י"א ניסן - יום של עבודה לקראת ההתגלות המושלמת

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"!

איה העט בעולם שיוכל לתאר את גודל רוממות וקדושת היום - יא' ניסן - יום הולדת הוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח. 

ה-ר-ב-י

מילה אחת הטומנת בתוכה כל כך הרבה. 

מיליוני עיניים צופיות ומייחלות לרגע בו "תחזינה עינינו" "מלך ביופיו".

לפני 120 שנים מלאות - י"א בניסן תרס"ב - ירדה נשמתו של הרבי מלך המשיח שליט״א לעולם ומאז לא חדלה מלחלום גאולה (כך לפי עדותו של הרבי "מיום הולכי לחדר ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה"), ולעסוק באופן אופרטיבי להניע את העולם ולהעלותו על מסלול הגאולה. 

כיום, כאשר בכל חור נידח, עד איי הפיליפינים שבמזרח, בכל אתר ואתר נמצא בית חב"ד, בו מניפים את דגל האהבה של הלל הזקן "אוהב את הבריות" "אהבת ישראל" "ומקרבן לתורה".

כאשר אנו צופים בכל פעולתיו של מלכינו, "אורו של משיח" שהפציע בכל העולם, ברור שאנו על מסלול בטוח לקראת הגאולה. 

רעיון נאה שמעתי: כל תוכנו של י"א ניסן, כידוע חודשי הקיץ מקבילים לחודשי החורף (כך בשיחות הקודש מבאר הרבי מלך המשיח שליט"א שבחודש השלישי של החורף (כסלו) בו הייתה קבלת פנימיות התורה, במקביל לחודש השלישי של הקיץ (סיון) בו הייתה קבלת הנגלה דתורה). 

לפי הקבלה זו, י' ניסן (החודש הראשון לחודשי הקיץ) מקביל לי' בתשרי (הראשון לחודשי החורף). אפשר לבאר זאת בקלות, כי י' תשרי יום הכיפורים "אחת בשנה", "עיצומו של יום" הוא עניין של מסירות נפש. 

כך גם י' בניסן, בו ביום, לקחו בני ישראל את הכבש, אליל מצרים, לקראת שחיטתו. זוהי מסירות נפש מדרגה ראשונה, כמו שכתוב "הן נזבח תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו".

מכאן נוכל להבין מה מתחדש ביום שלמחרת י"א ניסן וי"א תשרי, לאחרי שטיפסו ביום הכיפורים בבחינת מסירות נפש עד "עיצומו של יום" כעת - י"א תשרי המכונה "בשם השם" - יורדים חזרה לעולם להחדיר את האנרגיה האלוקית בחיי היום יום. 

כך גם י"א ניסן, זה היום בו הכבש קשור למיטה. כלומר: זה לא מסירת נפש באופן חד פעמי, אז היה ניתן לומר שבני ישראל השתגעו לרגע אחד, ותיכף יחלוף להם… זהו שלא, הכבש קשור למיטה, באופן שכל המצריים רואים ושואלים, אתם באמת מאמינים שהרבי מלך המשיח חי וקיים? והיהודי עונה: כן, בהחלט. והנה אני הולך לשחוט את 'הנחות העולם' "לעיני כל העמים".

כך גם גבי הכניסה לארץ ישראל, בי' בניסן עברו את הירדן, וביום י"א ניסן זה היום בו נמצאים יום שלם בארץ ישראל, דבר שמסמל על קביעות, לקבע את ברור האלוקי בחיי היום יום. 

אף אנו העומדים בי"א ניסן, בשנת פ'לאות ג'דולות - בעצם ימות המשיח, עסוקים אנו לקבע במוח ובלב "אנא נסיב מלכא".

(המעיין במאמר "ואתה תצוה" מלוקט ו' יראה שתוכנו מבאר נקודה זו, שהעבודה דדורנו היא להחדיר את העצם בכוחות הגלויים).

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!