האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

הרבי שליט"א מלך המשיח: שיעור בהל' בית הבחירה

לראות את מלכנו

אתר הגאולה 1050 צפיות 0

הרבי שליט"א מלך המשיח: שיעור בהל' בית הבחירה

בתחילת "הלכות בית הבחירה", מזכיר הרמב"ם את המזבח, השולחן והמנורה, שהם "כלים", למרות שהלכות אלו עוסקות בצורת הבית. המקום המתאים, לכאורה, לכתוב על הלכות המזבח השולחן והמנורה, הוא ב"הלכות כלי המקדש" שבאות מיד אחרי זה?! הרבי שליט"א מלך המשיח בעצמו שואל, ומתרץ. 

 תמליל הכתוביות בסרט:

וכמדובר בהתוועדות שלפני זה כמה פעמים, כשנמצאים בשבעה דנחמתא ועל דרך זה בזמנים שלפני זה, שאז צריך יותר הדגשה בתורת הבית, צורתו ומבואיו ומוצאיו כמו שכתוב בתנחומא ובכמה מקומות שאז אומר הקב"ה שעל ידי שיהודים בונים את בית המקדש אפילו בהיותם בגלות,כמדובר לעיל כמה פעמים, ובארוכה, ולכן גם ענין והלכה ללמוד הלכות בית הבחירה.

היות שזה נוגע לפועל, מדובר על הלכה פסוקה, שהלכה פסוקה לא לומדים מהמשנה כי אז מכונים "מבלי עולם," דווקא מפסקי דינים, ובנוגע לבית הבחירה הראש וראשון לפוסקים העוסק בהלכות בית הבחירה, הרי זה הרמב"ם; ואוחזים כעת בהלכה, אחרי שהרמב"ם הסביר את חלקי הבניין, שיש בו את העניינים העיקריים בבניין, שכולם נקראים היכל, ואלו הקדש וקדש הקדשים, ומקום פנוי לפני הקדש שזהו האולם, וכולם נקראים היכל.

אחר כך הוא ממשיך שעשו מחיצה להיכל במרחק מה ממנו, וכל מה שהיה בתוך המחיצה זה בדוגמת קלעי החצר שהיו במקדש הראשון שזה "ועשו לי מקדש" הכוונה למשכן, שזהו מקדש המדבר ומסיים "וכולם נקראים מקדש." וביארנו כמה נקודות בהלכה זו, בהתוועדות שלפני זו.

בהלכה שאחרי זה הוא ממשיך בנוגע לכלים שהיו בבית הבחירה. לכל לראש מביא את מזבח העולה, מתאים לתוכן התחלת הפרק, שעניין בית הבחירה הוא "להקריב שם קרבנות," ועיקר הקרבנות היא עולת התמיד שהיו מקריבים על מזבח העולה. אחרי זה הוא מביא את שאר הכלים שמפרט אותם לפרטיהם.

וכאן עולה מיד שאלה חזקה וכמדובר כמה פעמים, שדווקא על שאלות קשות לא מדברים. הרמב"ם הוא הרי מסודר להפליא, ומדייק בסידור ההלכות. על אחת כמה וכמה בחלוקת ההלכות כי הוא מדייק אפילו בפרטים כמו שהוא כותב בהקדמה וכו,' והרי ברמב"ם יש קודם את "הלכות בית הבחירה," ואחרי זה באות "הלכות כלי המקדש." ולכאורה, מעצמו מובן, איפה צריך לדבר על מזבח העולה ועל המנורה, ומזבח הזהב והקטורת, וכבש המזבח, שהוא מזכיר אותם בפרק הראשון מהלכות בית הבחירה, לכאורה מקומם בהלכות כלי המקדש!!

השאלה יותר גדולה כשמסתכלים בהלכות כלי המקדש, ואמנם מדובר שם על פרטי השולחן, המנורה וכו' כמה וכמה פרטים! ואיך זה מתאים לדבר על זה בהלכות בית הבחירה?!

ודרך אגב עוד שאלה, שלגמרי לא מובן הסיום, של ההלכה הקודמת, מה שהרמב"ם כותב "וכולם נקראים היכל," שהאולם גם נכלל בהיכל, ומפרשים אומרים שבזה הוא פוסק את הדין שקדושת אולם כקדושת היכל. ולכן אומר "כולם נקראים היכל", גם עניין האולם. אבל בסיום ההלכה, שעשו מחיצה במרחק מה מההיכל, והיא מכונה "עזרה" ואחרי זה מסיים "וכולם נקראים מקדש," ולגמרי לא מובן מה הוא בא לומר?!

 למאי נפקא מינה, - שני הדברים: הכסף משנה אומר: "וכולם נקראים מקדש" – "ופשוט הוא," בפשטות, הכסף משנה לא צריך לחפש הוכחה לזה, כשמתבוננים בפסוקים, רואים ש"מקדש" - הכוונה גם לעזרה!

 השאלה היא, למה הרמב"ם מביא זאת, הרמב"ם זה הרי פסקי דינים! איזה דין זה בא להגיד ש"כולם נקראים מקדש?" ונקודת הביאור בזה היא, -שזה בא בהמשך, והרמב"ם חייב לומר "וכולם נקראים מקדש," כהקדמה להלכה שלאחרי זה, שמתחיל עם מזבח העולה וכו'.

וזה קשור עם פלוגתת הרמב"ם והרמב"ן. ועוד כמה מפרשים. כאשר הרמב"ם מונה, בספר המצוות כהקדמה ל"יד החזקה," וכהקדמה להלכות בית הבחירה, איזו מצווה הוא מבאר בהלכות אלו הוא אומר שזו מצווה "לבנות בית." הוא לא מונה את מצוות עשיית הכלים. הרמב"ן וכמה ממוני המצוות עומדים על זה, ו"מרעישים" – הייתכן?! הרי כתוב "ועשו" שולחן, אחרי זה כתוב "ועשית" מנורה, אחרי זה כתוב אותו דבר על מזבח הזהב ומזבח העולה וכו', וכל "עשית" זה מצוות עשה! ולכן הם מונים כל כלי כמצווה בפני עצמה.

האי – יש מצווה של עשיית מקדש?! אז כשבונים את הבניין, מקיימים את המצווה! אחרי זה יש מצווה לחוד, "ועשית מנורת זהב!" ועשית ארון! על דרך זה, כל כלי המקדש!

אבל שיטת הרמב"ם היא, שהכלים הם חלק מ"ועשו לי מקדש." מתי היה "מקדש המדבר" כמו שהוא כותב בתחילת הפרק, שזה "מקום מוכן להקריב בו קרבנות," והרמב"ם עוד מוסיף לא רק שצריך להיות "מקום" מוכן, אלא צריך להיות גם המזבח שעליו מקריבים את הקרבן. על מה שמקריבים את הקטורת, על מה מדליקים את הנרות. זו היא שיטת הרמב"ם, שכלי המשכן וכלי המקדש, הם חלק מהציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם." כי כדי שיהיה "ושכנתי בתוכם" צריך להיות "ריח ניחוח להוי,"' ואז "וירח הוי'" – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני," ועל דרך זה בנוגע למזבח העולה וכל שכן וקל וחומר  שאר כלי המקדש הם חלק מ"ושכנתי בתוכם" שהציווי על זה – שצריך לבנות מקדש.

וזו שיטת הרמב"ם, שעל כלי המקדש כתוב לחוד "ועשית מנורת זהב," "ועשית מזבח מקטר קטורת", ועשית מזבח", על מזבח העולה, אלא שזה חלק מהציווי הכללי "ועשו לי מקדש". במילא מובן שכל כלי שישנו עליו ציווי הרמב"ם אינו מחשיבו כמצווה בפני עצמה, כי זה חלק מ"ועשו לי מקדש!" ולכן הרמב"ם מדגיש וכולם נקראים מקדש!"

לפני שהוא מפרט את הכלים, הוא אומר "וכולם", העזרה גם היא נקראת "מקדש." במילא הציווי "ועשו לי מקדש" הוא גם על העזרה! במילא, הכלים שבעזרה, שהראש בזה, התחילה שבזה - מזבח העולה, הם חלק מ"ועשו לי מקדש," .כי מה זה מקדש – גם העזרה. אם הוא לא היה אומר על העזרה "כולם נקראים מקדש," אז לא היה מובן מדוע הוא לא מחשיב את "ועשו לי שולחן" כציווי בפני עצמו, כי זה חלק מ"ועשו לי מקדש." הוא לא מונה את המנורה, כי היא עמדה בהיכל, חלק מ"ועשו לי מקדש", אבל נשארת השאלה מדוע הוא לא מחשיב את מזבח העולה שעמד בעזרה?

ולכן הוא מקדים "וכולם נקראים מקדש" העזרה גם נקראת מקדש, במילא, מה שהוא מונה קודם את מצוות עשה "ועשו לי מקדש" הולך גם על העזרה. בדיוק כמו מזבח הזהב השולחן והמנורה שמזבח הזהב הינו חלק מבניין ההיכל, כך גם מזבח העולה שמזכיר אותו מיד אחרי זה, הוא חלק מ"ועשו לי מקדש" שזה כולל גם את העזרה.

וזהו ההסבר, היות ש"כולם נקראים מקדש," אז "בניין" העזרה אינו ציווי בפני עצמו, הוא נכלל ב"ועשו לי מקדש", ולכן מיד בהלכות שאחרי זה, כשהוא אומר על הכלים שהיו בה, מזבח העולה, זה חלק מ"ועשו לי מקדש" כי "כולם נקראים מקדש" גם ה"בניין" המקום, בו עמד מזבח העולה.

על פי זה גם מובן, הרמב"ם חייב להכניס כאן שישנו כלי שנקרא מזבח העולה ומזבח הזהב, ומנורה, - בהלכות בית הבחירה! כי אם לא, "בית הבחירה" לא היה "ועשו לי מקדש!" מתי הוא מקיים את מצוות עשה של "ועשו לי מקדש" שהיא היסוד מהלכות בית הבחירה, כאשר יש שם - כפי שהוא אומר בהלכה מזבח העולה - מזבח הזהב והמנורה, וכו', אחרי זה ישנם פרטים בכלים, וזה דין בכלים, זה לא דין בבניין!

ה"בניין" צריך שיהיה בו שולחן! ה"בניין" צריך שיהיה בו מנורה! אבל כדי שהשולחן יהיה שולחן כמו שצריך להיות, ועל דרך זה המנורה ומזבח הזהב, אלו פרטים ב"כלי המקדש." זה לא עניין ב"בניין" המקדש. כפי שמוצאים דוגמתו בכמה מקומות. ובכמה הלכות, ואין כאן המקום להאריך בזה.

וכאן בא גם חלק האגדה בדבר. כל יהודי "היכל הוי' המה" שלוש פעמים "היכל הוי," כמו שאדמו"ר הזקן מביא בתורה אור בתחילתו, יכול יהודי לטעון שיש לו "בניין", הוא כבר "היכל הוי,"' כי במקיף יש לו כותל, וגג, ורצפה וכו,' אומרים לו: אתה צריך "כלים" שם!!

ומה הם הכלים – שהוא אוכל האכילה צריכה להיות באופן "שולחנו של אדם מכפר עליו" – זה המזבח! ועל דרך זה בשאר כל ענייניו הפרטיים, שזה לא מספיק לקיים "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" שיש לו ארבעה קירות, עם רצפה וגג ויריעות וכו' וכו,' אומר הרמב"ם לא! באותו ציווי עצמו – ועשו לי מקדש, ,אז בדירה נאה צריך להיות כלים נאים!

ו"כלים נאים" מתחילים כמו שהרמב"ם מפרט אותם הכלי הראשון הוא מזבח העולה, עבודת ה"תמיד"  לא היתה שכל היום היו מקריבים קרבנות "תמידים." אלא "כבש אחד תעשה בבוקר, וכבש אחד תעשה בין הערביים," עניין התמיד היה בלשון הידוע - "פעולה נמשכת," הקרבת התמיד בבוקר [שכנגדה תיקנו תפילת השחר] התירה את הקרבת כל הקרבנות עד בין הערביים הקרבת התמיד של בין הערביים [=שכנגדה תיקנו תפילת מנחה], זה  כיפר, כמו שאומרת הגמרא, ואדמו"ר הזקן מביא זאת באגרת התשובה, ש"תלמיד חכם שחטא אל תהרהר אחריו," התמיד של בין הערביים מכפר על כל העניינים הבלתי רצויים שהיו ביום שלפני זה, ועל דרך זה תמיד של שחר מכפר על כל העניינים הבלתי רצויים שהיו בכל הלילה שלפני זה.

 

 

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...