הפרשה בקצרה: תרומת בני ישראל לבניית המשכן

בשבוע שעבר קראנו את פרשת משפטים, בה מצווה משה רבינו את עם ישראל במצוות רבות, רובן מסוג ה”משפטים” - מצוות שניתן להבין בשכל אנוש. בפרשת תרומה מסופר על איסוף התרומות מאת עם ישראל למען בניית המשכן.

כמו כל פרשיות התורה, גם פרשת תרומה מתחלקת לשבעה חלקים - שבע עליות:

בעליה הראשונה מספרת התורה כיצד ה' מצווה את משה לקחת תרומה מכל אדם מישראל שירצה להביא תרומה של זהב, כסף, נחושת וחומרים חשובים נוספים, על מנת להשתמש בהם לבניית המשכן וכליו.

בהמשך לכך מתואר ציווי ה’ למשה על אופן בניית ארון הברית - הכלי המקודש ביותר במשכן (ולאחר מכן בבית המקדש), בו הונחו לוחות הברית שנתנו בהר סיני.

בעליה השניה מתארת התורה את הוראות ה’ למשה כיצד לבנות את מכסה הארון, שעליו להיעשות יחד עם שני הכרובים מחתיכה אחת יצוקה של זהב טהור. הכרובים הוצבו בשני צידי מכסה הארון באופן שהם מסוככים עליו בכנפיהם.

כמו כן מוזכר בקצרה הציווי להכין את לחם הפנים שיונח על ”השולחן הטהור לפני ה’”.    

בעליה השלישית מסופר על הציווי להכין את מנורת הזהב, שנעשתה בעבודת יד מחתיכה אחת של זהב טהור, עם שבעה קנים המיועדים לשבעת הנרות דיודלקו בה מידי יום.

רש"י מספר כי משה התקשה בהכנת המנורה, שכללה עיטורים מיוחדים בצורת כוסות, כפתורים ופרחים. לכן בסופו של דבר ציוה עליו ה' לזרוק את חתיכת הזהב לתוך האש, וה' יצר את המנורה באופן ניסי.

בהמשך לכך מדריך ה' את משה כיצד להכין את שכבת הבדים והעורות היקרים שיכסו את מבנה המשכן, שהותקנו על התקרה כרצועות ארוכות שנפרסו לרוחב המשכן.

בעליה הרביעית מסופר על הדרכת ה’ למשה כיצד לבנות את קירות המשכן, על ידי חיבור קורות העשויות מארזים, באמצעות שקעים, טבעות ומקלות.

רש"י מציין כי את עצי הארז מהם נעשו קרשי המשכן, יעקב אבינו נטע עוד בירידתו למצרים, כמאתיים שנה קודם לכן, כיון שחזה ברוח קודשו שבעתיד יזדקקו בניו לבנות את המשכן מעצים כאלו בהיותם במדבר.

הרבי שליט”א מלך המשיח מבאר, כי בכך התכוון יעקב בעיקר לנחם את בני ישראל בהיותם במצרים, בראותם את העצים עמם יצאו לחירות.

בעליה החמישית מתארת התורה את הציווי להכין פרוכת שתתלה בין ה”קודש” לבין ”קודש הקדשים”, שני האולמות שיצרו את מבנה המשכן. מעבר לפרוכת, בחדר ”קודש הקדשים”, נמצא ארון הברית ובתוכו הלוחות, בעוד החדר החיצוני, שהיה גדול יותר, הכיל את מנורת הזהב, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת.

בעליה השישית מסופר על הציווי לבנות את המזבח ששכן בחצר המשכן, עליו הקריבו את הקרבנות והמנחות השונות (מלבד הקטורת). המזבח נבנה מעץ ארז וצופה בנחושת, באופן שחלקו הפנימי נשאר חלול, במטרה למלאו בעפר כשיוקם המשכן.

בעליה השביעית מספרת התורה על בניית חצר המשכן, שהוקפה בגדר העשויה מיריעות שנתמכו בעמודי עץ. לחצר נבנתה כניסה, כשחלק נוסף מהגדר נבנה מול הפתח באופן שמסתיר את שדה הראיה לנעשה בתוך החצר. חלק זה נקרא ”מסך פתח החצר”.