• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב אדר א' התשפ"ד (21.02.2024) פרשת תצוה

גם בתשעה באב לומדים תורה

אין דבר כזה 'הלילה לא לומדים תורה'. תורה לומדים בכל עת ובכל זמן שניתן. לפעמים מוגבלים ללימוד בתחום מסוים, אך מהתורה לא מתנתקים לעולם
גם בתשעה באב לומדים תורה
ארון ספרים חסידי
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

בשנים האחרונות נערכים בליל תשעה באב ברחבי הארץ מפגשים בין קבוצות אוכלוסיה שונות, תחת הסיסמא 'הלילה לא לומדים תורה'. ההלכה מגבילה את לימוד התורה בתשעה באב ואנשים טובים רוצים לנצל את ההזדמנות בה ממילא לומדי תורה אינם לומדים כדי להפגישם עם יהודים מסקטורים אחרים.

המטרה כמובן חיובית ומתבקשת: חיזוק האחדות בעם, שנראה משנה לשנה יותר ויותר שסוע ומפולג לקבוצות ותתי קבוצות. אקט סימבולי במיוחד ביום שמזכיר יותר מכל את שנאת החינם – הסיבה שבגללה חרב בית מקדשנו. אך הסיסמא שנבחרה לקמפיין לא כל כך מוצלחת. היא משדרת חוסר הבנה מוחלט במהותה של התורה וחשיבותה לעם היהודי ומעידה על טעות בסיסית בהגדרת האיסור ללמוד תורה בתשעה באב.

***

התורה היא עצם מציאות חייו של העם היהודי. אנו מכונים 'עם הספר', והכוונה אינה לספרי קריאה או של מדעי חולין, אלא לספרי קודש. ספרים העוסקים בתורה ובפירושיה. הגדרה זו ניתנה לנו על-ידי הגויים, בזכות מה שתמיד אפיין את היהודים יותר מכול – הספרים הגדולים עם האותיות הקטנות: ספרי הקודש.

מגיל אפס סבב חינוכו של הילד היהודי על התורה ועל לימודה. דורי דורות של אמהות יהודיות זימרו לפעוטות בעריסה על אושרו של האדם הלומד תורה והכוחות שהוא שואב מהאותיות כדי לצלוח את אתגרי הגלות. ילד יהודי גדל על מצע של העצמת הקשר אל התורה. ככל שבינתו מתפתחת, הוא קולט אל נכון יותר את תלותיותה של נשמתו בתורה.

התנא הקדוש רבי עקיבא היה בין אלו שמסרו את נפשם, פשוטו כמשמעו, על לימוד התורה. למאן דהו שתהה לפשר המסירות הזו, הסביר רבי עקיבא את הרעיון באמצעות משל שהפך למפורסם: שועל ראה דגים בנהר בורחים מרשתות הדייגים, והציע להם לעלות לחיות עמו ביבשה. "שוטה שבחיות אתה", לעגו לו הדגים, "במים אנו נאלצים להתמודד עם קשיים, אבל מחוץ למים – מותנו בטוח". התורה, פירש רבי עקיבא, היא החמצן – אוויר הנשימה הזך והצלול לנשמת היהודי. בלעדיה משולים חיינו ל"חייהם" של דגים ביבשה.

***

איך אפוא ייתכן שבמשך 24 השעות של תשעה באב ייאסר עלינו להתחבר לתורה? כיצד תתקיים נשמתנו אם נתנתק ממקור חיינו? מוכרחים אפוא לומר, שגם ביום זה צריכים ללמוד. אך ההיתר מוגבל ומדוד. ואכן כך מובא בהלכה, כפי שמדגיש הרבי שליט״א מלך המשיח.

על דברי התורה נאמר בתהילים (יט, ט) 'פקודי השם ישרים משמחי לב', ולכן כשאבלים בתשעה באב (ואסור לשמוח) לא עוסקים בתורה המשמחת. כך המחשבה תהיה פנויה להתבונן ולהתחבר לצער של כלל ישראל ולצערו של הקדוש-ברוך-הוא מאז החורבן. אולם דברי תורה שעוסקים בצער הזה, כגון מדרשי החורבן וכדומה, מותר ואף חובה ללמוד.

כן, גם בתשעה באב חייבים ללמוד תורה בכל רגע פנוי – בחלקי התורה המתאימים ליום זה. תורה לומדים בכל עת ובכל זמן שניתן. לפעמים מוגבלים ללימוד בתחום מסוים, אך מהתורה לא מתנתקים לעולם.

כמובן, שאנו לא קוראים חלילה תיגר על עצם היוזמה לאחד בין חלקי העם. הלוואי שיוזמות כאלו ישיגו את מטרתן – ובתשעה באב זה כבר לא נצטרך לצום, אלא נחגוג אותו כיום-טוב – כפי שאנו מובטחים שיהיה בגאולה האמיתית והשלמה.

התנוצצות הגאולה בתשעה באב

מדוע עורכים קידוש לבנה במוצאי ט' באב?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...