צמיחה בפרשה: לנסוע דווקא כשהענן מסתלק

בסיום ספר שמות מופיע הפסוק:

"ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם"

כאשר הענן שמסמל את השכינה, היה עולה מעל המשכן, בני ישראל ידעו שעכשיו צריך לנסוע...

לכאורה זה בדיוק להפך - דווקא כאשר יש גילוי שכינה ודווקא כאשר הענן נמצא יחד עם בני ישראל, הם אמורים לנסוע ולהתקדם.

מדוע דווקא שהענן מסתלק והשכינה נעלמת, הציווי הוא להתקדם?

מה קורה פה?

אלא כאן מסתתר מסר אדיר של צמיחה.

הנטיה הטבעית שלנו כבני אנוש היא לגלוש על הגל: כאשר החיים מחייכים כאשר הכל הולך חלק, כאשר מסביבי יש ענן של הצלחה אז אני בשוונג להתקדם.

אך כאשר החיים מחליפים מזג אוויר, הקיץ מתחלף לסתיו ויש עננים אפורים ולא ורודים, הנטיה הטבעית שלנו היא לעצור להתכנס ולשקוע בעצמנו.

מגלה לנו התורה בסוף ספר שמות שנקרא גם ספר הגאולה.

ספר הגאולה נפרד מאיתנו בטיפ של גאולה לחיים.

אתם רוצים לצמוח? ולהתקדם? אל תבנו רק על עננים ורודים.

אדרבה דווקא שאין ענן, שזה נראה שאתה לבד וקשה, דווקא עכשיו צריך לנסוע ולהתקדם.

אההה אבל לא בא לי לעשות כלום, אדרבה בא לי להיות בדיכי ולבכות על מר גורלי,

דווקא עכשיו זה הזמן הכי טוב להתקדם.

ניתן דוגמא: כאשר אדם מרים משקולת והיא כבדה, וכבר לא בא לו להרים אותה, דווקא עכשיו ככל שהוא יחזיק את המשקולת כך ידו תתחזק ובפעם הבאה הוא יוכל להחזיק יותר זמן, וגם יהיה לו יותר מוטיבציה בפעם הבאה, כי למרבה הפלא הקושי גם נותן מוטיבציה לפעם הבאה!

זה נכון שהחיים הם רכבת הרים של עליות ומורדות, אבל כמה אפשר להיות תלוים ריגשית ברכבת?

אדם שרוצה להתקדם מבין שהוא חייב לעשות זאת גם כשמתחשק, ואדרבה דווקא שלא מתחשק כי שם נבנת המוטיבציה.

זהו סוד ההצלחה.

דוגמא נוספת - אדם שרוצה להיכנס לכושר, הוא מבין שאם הוא יעשה ספורט על בסיס קבוע הוא ירגיש טוב, יראה טוב, יהיה בריא ויחסוך הרבה כסף על רופאים.

באמת בהתחלה הוא מתחיל בהתלהבות, רץ וקופץ,

יום ראשון שני שלישי וכו'...

אך ביום מן הימים החשק יחלוף ודלק המוטיבציה יגמר. ומה אז?

אדם טבעי חושב, אוקי הטבע רוצה שאני ארגע, שלום חוזר לישון!

אדם שמבין את סוד הענן מבין שדווקא עכשיו הוא חייב להתמיד

דווקא עכשיו הקושי בונה ומרגיל אותו לעבוד גם ללא הרגש...

רואים בטבע שהאוצרות הגדולים נמצאים מתחת לאדמה צריך לחפור ולעבוד קשה כדי להוציאם.

כך זה גם בחיים,

לצערנו החברה מסתירה את הסוד הזה בכך שמשכנעת אותנו פעם אחר פעם שיש קיצורי דרך ולא באמת צריך להתאמץ כדי להצליח.

ברגע שנקלוט שכל העניין הוא להילחם בטבענו ולעשות את מה שלא בא

אז בוא יבואו הרגלים חדשים ואיתם צמיחה ותוצאות מדהימות.

לסיכום: "מה שלא בא לי לעשות יביא אותי למי שבא לי להיות"