הרב איצ'ה קראוס: לחזור שוב ושוב ושוב על נבואתו הברורה של הרבי שליט"א מלך המשיח

צפו בנאומו של הרב איצ'ה קראוס, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לשכונת בעץ בפארק באור יהודה, ורב בישיבת תומכי תמימים בראשון לציון, בעצרת גאולה ומשיח, שאורגנה על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה בג' תמוז תשפ"ג בבת ים.

יחי המלך המשיח. לחיים לחיים, לחיים ולברכה.

נאמר בספר הזוהר הקדוש "אסתכל בה באורייתא וברא עלמא" הקדוש-ברוך-הוא הסתכל בתורה וברא את העולם, "בר נש מסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא" בנאדם מסתכל בתורה ומקיים את העולם.

כשמגיעים ליום ג' בתמוז, כשמגיעים לכל יום בשנה, יהודי מסתכל מה אומרת התורה על אותו היום ובדורנו מסתכלים מה אומר נשיא הדור - מה אומר הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחותיו הקדושות.

ג' תמוז נקבע על-ידי הרבי שליט"א מלך המשיח כיום של אתחלתא דגאולה, וכפי שמובא בספר המנהגים מנהגי חב"ד שחסידים עליהם לחוג גם את יום ג' בתמוז.

מידי התוועדות ג' בתמוז, נוהג הרבי שליט"א מלך המשיח לחזור שוב ושוב על תוכנו של היום, בימים האלו נ"זכרים ונעשים" אשר בשנת תרפ"ז ביום ג' בתמוז יצא נשיא הדור ממאסרו על מנת שיצא לעיר גלותו למשך שלוש שנים ורק בהמשך בי"ב-י"ג תמוז יצא לחופשי ונשתחרר לגמרי גם מהגלות.

והרבי שליט"א מדייק שבהתחלה אכן לא נודע מהו טיבו של היום של ג' בתמוז ורק "כלפי שמיא גליא" ויתירה מזה למרות שכלפי שמיא גליא, אך מכיון שכאן למטה היה ספק בדבר ישנו גם העניין ש"ליבא לפומא לא גליא", גם למעלה אצל הקדןש-ברוך-הוא ישנם דרגות מסויימות שבהם המצב הוא באופן דלא גליא ומזה נשתלשל הספק גם למטה. 

ולמטה לא רק אצל חסידים, אלא גם אצל בעל המאסר והגאולה עצמו על כל פנים בנוגא לדיבור על-דרך ליבא לפומא לא גליא.

אבל אחרי הכל, סופו מוכיח על תחילתו שג' בתמוז הינו אתחלתא דגאולה ולא רק מכאן ולהבא שכאשר חוגיים את חג הגאולה אז מתחילים לחגוג את ג' בחודש. אלא שזה פועל גם למפרע לפעם הראשונה, ולא רק למפרע בשנה ההיא שנתבלטה ההחלטה הלא טובה אלא שעוד נהפכה לטוב.

ובמילא התברר למפרע שג' תמוז הוא עניין שכולו טוב ושג' תמוז הוא לא רק ירידה לצורך עליה אלא התחלת העלייה בפועל.

והרבי שליט"א מלך המשיח מדייק: למרות שג' תמוז הוא רק אתחלתא דגאולה וזקוקים עדיין לגאולה האמיתית והשלמה. התחלת הגאולה כוללת גם את שלימות הגאולה לא רק את שלימות הגאולה של י"ב-י"ג תמוז אלא גם את שלימות הגאולה האמיתית והשלמה ממש.

ואף יותר מכך שיש מעלה דווקא בהתחלת הגאולה מכיון שהיא שוברת היא בוקעת היא סודקת מראש את כל העניין על-דרך שיזכירו את יציאת מצרים גם בגאולה האמיתית והשלמה.

ובמילא עינינו של ג' תמוז הוא הקדמה חלק ויתירה מזו התחלת כל עניני הגאולה שלאחרי זה כולל הגאולה האמיתית והשלמה.

ולא רק ג' תמוז בשנת תרפ"ז אלא מגלגלין זכות ליום זכאי שכל המאורעות שהתרחשו ביום ג' תמוז גם בהפרש של אלפי שנים קשורים אחד לשני ובמילא גם המאורע של שמש בגבעון דום קשור לכך. ולא באופן ש'מה שמיטה להר סיני?' אלא שתוכן האירועים הינו אותו הדבר שמדובר בעניין שהינו למעלה מהטבע אבל דווקא באופן שהטבע עצמו יסכים לכך.

ובמילא בגאולת ג' תמוז מורגשת בעלותו של יהודי על טבע העולם מכיוון שגאולה הוא עניין שלמעלה מהטבע. ואם מתעוררות שאלות וספקות אומר הרבי שליט"א מלך המשיח שג' תמוז פועל גאולה מכל השאלות והספיקות.

וכל הדברים הללו מקבלים משנה תוקף לאחר שכלשונו של הרבי שליט"א מלך המשיח "נשמעת הטענה בעולם שספדו ספדניא וחנטו חנטייא" וכיוצא בזה, אין לנו אלא לחזור שוב ושוב ושוב על שיחותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח שאמר עשרות פעמים: שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, שמשיח עומד כבר על גג בית המקדש ומכריז: "ענווים הגיע זמן גאולתכם", וישנה כבר לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח ויתירה מזו שנתגלה כבר בכל התוקף ובמילא ישנה מצאיתו של משה גואל ראשון הוא גואל אחרון נשמה בגוף באופן נצחי.

וגם מי שכבר מכיר את השיחות ולומד את השיחות שלא ירפה ח"ו אלא יחזור וילמד זאת שוב ושוב. וכפי שלימד אותנו המשפיע הרב החסיד חיים לוי יצחק גינזבורג שהאמונה תיהיה לא רק במוח ובלב אלא בעיקר גם בפה כפי שפירשו את דברי הנביא ירמיהו "אבדה האמונה ונכרתה מפיהם" שאם מפסיקים לדבר על האמונה בפה נכרתה מפיהם ח"ו אזי האמונה יוכלה לשקוע ולהשכח.

וזהו שאמר דוד המלך בתהילים "האמנתי כי אדבר" שהאמונה מאירה אצלנו בגלל שמדברים עליה שוב ושוב כל הזמן.

ובנוסף לכך שצריך לפרסם אצל עצמו צריך גם לפרסם לזולת. כפי שהרבי שליט"א מלך המשיח מורה ללכת לבתי כניסיות ולהסביר שמשה רבינו לא מת ושאין שום שינוי ולחזור שוב ושוב על נבואתו הברורה של הרבי שליט"א מלך המשיח, ש"הנה זה משיח בא", "ותיכף ומיד ממש".

בגאולה האמיתית והשלמה וכל העולם כולו יכריז יחד "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!