ד"ר מרדכי קידר: במזרח התיכון חייב לעמוד בתוקף בלי להתפשר!

צפו בנאומו של ד"ר מרדכי קידר, מזרחן נודע, בעל תואר שלישי מהמחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן ופובליציסט, בעצרת גאולה ומשיח, שאורגנה על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה בג' תמוז תשפ"ג בבת ים.

מכובדי היקרים, לא איש דברים אני ודאי לא בכאלה הזדמנויות חשובות.

אני בעוונותיי, מידי פעם נוסע לחוץ לארץ, כדי לתת הרצאות ראיונות, פגישות, מפגשים על רקע אקדמאי ועל רקע ציבורי.

עד היום הוזמנתי לעשרות מסניפי חב"ד ברחבי העולם, מסידני בדרום מזרח אוסטרליה עד ונקובר בצפון מערב קנדה ובאמצע באירופה, בארצות הברית ובמקומות אחרים.

אני חושב, שאין מפעל גדול וחשוב כמו מה שעושה חסידות חב"ד באותם קהילות של יהודים ששכחו שהם יהודים, שלא יודעים שהם יהודים. ואותם שלוחים במסירות נפש גדולה, יקרה, מקרבים רחוקים. איך אומרים אצלנו? מנגבים את תחתית החבית היהודית.

הייתי בעיר אחת בשוויץ, שאפילו אין שם מניין של יהודים אבל יש שליח של חב"ד. אבל מכיוון שאין מניין יהודים גם אין בית ספר יהודי ואין גן יהודי, אז הוא שולח את הילדים אל הסבא והסבתא שנמצאים בציריך ושם הילדים אצל הסבא והסבתא הולכים לגנים ובתי ספר כמו שצריך. כי בעיר איפה שגר השליח אין לא גן ולא בית ספר והוא נשאר שם בשביל לשמור את הזיק היהודי בקרב כמה יהודים בודדים שנשארו שם שעוד זוכרים שהם יהודים.

אין אף אחד אחר בעולם שעושה את העבודה הזאת שעושים שלוחי חב"ד, גם ברוכים יהיו.

לפני עשר שנים וחודש, בג' בסיון תשע"ג, בדיוק לפני עשר שנים וחודש, הייתי במקום שנקרא צביוט הילס בלוס אנג'לס ויש שם סניף חב"ד והרב אירח אותי שם וביקש שאני ידבר שם על מה שדיברתי. כשעזבתי הוא העניק לי את הספר הזה, הספר של הרבי "קראתי ואין עונה".

ספר שלם של מאות, יותר אולי מאלף עמודים, שכולה אהבת הארץ, היאחזות בארץ, הדבקות בארץ.

הספר הזה נכתב בשנות ה-90 לפני כשלושים ושתיים שלושים ושלוש שנים.

כבר אז הרבי רואה איך האחיזה בארץ הולכת ומתרופפת הולכת ונחלשת בקרב לא מעט יהודים רחמנא-ליצלן.

והוא כתב בספר הזה אני אקרא לכם פסקה קטנה, זה מהשיחה שלו בה' בניסן תש"נ זאת אומרת לפני שלושים ושלוש שנה וכמה חודשים. הרבי אומר כך: "כשם שעם ישראל הוא עמו של הקדוש-ברוך-הוא, עם הנבחר, כך, ארץ ישראל היא ארצו של הקדוש-ברוך-הוא, ארץ נבחרת - ארץ הקודש, שניתנה על-ידי הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל ל"נחלת עולם".

ארץ ישראל שייכת לכל אחד ואחת מבני ישראל בכל מקום שהם, הן אלה שנמצאים בארץ ישראל והן אלה שנמצאים לעת-עתה בחוץ לארץ, ובמילא, אף א' אינו בעל הבית ליתן לאומות-העולם שטח משטחי ארץ ישראל ששייך לכל עם ישראל (ובפרט שוויתור על שטחים מארץ ישראל מהוה סיכון ביטחוני, פיקוח נפש, לבני-ישראל הדרים בארץ ישראל, כמפורש בשו"ע או"ח סשכ"ט).

יש לעמוד בכל התוקף (מבלי להתפעל מדברי אומות-העולם) על זכותם של בני-ישראל בכל חלקי ארץ ישראל שכבר ניתנו בפועל לבני-ישראל, וחלילה וחס לחשוב ועל-אחת כמה וכמה לדבר על אפשרות של החזרת שטח, אפילו שעל אחד, משטחי ארץ ישראל, לאינם-יהודים".

עד כאן ציטוט.

גברותי ורבותי אם אנחנו היינו הולכים על-פי ההוראה הזאת של הרבי וכך היינו משדרים, מצבנו הביטחוני היה פי אלף יותר גדול! ובפרט בימים אלו שלא עלינו מה שקורה בשטחים.

האויבים שלנו קולטים את החולשה שלנו, קולטים את ההפגנות בקפלן, קולטים את המכתבים שכותבים הטייסים, השייטים והמילואימניקים. אלה שלא רוצים להתנדב ואויבינו מסיקים מכך שכח הסבל שלנו הולך ונחלש, כח העמידה שלנו הולך ומתכלה וכל מה שהם צריכים לעשות זה רק לרצוח פה ולהורג שם ואנחנו נברח מפה לעזאזל.

זו התחושה של מה שקורה מסביבינו ואני רואה את זה בתקשורת הערבית, לא עליכם מה שקורה שם, נורא ואיום. חוגגים על כל הרוג, שמחים על כל פצוע אצלנו. מכיון שאנחנו חבל לנו על כל אחד ואנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה.

גברותי ורבותי אין לנו ברירה אלא לחזור אל הטבע היהודי, שיהודי מגן על עצמו, שחי בארצו, שנלחם כדי לחיות על ארץ אבותיו ולא מתפשר על כלום, בגלל שהתפשרות גורמת לאויבינו שמחה ונוטעת בהם תקווה שיום יובא ואנחנו נברח כולנו מהארץ הזאת, אם הם רק יצליחו להרוג בנו כך וכך.

זה המסקנה שאנחנו צריכים להסיק גם מדברי הרבי בספרו החשוב 'קראתי ואין עונה' וגם ממה שקורה היום סביבנו מי שהוא חזק, מי שהוא מסוכן, מי שהוא בלתי מנוצח. מקבל במזרח התיכון שלום זמני. כי זה מה שהמזרח התיכון נותן לחזק ולבלתי מנוצח אם אנחנו ניהיה חזקים, מאיימים, מסוכנים לתמיד אנחנו נקבל שלום זמני לתמיד.

תודה רבה ולהתראות.