• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד אדר א' התשפ"ד (23.02.2024) פרשת תצוה

אז מה עושים בערב פורים ובחג פורים?

לצד המסיבות והתחפושות, אסור לשכור את מנהגי היום המיוחד. מנהגים המתחילים עוד מערב פורים וגם לאורכו. על מנהגי אלו, בכתבה המסכמת את כל מה שצריך לדעת לחג הפורים
אז מה עושים בערב פורים ובחג פורים?
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

תזכורת לכמה מנהגים והלכות בתענית אסתר ופורים:

א. נותנים מחצית השקל בתענית אסתר, לפני תפילת מנחה [מי ששכח - יתן לאחר מנחה, ומי ששכח לתת בתענית אסתר, יתן בבוקר של פורים לפני קריאת המגילה].

בארץ הקודש נותנים 3 מטבעות של חצי שקל (יש מקומות שהגבאי שם 3 מטבעות בהם מעורב כסף טהור - כמו מטבעות ישנים מאוד של חצי דולר, ואז תמורת סכם כסף מסוים קונים אותם, ונותנים אותם למחצית השקל). 

את 3 המטבעות הללו נותנים עבור כל אחד ואחת מבני ובנות הבית, ואפילו על עוברים, על פי הרמז בפסוק "כל העובר על הפקודים".

בנוסף, יש נוהגים לתת שווי מטבע של מחצית השקל מן התורה.

מקובל למדוד שקל על פי משקל של 384 שעורים, שכל אחת משקלה 0.05 גרם. ולכן שקל שלם משקלו 19.2 גרם, ומחצית השקל משקלו 9.6 גרם - וכך מקובל לפסוק לגבי הלכות פדיון הבן.

במחירים של ימים אלו (מעודכן לשנת תשפ"ג), 9.6 גרם של כסף טהור, הוא בערך 28 ש"ח. אך לא חייב לתת זאת עבור האשה והילדים.

הרבי מלך המשיח שליט"א מורה לחנך את הילדים שיתנו גם הם מחצית השקל מכספם, וההורים יסייעו להם שיתנו את זה מתוך הרחבה.

ב. לובשים בגדי שבת בפורים (ולמעשה לובשים אותם כבר בתענית אסתר, לקראת החג).

ג. אומרים "על הנסים" בכל תפילות היום ובברכת המזון. אם שכח לומר בתפילת שמונה עשרה "על הנסים" - אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בברכה של "הטוב שמך ולך נאה להודות" - יאמר שם "ועל הנסים"...

אם נזכר לאחר שאמר את שם ה' בברכה הנ"ל, יכול לומר על הנסים בסוף תפילת העמידה, לפני "יהיו לרצון אמרי פי" השני. ואז יאמר שם: "יהי רצון מלפניך שתעשה לנו נסים כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ועל הנסים...".

ד. בעל הקורא, וגם כל השומעים שיש להם מגילה כשירה, פושטים אותה כמו אגרת, שהרי המגילה נקראת "אגרת הפורים", ולמנהגנו כופלים אותה לשלושה חלקים.

ה. כאשר שומעים את 3 הברכות שלפני המגילה מהבעל קורא, לא עונים "ברוך הוא וברוך שמו" [ובדיעבד אם ענה - יצא ידי חובת הברכות].

ו. הרבי מלך המשיח שליט"א מכה ברגלו בכל פעם שנאמר "המן", ובמיוחד היה מכה - פעמים רבות יותר וחזק יותר - במקום שנאמר ה"מן" בצירוף תואר כלשהו - המן האגגי, המן הרע וכיו"ב.

ז. גם השומעים אומרים בנשימה אחת את המלים: "חמש מאות איש ואת פרשנדתא...ואת ויזתא עשרת".

ח. גם בליל פורים מרבים קצת בסעודה, אם כי עיקר מצוות הסעודה היא ביום, שנאמר "ימי משתה ושמחה".

ט. למנהגנו מברכים "שהחיינו" גם ביום, ולכן למעשה מברכים 3 ברכות לפני המגילה, הן בלילה והן ביום.

י. זמן הקריאה ביום: לכתחילה מהזריחה ועד השקיעה. בדיעבד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים [אם התחיל לקרוא אחרי השקיעה - יקרא ללא ברכות].

י"א. הרבי מלך המשיח שליט"א אוכל בפורים, מדי שנה, אזן המן ממולא בפרג - כמנהג ישראל [משום שאסתר אכלה בבית אחשוורוש רק זרעונים, כדי להקפיד על אכילת מזון כשר].

י"ב. אוכלים קרעפלאך (בצק ממולא בבשר) בסעודה של משתה פורים. נוהגים לנגן האפ קאזאק בסעודת פורים [ראה שיחת פורים תשל"ב].

י"ג. שושן פורים - בירושלים עושים את מצוות החג ביום ט"ו.

בערים שיש ספק אם היו מוקפות חומה (כמו עכו, חיפה וכו') - קוראים מגילה ביום י"ד וביום ט"ו, אך מברכים על המגילה רק בי"ד.

בשאר המקומות בארץ (ובכל המקומות בחו"ל) קוראים את המגילה רק ביום י"ד, אך אין אומרים תחנון גם בשושן פורים (ט"ו אדר).

פורים שמח!

תקציר הלכות פורים

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...