השכל לא עבד, המשיח כן

לפעמים יש דברים כל כך פשוטים, שגם בלי לדבר אודותם הם מובנים. הגמרא אומרת, שאם הקדוש ברוך הוא לא היה נותן את התורה, היינו לומדים הנהגות חיוביות ויסודיות מבעלי חיים שונים. ישנן מצוות הכתובות בתורה, שאפילו אם הקדוש ברוך הוא לא היה מצווה אותן היינו נוהגים בהם. הרי סביר להניח שגם בלי לדעת מה כתוב בעשרת הדברות, לא היינו הולכים לגנוב או לרצוח. למה? כי ההיגיון האנושי היסודי מחייב אותם.

לעיתים מדובר על עניינים שמובנים לא רק בשכל של יהודי, אלא גם אצל גויים הם דברים פשוטים. לכן קיימים מקרים שונים, שבמידה ויתגלגלו לפתחו של בית משפט חילוני, תתקבל בהם פסיקה שווה לזו שהיה נותן בית דין רבני.

רק בגלל הציווי

זו הסיבה שבפתיחת הפרשה נאמר (כא, א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", ורש"י מציין על כך ואומר "אף אלו מסיני" – בכדי להבהיר שגם את המצוות שהשכל מחייב לקיימן, עלינו לבצע - לא בגלל שזהו משהו מסתבר והגיוני, אלא - אך ורק בגלל שכך ציווה הקדוש ברוך הוא. לכן גם ישנו הציווי ללכת להתדיין אך ורק בבית דין שפוסק לפי דיני התורה, ובשום פנים ואופן לא לבית משפט חילוני, אפילו במקרה שברור שפסק הדין יהיה זהה – מפני שבערכאות הגויים הפסיקה היא כפי שמחייב שכל האדם, בעוד שהפסיקה צריכה להיות דווקא בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה. כך ולא אחרת.

והאמת היא, שהעובדה שישנם כללים שמובנים מצד השכל האנושי, היא למעשה תוצאה מזה שהקדוש ברוך הוא ציווה כך בתורה. רק בגלל שבהוראות וכללים אלו קיים רצונו של הקדוש ברוך הוא, לכן באופן אוטומטי הדברים הללו נעשו מובנים ומחוייבים גם בשכל האדם, ואפילו אצל גויים.

צלילי שלום. למה?

בעיקרון זה משתמש הרבי שליט"א מלך המשיח כדי להסביר אירוע מפליא ביותר: בשבוע של פרשת משפטים בשנת תשנ"ב (92'), התקיימה פגישה של ראשי המעצמות הגדולות – נשיאי ארצות הברית ורוסיה – בה הוחלט על פירוק כלי נשק ושיתוף פעולה בין מדינות העולם בנושאי שלום ואחדות.

אירוע משמעותי ביותר המבשר על תחילת עידן חדש בעולם, תקופה נטולת מלחמות ושנאה בין העמים, תקופת הגאולה כמובן.

המקור הוא בנביא ישעיה, שכותב על תקופת הגאולה "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה ב, ד). כלומר, פירוק כלי הנשק והסבתם למכשירים שמסייעים בפעולות של שלום ושלווה. מתוכן דברי הנביא מובן, שמי שיביא את החזון הזה לידי פועל יהיה מלך המשיח, ומאחר שאת אירוע פגישת ראשי המעצמות אנחנו מזהים כהתגשמות התחלתית של הנבואה הזו, המסקנה המתבקשת היא אחת – מלך המשיח כבר כאן, והוא פועל בעולם!

תנו למשיח לנצח

עכשיו אפשר להתבונן לרגע: הרי פעולות של שלום ואחדות זה דבר פשוט שאמור להיות מובן בשכל של כל אדם. למה לריב ולהילחם, ולזרוע הרס וחורבן, אם אפשר לחיות בשלום ולהשרות שלווה ואחווה בכל העולם? הגיוני לגמרי, לא? ובכל זאת אנחנו רואים שבמשך שנים ארוכות, ולמעשה רוב שנות ההיסטוריה, זה לא היה מובן, ובטח שלא מיושם. ממלכות שלמות 'חיו' על מלחמות וקרבות, כשכל שליט מנסה להרחיב את גבולותיו כמה שיותר ולכבוש כל מדינה שכנה. התנהגות הפוכה לגמרי מכל הגיון פשוט.

ופתאום, זהו. נגמר העידן המלחמתי הזה. במשך השנים האחרונות כולם מחפשים שלום, רוצים לחיות יחד אחד עם השני. אז מה קרה כאן, פתאום נפל לכולם האסימון?

אלא מה, שהסיבה האמיתית לתהליך הזה שעובר על העולם נעוץ בסיבה אחרת – זה בגלל שאנחנו הולכים ומתקרבים לזמן שעליו הכריזה התורה כעל תקופה של שלום עולמי – "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים", ובעיקר זה קורה כתוצאה מהכרזתו של נשיא דורנו שמוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וגם מכך שרבנים פרסמו פסק דין הלכתי הקובע שהגיע זמן הגאולה, ושישנו כבר מישהו שממלא את תפקיד המשיח – הרבי שליט"א, שיתגלה בקרוב ממש לעין כל.

(על פי שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב)