותו תחילה במי הנהר ואח"כ תדליקו, וכן עשה המשרת - הטבילו, ואח"כ נדלק, ונר הקרח דלק והאיר עד שגמר הבעש"ט את טבילתו. ואמר הבעש"ט בהתעוררות גדולה, "ברגעים אלה ירדה לעולם נשמה כזו שמקרח תעשה אש". (וכוונתו היתה על אדמוה"ז בעת התניא). 

בטבילה זו סייע הבעש"ט לירידת הנשמה החדשה של אדמו"ר הזקן, עד למטה לעוה"ז הגשמי, שעיקר תכליתה של נשמה זו, הוא גילוי התניא קדישא בעולם והמשכה בתורת חסידות חב"ד של רבותינו נשיאינו שהיא היא ההכנה לביאת המשיח.

(נדפס בס' "תניא קדישא וכוחו האלוקי", בשם הרה"ח חיים אברהם דוכמן, בשם הרה"ח משה ווילענקער והרה"ח ר' אייזיק האמליער מהחסידים הראשונים של אדמו"ר הזקן).

= = =

תהליך יצירת אנרגיה נקיה ממים התגלה לפני יותר ממאה שנה, אבל היה יקר מידיי כדי להפכו למעשי. פריצת דרך במחקר ננו טכנולוגי בטכניון חיפה בראשות פרופ' לילך עמירב, שברה את כל המוסכמות, ומבשרת אפשרות מעשית ליצירת דלק נקי וזמין ממים, באמצעות אנרגיית השמש.

מימן וחמצן, שני הגזים המרכיבים את המים, ניתנים לדחיסה ביחס של פי כמה אלפים למצבם באטמוספרה, כלומר, שאגירת מימן וחמצן כמרכיבי דלק, הרבה יותר חסכונית בנפח מאגירת נפט, (שלא ניתן לדחוס או לאחסן בערמות כדבר מוצק, פחם, למשל), או גז טבעי (ניתן לדחיסה אבל מפיק הרבה פחות אנרגיה ליחידת נפח מאשר מימן-חמצן). ליצירת חשמל באמצעות השמש יש חיסרון גדול, שאת החשמל המיוצר לא ניתן לאגור בכלי, וצריך מערכות כבלים ושנאים כדי להעבירו לצרכנים.

כל המים שבעולם מורכבים משני הגזים מימן וחמצן. אם מכניסים שתי אלקטרודות לתוך מים ומעבירים זרם ישר, המים מתפרקים. מאלקטרודה אחת עולות בועות חמצן, ומאלקטרודה שנייה בועות מימן. כאשר מחברים מימן וחמצן ביחד זה עושה אש, ופיצוץ. [=אנרגיה]. אם יכניסו את זה למנוע של רכב, למשל, זה יכול לשמש במקום דלק נוזלי או גז טבעי. (שמתפוצץ בראש המנוע כאשר שנדחס יחד עם החמצן שבאוויר, וכך המכונית נוסעת). היעילות של חמצן-מימן הרבה יותר גדולה מבחינת אנרגטית, וזו גם אנרגיה נקייה, אידי מים, בלי גזים רעילים, ובלי "גזי חממה" שנפלטים מדלקים, גז טבעי ופחם.

במילים אחרות, כל טיפת מים בטבע היא מחסן של אנרגיה הכי נקייה, אבל איך מוציאים משם את האנרגיה שתהיה זמינה, איך עושים כמו הבעש"ט בטבילה ביום י"ט כסלו, יום היצירה של אדמו"ר הזקן, שאמר למשמשו "מי שאמר לשמן שידלק, יאמר לזה שידלק". 

כדי להפיק מימן וחמצן ממים ע"י חשמל, צורך יותר אנרגיה מהתפוקה המתקבלת ע"י חיבורם יחד. עלות ההפקה ליחידת אנרגיה עולה על מה שיחידת האנרגיה תספק, וזה לא כלכלי. המחקר החדש, מוכיח שניתן לפרק מים לחמצן ומימן ע"י אור. [=שמש, למשל] במחיר זול.

שנים רבות שמעבדות ננו טכנולוגיות ברחבי העולם מנסות להשיג תוצאה זו של חיקוי החלק הראשון בתהליך הפוטוסינטזה בצמחים, שמשתמש באור, כדי לייצר מהפחמן שבאוויר והמימן שבמים חומרים אורגניים תוך שיחרור חמצן לאוויר.

אמנם מדובר על שלב ראשון בלבד, כמויות מזעריות במעבדה. ע"י טריליונים "כלים" תת מיקרוסקופיים שנוצרו בננו טכנולוגיה לצורך העניין. הדרך מכאן לייצור מימן זול דחוס בבלוני מתכת עדיין ארוכה, אבל הכיוון ברור. אם זה יהיה מעשי, זה סוג האנרגיה הנקי ביותר, הזמין ביותר, שניתן לצבירה ולהעברה באופן הכי קל.

אם מזרימים למנוע של מכונית מימן במקום בנזין או גז טבעי, התוצאה תהיה ניצולת מקסימלית של המנוע, בלי זיהום אוויר בכלל. אבל ייצור מימן הוא יקר, הרבה יותר מייצור דלק או גז טבעי, ולעת עתה, זה לא היה כלכלי.

לאחר פירסום זה, מאות מעבדות ננו טכנולוגיות בעולם עוברות לבצע אותם ניסויים כדי לבדוק את אמיתות הניסוי אצלם. אם יימצא שההמצאה עובדת, או אז יתחילו פיתוחים ברחבי העולם להגיע מזה לדלק מימני במיכלים, ובדרך הטבע יעברו לפחות 10 שנים עד שזה יהיה זמין לציבור, והרבה לפני שזה יהיה זמין, הרבה לפני שייצור מנועי המכוניות יעבור התאמה למימן, כבר יהיה "ארו על ענני שמייא" כל שבת וראש חודש לבית המקדש, "כמו על מטוס, אבל יותר מהר ויותר בקלות".

היות שנמצאים בימות המשיח, התגלו לאחרונה כמה אפשרויות זולות לייצור אנרגיה, והיות שאפשרות זו מבוססת על מים ואור שמש, היא יותר מתאימה לנבואה של הרבי שליט"א משנת תשנ"ב לגבי ייצור אנרגיה מהשמש מאשר ההמצאה של רוסו, הממציא האיטלקי בתקן שלו "איקאט" להיתוך גרעיני מבוקר.

כתב העת Nano Letters מדווח על תפנית דרמטית בתחום של הפקת דלק מימן: נצילות של 100% בתהליך ההפקה. פריצת הדרך התרחשה במעבדתה של פרופ'-משנה לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, ותמציתה: קפיצה משמעותית מ-60% ל-100% – בייצור דלק מימן על ידי פירוק מים באמצעות אנרגיית שמש.

דלק מימן נחשב למקור אנרגיה מבטיח בעיקר משום שהוא מופק ממים, הזמינים תמיד, ולכן אינו כרוך בבעיות פוליטיות וכלכליות המאפיינות את שוק האנרגיה המסורתי; ומפני שבניגוד לדלקים מחצביים (בנזין וכיו"ב), השימוש בו אינו מזהם. זו הסיבה שארה"ב לבדה משקיעה מיליארדי דולרים בתוכניות כגון Hydrogen Fuel Initiative, המעודדות פיתוח טכנולוגיות לייצור מימן. יתר על כן, תהליכים פוטוקטליטיים אלה, שבהם מפורקים מים למימן ולחמצן, רלוונטיים גם לתחומים אחרים ובהם המרת אנרגיה וטיהור מי שפכים.

כתב העת Nano Letters על פריצת דרך שהושגה במעבדתה של פרופ'-משנה לילך עמירב, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך וחברה במכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ובתוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון. בשעה שרוב המאמץ המחקרי בעולם נעשה בנתיב האמפירי – ניסוי וטעייה בחומרים שונים ובדיקת יעילותם – במעבדתה של פרופ'-משנה עמירב מפותחים חומרים קטליטיים על סמך איפיון מדויק של החומר ברמת החלקיק הבודד. כך פותחו במהלך השנים חומרים מלאכותיים מתקדמים המתאימים למשימה הפוטוקטליטית באופן אופטימלי. המערכת החדשה המוצגת במאמר הנוכחי מוכיחה שהמאמץ השתלם; מערכת זו, שבמרכזה פוטוקטליסט ננומטרי הפועל בסביבה בסיסית מאוד, שובר את כל המוסכמות הקודמות באשר לניצולת מקסימלית.

המערכת בנויה משני מוליכים למחצה, הערוכים כחלקיק ננומטרי זעיר (נקודה קוונטית) מחומר אחד, שתול באופן לא סימטרי בתוך החומר השני שצורתו מוט ננומטרי .. יעילות התוצאה, היא נצילות של 100% בתהליך כלומר כל שני פוטונים יצרו מולקולת מימן, ללא אובדנים, יעד שנחשב עד כה בלתי אפשרי למימוש.

ימות המשיח.