• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' כסלו התשפ"ג (02.12.2022) פרשת ויצא

צפו / כיצד ריפא הרבי את מי שהוגדר "החולה הקשה ביותר במדינת ישראל"?

סיפור חייו של נתן לוי מלא בהשראה, ומגולל מתח, תקווה ואמונה • כיצד האיש שהיה החולה הקשה ביותר במדינת ישראל קם על רגליו נגד כל תחזיות הרופאים - בזכות ברכת הרבי מלך המשיח שליט"א
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

"אין לי הרבה זמן, אבל אתחיל להקדים לכם מה היה איתי לפני כמעט שנה", פתח ר' נתן לוי בסיפורו המרתק, עת עמד מאחורי הפודיום בכנס 'ברוכים הבאים מ-770', בשבוע שעבר.

"קצת אחרי חנוכה אשתקד, מצבי הרפואי הלך והידרדר מדלקת ריאות לקורנה קשה. אושפזתי אז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, שם נכנסתי מיד למכונת אקמו".

מי ששמע קצת על טיפולי אקמו, יודע שטיפול כזה מקבל רק חולה שסיכוייו לצאת בחיים, קלושים. מדובר בטיפול יקר ומסובך.

"כל מי שהוכנס בסוד העניינים, הרופאים המומחים, עסקנים רפואיים וצוות הטיפול, היו משוכנעים פה אחד שאין לי סיכויים לצאת חי.

כשחלפו חודש וחצי מתחילת הטיפול, קראה הנהלת שערי צדק להורי, וביקשה מהם להיפרד ממני. "אנחנו לא רואים שום סיכוי לגופה הזאת", אמרו. "הוא כבר כמה שבועות בטיפול, אין לו ריאות, ולהשתיל ריאות חדשות יהיה מורכב מאוד. זה נגמר, תקראו למשפחה להיפרד ממנו".

"אנחנו לא רואים שום סיכוי לגופה הזאת", אמרו. "הוא כבר כמה שבועות בטיפול, אין לו ריאות, ולהשתיל ריאות חדשות יהיה מורכב מאוד. זה נגמר, תקראו למשפחה להיפרד ממנו"

"נעזוב רגע את מחלקת הקורונה, ונעבור לשכונת מאה שערים", אומר נתן ומתחיל לספר:

"אני יליד מאה שערים. אבא שלי מגיע ממשפחה של חסידי ברסלב, אך מסובב הסיבות עשה שביתי נמצא ממש מול בית הכנסת "בעל התניא" של חב"ד. בילדותי הסתובבתי שם הרבה, וכך זכיתי לראות את המשפיע ר' משה וובר ועוד דמויות חב"דיות. כך יצא שהתקרבתי לרבי מלך המשיח שליט"א ולחסידות חב"ד.

ולכן, כשהרופאים הזמינו את הורי להיפרד ממני, פנתה אמא שלי לאבא שלי, ואמרה: נתן הרי חסיד חב"ד, יש לו את הרבי מליובאוויטש והוא מאמין שהוא חי וקיים. הוא תמיד אומר לי "אמא, הרבי הוא המנהיג היחיד בדור שלנו. אני לא אעשה שום צעד בחיים בלי לשאול את הרבי באגרות קודש. גם לך כדאי להחזיק אגרות קודש".

אבי הקשיב בשקט, ואימי המשיכה:

"עכשיו הרופאים רוצים להוציא אותו מהחדר, אז אני הולכת לעשות את הרצון שלו ולכתוב לרבי באגרות קודש".

הייתי אז מורדם ומונשם. רק כדי לשבר את האוזן, הפרופסור הבכיר ביותר בבית הרפואה אמר לי מאוחר יותר שהייתי אז החולה הקשה ביותר במדינת ישראל!

אימי ניגשה לכתוב לרבי, והתשובה הייתה מדהימה:

המענה [תוכן] הוא למוֹרָה (אני מחנך במקצועי), והרבי כותב שנדהם לשמוע על מצבה הרפואי, שלא נותנים לה סיכוי לחיות. הרבי מבטיח לה שעד פסח היא תשתחרר הביתה, ותחזור לעבודתה בהוראה.

הקהל מוחה כפיים ונתן ממשיך: "אמא שלי הגיעה לבית הרפואה והראתה את המכתב לרופאים".

800px-ECMO_in_H1N1_patient_in_Santa_Cruz_Hospital_-_Lisbonמכשיר אקמו (צילום: Cmenesesoliveira)

"הוא יחזור להוראה?", גיחכו הרופאים. "גם אם יקרה נס והוא יצא מהמחלקה חי, הוא יסתובב כל חייו עם מכשיר חמצן, והוא יאבד את כושר הדיבור. את בעצמך חתמת בתחילת הטיפול שאת מאשרת שהטיפול יקח לבנך את כושר הדיבור.

אם תמשיכי לספר במחלקה סיפורי הזיות, נוציא לך צו הרחקה מהמקום! תפסיקי לנטוע תקוות שווא באנשים!".

ואז התעוררתי.

אימי הראתה לי את המכתב ואמרה "מתן, הרבי הבטיח שתחזור! אתה תחזור לפני פסח, אני יודעת!".

"תפסיקי לדבר שטויות" זעם הרופא "הוא יהיה בבית בפסח בדיוק כמו שאני אהיה בחלל בפסח! יש לו עוד חודשים ארוכים לבלות במחלקה!!".

אקצר לכם: בפורים השתחררתי בפעם הראשונה - כנגד כל התחזיות הרפואיות - ובפסח כבר הייתי בבית וחזרתי לעבוד בהוראה.

האולם מתמלא במחיאות כפיים סוערות, והקהל המרוגש ממשיך להקשיב במתח:

"אחרי פסח, ישבתי ערב אחד בהתוועדות עם שליח הרבי מלך המשיח שליט"א בבית שמש, הרב אליעזר וויינר. אמרתי לו שאני מרגיש מאוד חלש ואני שוקל לעזוב את עבודתי כמחנך. הרב וויינר ענה לי: נתן, פרסמת בכל העולם איך הרבי הציל את חייך. יש לך התלבטות? תכתוב לרבי!

כתבתי לרבי. התשובה של הרבי עסקה במחנך שעבד ברשת אהלי יוסף יצחק. כיון שאתה עובד כבר 10 שנים במוסד על שם מורי וחמי, כותב הרבי, תמשיך בעבודתך ותראה ברכה.

הוותק שלי בהוראה הוא אכן 10 שנים, ובעקבות התשובה הברורה נשארתי לעבוד בהוראה".

"תפסיקי לדבר שטויות" זעם הרופא "הוא יהיה בבית בפסח בדיוק כמו שאני אהיה בחלל בפסח! יש לו עוד חודשים ארוכים לבלות במחלקה!"

נתן עושה אתנחתא קלה, וממשיך: אתם רואים אותי עומד פה על שתי הרגליים, אבל זה לא פשוט. כל הרופאים אמרו לי שגם אם אמשיך לחיות, אני אשאר נכה לכל חיי, צמוד לכיסא גלגלים.

מכיון שתמיד אטמתי את אזני מלשמוע את התחזיות הקודרות של הסגל הרפואי, והייתי אומר להם שהרבי הבטיח לי להבריא, הרופאים בהדסה ובשערי צדק היו מכנים אותי "המטופל של הרבי מליובאוויטש". 

לפני ראש השנה מצבי חזר להיות לא טוב, והלכתי לעשות בדיקת סי.טי. ריאות. למחרת ראש השנה מצלצל הטלפון, ועל הקו אחד הפרופסורים הבכירים. הוא מעדכן אותי שבדיקת הסי.טי. מצביעה על סימנים קשים. "השמחה שלך מוקדמת, המצב חזר לקדמותו" אמר הפרופסור "הריאות שלך מצולקות ויש שם גודש. אתה חייב לבוא מייד לבית הרפואה. אם לא תבוא אשלח ניידת טיפול נמרץ שתיקח אותך".

השיחה הזאת שברה אותי. ניתקתי לו בפרצוף והלכתי להתייעץ עם הרב וויינר. הרב ווייר הודיע לי שנערוך התוועדות ושאכתוב לרבי, ואכן עשיתי כדבריו.

במהלך ההתוועדות סיפרתי לנוכחים את תוכן התשובה שקיבלתי:

"נדהמתי לשמוע ששוב פעם לא מרגיש טוב ברגלו, ועוד יותר נדהמתי שהרופא "עושה לו שחור על הלב". כידוע מרבינו הצמח צדק שניתנה לרופא רשות לרפא, אבל לא "לעשות שחור על הלב", ולכן יעשה כל מה שהרופא מבקש, אך בשום אופן לא ישמע למה שהרופא מפחיד אותו בטלפון…".

D1104-020צילום: משה מילנר, לעמ.

התקשרתי לפרופסור. הוא שאל אותי מה החלטתי, ואני ביקשתי ממנו אישור להישאר בבית עד אחרי החגים. הפרופסור הסכים, אבל הזהיר אותי שזו החלטה שלי ובאחריותי, ושמיד בצאת החג אבוא להיבדק.

אחרי חודש של חגים שמחים במיוחד ושמחת תורה מלא 'לחיים' והתוועדויות, הגיעה העת לנסוע בחזרה לשערי צדק. התקשרתי לפרופסור והוא קבע לי תור מהיר לבדיקה מקיפה.

נסעתי להיבדק, ואחרי חצי יום של בדיקות מקיפות התיישבתי לנוח מעט. הרופא שיצא מחדר הבדיקות ניגש אלי: "אני מציע שנערוך לך טיפול מסויים במשך חודשיים, אבל באופן כללי אתה בסדר גמור. הממצאים המסוכנים נעלמו".

הלכתי לרופאים ואמרתי להם שזה בזבוז כסף מוחלט, לתת תרופות יקרות כאלו למי שאפסו סיכוייו לחיות. אני יודעת 'מבפנים' שלא היה לך סיכוי. אם קמת לחיים זה רק בזכות הרבי. אני מהיום חב"דניקית!

"מה נשתנה? לפני שבועיים הפרופסור צעק עלי שהמצב נורא..", שאלתי.

"אני לא יודע איך להסביר את זה", אמר הרופא בפליאה מהולה במבוכה. "באורח פלא הבעיות נעלמו".

"אני יודע מה קרה" עניתי.

הרופא גיחך. "כמה שנות וותק יש לך ברפואה שאתה כל כך בטוח בעצמך?".

"אני לא רופא, ולא למדתי יום אחד רפואה, אבל אני חסיד של הרבי מליובאוויטש. הרבי מליובאוויטש אמר לי שאין לך רשות להפחיד אותי ולעשות לי שחור על הלב. הוא הבטיח לי שאני אבריא, והוא ריפא אותי".

שוב התמלא האולם בשריקות ובמחיאות כפיים סוערות, אבל נתן המשיך לדבר:

"עד כאן השתלשלות העניינים, וכעת אספר כמה אנקדוטות מתקופת האשפוז שלי, שהמחישו לי איך הרבי מלך המשיח שליט"א נמצא לצידי תמיד:

כשהתעוררתי אחרי כמה חודשים של הרדמה, אמא שלי הראתה לי את המכתב שקיבלה מהרבי ולחשה לי באמונה פשוטה "נתן, אתה תקום. הרבי הבטיח לי".

עצמתי את עיניי ואמרתי במחשבתי לרבי "רבי, תתגלה אלי". לפתע נכנסה לחדרי אחת האחיות של המחלקה וקראה לי "או, רבי נתן בעל הנס".

בלי לחכות לתמיהתי היא התחילה לספר:

"אני באה ממשפחה תל אביבית מובהקת, ומעולם לא התפללתי או קיימתי מצוות. כבר חמש שנים שבכל יום שישי מגיעות למחלקה ילדות חב"דניקיות ומציעות לי נרות שבת, ואני מסרבת.

אבל השבוע אני אקח. ולא רק לי, אני אקח בשביל אמא שלי ובשביל כל החברות שלי בתל אביב!

ואני אספר לך למה: אני טיפלתי בך בתקופה שהייתי מורדם, ונתנו לך תרופות מאוד יקרות. הלכתי לרופאים ואמרתי להם שזה בזבוז כסף מוחלט, לתת תרופות יקרות כאלו למי שאפסו סיכוייו לחיות. אני יודעת 'מבפנים' שלא היה לך סיכוי.

אם קמת לחיים זה רק בזכות הרבי. אני מהיום חב"דניקית!!".

pexels-photo-8853182

"לאחר מכן עברתי למחלקה אחרת", ממשיך נתן. "ערב אחד נזכרתי ברבי הזקן, בעל התניא. התפללתי אליו תפילה חרישית. "והעניין הוא.." - התחלתי לדקלם קטעים שזכרתי בעל פה מליקוטי תורה ותורה אור.

באותו זמן שכב לצידי במחלקה עיתונאי בכיר שנחשב לשמאלני ידוע, שהיה צריך לעבור טיפול ברגליים. במשך כל היום הגיעו אליו עיתונאים שבאו לדרוש בשלומו.

גם הרגליים שלי היו זקוקות לטיפול, ואחי הציע להביא לי פיזיותרפיסט חב"דניק שיעשה לי עיסוי ברגליים. "הוא כמוך, אומר כל היום יחי אדוננו", אמר אחי. הסכמתי בשמחה.

כשהפיזיותרפיסט הגיע לטפל בי, אישתו של העיתונאי שהיה מאופז לצידי שאלה אותו אם יוכל לטפל גם בבעלה. הוא הסכים, הגיע למיטתו ואמר לו "יחי המלך!".

"אתה חב"דניק?", שאל העיתונאי. "אני נכד של אדמו"ר הזקן".

אם הייתי שומע זאת שבוע קודם לכן הייתי מופתע, שכן מדובר בעיתונאי שמזוהה עם שמאל מובהק. אבל במהלך הימים ששכב לצידי, ראיתי אותו מניח תפילין כל בוקר, ועם קול קרייני קורא את קריאת שמע, ומוסיף "יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

הפיזיותרפיסט החב"דניק התלהב, ואמר לו "אם אתה נכד של אדמו"ר הזקן, אתה צריך לעשות משהו למענו".

העיתונאי הראה לחב"דניק הנרגש את התפילין שלו, אותן הניח כל בוקר. "זה מה שאני עושה בשביל סבא שלי".

הטיתי את אזני להקשיב לסיפורו של העיתונאי:

"לפני 21 שנים הלכתי ברחוב בבת ים" - עיר הגאולה, מוסיף נתן. "לפתע נטפלו אלי כמה חב"דניקים וביקשו שאנענע לולב. זה היה בסוכות.

ניסיתי להתנער מהם בעדינות, אולם בתוך השיחה הקצרה שלנו גילה אחד החב"דניקים שאני נכד של אדמו"ר הזקן. הוא לא הרפה ממני, ואמר לי "אני אקנה לך תפילין, ותניח אותן כל בוקר לזכות סבא שלך".

"איכשהו הסכמתי, ומאז כבר 21 שנים שאני מניח תפילין כל בוקר. תדע לך שכל מה שאני אומר בתקשורת וכותב בעיתונים זה הכל מהשפה ולחוץ, הפנימיות שלי זה התפילין". הוא מסיים ומצביע על תמונת הרבי מלך המשיח שליט"א שהייתה תלויה מעל מיטתו "הכל זה הרבי".

נתן מסיים את נאומו, ומכריז לתוך המיקרופון: "ראיתי במוחש שהרבי חי וקיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!".

לקריאת הסיפור כפי שהתפרסם בגליון שיחת הגאולה:

המת שקם לתחייה (א)

המת שקם לתחייה (ב)

מיוחד: למה צריך לנסוע לרבי?

בכינוס השלוחים העולמי: כך הערנו את ישראל במבצע משיח בפאבים

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...