לרגל י"א ניסן - מנהגי יום ההולדת

א. עליה לתורה: לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת. וכשיום ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום ההולדת עצמו.

ב. הוספה בצדקה: להוסיף בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה, וכשיום-הולדת חל בשבת או יום טוב - נותנים בערב שבת או יום טוב (ומה טוב גם לאחריו).

ג. להוסיף בתפילה: הוספה בכוונת התפלה, התבוננות בגדלות הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) תהילים (על כל פנים ספר אחד).

ד. פרק התהילים החדש: ללמוד את פרק התהילים החדש שמתחילים לומר ביום ההולדת - הפרק המקביל לגילו.

ה. הוספה בתורה: להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות - נוסף על השיעורים הקבועים. שלושת השיעורים בחומש תהילים ותניא השוים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.

ו. מאמר חסידות: ללמוד מאמר דא"ח (דברי אלוקים חיים. חסידות) בעל-פה כולו או חלקו, ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).

ז. הפצת המעיינות: הוספה בפעולות על הזולת - הפצת התורה והמעיינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.

ח. קבלת החלטות טובות: להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטות טובות לשנה הבאה עלינו לטובה.

ט. הידור נוסף: לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן) כמו בערב ראש השנה.

י. עריכת התוועדות: לערוך התוועדות של שמחה עם בני ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה להקב"ה (אם אפשר לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה.

יא. כתיבת בקשת ברכה: כותבים בקשת ברכה לרגל יום ההולדת ומכניסים את בקשת הברכה ב"אגרות קודש".

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!