י”ב תמוז והמאבק על ארץ ישראל

החידוש של גאולת י"ב-י"ג תמוז הוא: ש"לא אותי בלבד גאל הקב"ה, אלא את כל . . אשר בשם ישראל יכונה. כלומר, שענין הגאולה מתבטא באחדותם של כל היהודים - "כל אשר בשם ישראל יכונה" - במשך כל השנה כולה ובאופן ש"כולנו אחד", וזה ממשיך את הענין של "ברכנו אבינו כולנו כאחד", כמבואר בארוכה.

אחדות זו אינה צריכה להתבטאות רק כפי שהיא מצד שורש ומקור הנשמה - אשר שם כל הנשמות מתאימות ו"אב אחד לכולנה" - היות ושם אחדות זו לא נמצאת בגילוי למטה מעשרה טפחים.

עיקר הפעולה והחידוש של ימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז (שזוהי האחדות בין כלל ישראל), צריכה להתבטאות בפעולה גשמית דווקא הנמשכת על פני השנה כולה (וכאמור: לא פעולה של מסירות-נפש - שזה כבר ישנו בשווה אצל כל ישראל היות ו"נפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש" - שזה בשווה אצל כל ישראל).

והנה, ענין המאחד את עם ישראל כולו - הוא הענין של ארץ ישראל. כלומר: היות שלכל אחד ואחד מישראל יש אמה על אמה בארץ ישראל (כמובא בספרים. או לגירסא שניה - ד' אמות על ד' אמות) - לכן, אף שלכל יהודי יש את אמתו הנפרדת - יחד-עם-זה, יש לו גם "אמה" בתור 'שותף'. כלומר, שארץ ישראל שייכת לכל עם ישראל באופן כללי ולא ניתן לחלקה - אלא כולם יחד שותפים בכל ארץ ישראל.

ולכן, דוקא על-ידי הענין של ארץ ישראל מתבטאת אחדותם הבלתי-מופסקת והנצחית של כל היהודים - בצורה הגשמית והמופשטת ביותר, "גוי אחד בארץ" - (שנוסף למהות הענין של "גוי אחד" נוסף גם הענין של) ארץ כפשוטה. והנה, אף-על-פי שהשטחים הנמצאים בידי ישראל אינם במצב של גאולה וחירות אמיתית, (שהרי "אין יד ישראל תקיפה" ולכן לא מבצעים כמה ענינים שעליהם חל הדין של "שקץ תשקצון", ואפילו ענינים של "יהרג ואל יעבור") - משום ש"מפני חטאינו גלינו מארצינו" - אך אף-על-פי-כן עדיין היא "ארצינו".

ואמת אמנם שישנם כמה מצוות הנוהגות רק כאשר "יד ישראל תקיפה", או כאשר ארץ ישראל בשלימותה - למרות זאת גם בעת הגלות, מאחדת ארץ ישראל את כל עם ישראל באופן גשמי ובמקום גשמי - היות שהיא תמיד "ארצינו".

ולכן, דווקא על-ידי ארץ הקודש מתבטאת העובדה ש"כל אשר בשם ישראל יכונה" - האחדות הגשמית של כל עם ישראל. כלומר, שארץ ישראל היא זו שעושה מכל היהודים דבר אחד (לא רק אומה אחת אלא גם דבר אחד) שכל ישראל - למרות שיש בהם "ראשיכם שבטיכם, חוטב עציך, שואב מימך" - הם מציאות אחת.

ולכן, בשעה שישנם כאלה ש"יצרם אנסם, ורוצים לעשות מארץ ישראל ענין של פירוד חס-ושלום - זה לא יכול להצליח להם. וכל תוכניות הפירוד הללו מגיעות מכיוון היצר-הרע.

 (ע"פ שיחת י"ב תמוז תש"ל)