י״ט כסלו: מה חידשה חסידות חב״ד?

בשבוע הקרוב נזכה לחגוג יום מיוחד, התוצאות מיום זה גרמו למהפכה כלל עולמית שעד היום פועלת בעולם כולו, ולא רק פעולת אט אט אלא מתחזקת מיום ליום.

י"ט כסלו היום בו יצא רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא ממאסרו. רבי שניאור זלמן הינו מייסד תורת חסידות חב"ד, שראה במאסרו בו נלקח על יד שלטונות רוסיה בעוון מרידה במלכות, כקטרוג על הפצת החסידות. ממילא כשיצא ממאסרו נתגלה בכל העולם אשר הקטרוג הוסר, ובית דין של מעלה מתירים ומאשרים להפיץ חסידות "חוצה".

יום זה, נקרא על יד רבותינו נשיאינו - מנהגי חב"ד בשם "ראש השנה לחסידות" ואכן יום זה הוא היום שבזכותו זכינו להגיע למצב כה נפלא, בו כל היהודים ללא הבדלי מגזרים וחוגים עוסקים בפנימיות התורה כל אחד ברמתו הוא, כך הם זוכים להתחבר לבורא עולם, ולעמוד בניסיונות האחרונים שזמן הגלות מיסב לנו מחד, ולהתכונן לגאולה השלימה מאידך.

כמובן, זהו יום מסוגל בו נדרש להשתתף בהתוועדות חסידית, להחליט החלטות טובות על הוספה בלימוד החסידות ודרכי החסידות, ופשוט לשמוח בשמחתו של בעל התניא. כפי שהבטיח ש"מי שישמח בשמחתי אוציאנו מן המיצר אל המרחב".

***

בשורות הבאות נמשיך במעט את ההסבר על מהותה של תורת החסידות, ובעיקר נפרט כעת את חידושה של חסידות חב"ד, החסידות שחרטה על דגלה את האמונה בה' מתוך הבנה והשגה באופן שיתקבל בפנימיות בחכמה בינה ודעת [ר"ת חב"ד] שלושת הכלים של שכל האדם.

תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות הבעש"ט. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה פרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד.

הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.

תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. 

אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? מהי התכלית בלימוד התורה וקיום מצוותיה? ולשם מה ירדה הנשמה אל הגוף? 

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר - וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.

תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו המוח שליט על הלב, דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד מתפללים באריכות ומתוועדים לעיתים מזומנות. אין די בלימוד החסידות בלבד, כהשכלה בלבד, אלא נחוצה העבודה בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך שמחה וטוב לבב, ושלילת העצבות. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת המדות. אולם בשונה מתורת המוסר והקבלה אין היא מבטלת את הגוף, או מנתקת את הנשמה מן המציאות הגשמית אלא מלמדת את האדם להגביר את הצורה על החומר.