ישבתי השבוע לפגישה עם … האחראי על ניקיון המוסדות שלנו. הופתעתי לגלות כמה כל גן וכיתה תלויים במנקה.
מסתבר שלכל אחד יש תפקיד, ואין לדעת מי חשוב יותר..
*
זה התחבר לי בדיוק עם המצב הפוליטי הרעוע, בו כל חבר כנסת מנסה את כוחו. כך יוצא שאחד מהם שבכלל לא שמעו עליו קודם לכן - מצליח לזעזע את המערכות ולדרוש בתמורה מאות מליונים.
ראש הממשלה הוא תפקיד מכובד, אבל לפעמים דווקא החבר כנסת הכי פחות 'נחשב' מצליח לקבל את הקלפים הטובים ביותר..
*
בפרשת השבוע 'בהעלותך' נקרא על המן והשליו אותם אכלו בני ישראל במדבר.
כאשר בני ישראל פונים למשה בבקשה שידאג להם לאוכל, פונה משה אל הקב"ה "וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים". יש כל כך הרבה אנשים שצריכים לאכול, איך נדאג להם?
בסופו של דבר הם מקבלים אוכל יום-יום עד פתח הבית, לחם מן השמים.
בתורת החסידות מבואר על הפסוק, שמשה הוא 'הראש' והעם הוא 'הרגל'. משה הוא המנהיג של העם - 'עם' מלשון 'גחלים עוממות' בדרגה נמוכה יותר כמו שהרגל היא בדרגה נמוכה יותר מהראש.
אבל הראש לא יכול ללכת בלי הרגל. משה איננו מנהיג בלי עם שמקבל אותו כמורה הדרך.
כך יוצא שלפעמים הרגל הופכת להיות חשובה יותר מה'ראש'. לעומת הראש שלפעמים פחות חשוב.
בבדיחותא אומרים - שהחייל צריך ראש רק בשביל שיהיה איפה לתלות את הרובה..
*
בימים כאלו בהם "שוחרי הצדק" מערערים על הנסיון להעלות את שכר המינימום, בעוד עשירי עולם עושים מיליארדים על חשבון הציבור,
ואישי ציבור מתעלמים מדרישות העם,
חשוב לזכור ולהפנים - אל תזלזל באף אחד. גם אם נראה לך שאתה בראש - אי אפשר להסתדר בלי המנקה..
*
פגשתי אתמול בחור נוצרי חיפאי שמתעסק ברכבים. הוא סיפר על החב"דניק השכן שלו, על כך שהוא עזר לו בנושא הרכב ובמקביל הוא נהנה לראות את שמחת החיים של המשפחה החב"דית שנותנת לו רוח גבית לחיים טובים.
בלי קשר לשאלה האם יש או האם צריך להיות דו-קיום בחיפה, זה רק מראה שכל אחד משלים את השני.
*
כשנזכור שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים אחד את השני ואת השניה, יהיה לנו קל יותר לקיים את "ואהבת לרעך - גם אם הוא לא - כמוך", כי כולנו ביחד צריכים להסתדר כאן, ורק כך נזכה בקרוב לקבל את פני הרבי שליט״א משיח צדקנו, אמן.
תגובות