מדוע לא שומעים לקולו?

וכמו-כן הוא גם בנוגע ללחץ שמופעל מארצות-הברית ומברית-המועצות - שמדינות אלו כלל אינם מתלהבים מכך שימסרו שטחים מארץ ישראל לסוריה לירדן או ללבנון. גם משום שהם לא ירוויחו מכך מאומה, וגם, ואדרבה: אם אותן מדינות יתחזקו, הן יתחשבו פחות בארצות-הברית ובברית-המועצות.

וזה שהם לוחצים ותובעים שימסרו שטחים, זהו רק כדי לצאת ידי חובה כלפי אותם מדינות.

וכל-שכן שכך הוא גם בנוגע לדרישותיהם אודות ה'פלסטינים' - היות ואינם צריכים כלל לצאת ידי חובה כלפיהם. הם רוצים רק לצאת ידי חובה כלפי המדינות הערביות שהפלסטינים לוחצים ומבלבלים אותם.

ולכן, כאשר יעמדו נציגי ישראל בתוקף ויאמרו שאי-אפשר למסור אף שעל מיהודה ושומרון, כי על-ידי-זה מעמידים בסכנה יהודים שנמצאים בירושלים, בני-ברק, חדרה, חיפה, תל-אביב וכפר חב"ד ובכל ארץ ישראל - ממילא יהיו ארצות הברית וברית המועצות מאוד מרוצים, שהרי כאמור גם הם אינם מעונינים בכך.

ובפרט אם בנוסף לכך יעשו גם מעשה בפועל, והוא, שיישבו יהודים בכל שטחי ארץ ישראל, ולאחר מכן יאמרו שזה כבר לאחר מעשה. ואז יהיו ארצות הברית מאוד מרוצים מכך, ויאמרו למדינות הערביות שיפסיקו להרעיש על כך מאחר שזה לא בידיהם, היות והדבר נעשה כבר.

זוהי הדרך היחידה שעל-ידה יכולים למנוע את הסכנה, ולהבטיח את פיקוח-הנפש של היהודים הנמצאים בארץ ישראל! רק על-ידי שיאמרו בתוקף שאי-אפשר למסור אף שעל ניהודה ושומרון, ויחד עם זאת יישבו יהודים בכל יהודה ושומרון תוך כמה שעות באופן של "בשעתא חדא וברגעא חדא", ולכל הפחות "ביומא חדא".

(חלק משיחת מוצאי שבת-פרשת ויצא ט' כסלו - בחדרו - תשל"ח)