72 שעות צום נגד השו"ע רמב"ם ותניא?! מחאה! המתענה נקרא חוטא

בקשר ליוזמה בלתי רצויה של שלושה ימי צום רצופים כדי לבטל גזירה, כביכול בשם החסידות ותורת הבעש"ט, נגד הלכה בשו"ע והרמב"ם, נגד פסק דין אדמוה"ז בתניא, ונגד שיטת הרבי שליט"א מלך המשיח שהודיע את דעתו באגרות קודש רבות ובמאמרים, שלדור זה אין כח להתענות, ועוד ועיקר - אין שמד, אין גזרות, אדרבה, נמצאים בימות המשיח. המתענה נקרא חוטא.

לאחרונה מתפרסמים ברשתות החברתיות שיתופים רבים של יוזמה בשם "הצום", שלושה ימי צום רצופים (72 שעות צום ברציפות). ליוזם הרעיון יש אתר אינטרנט בכמה שפות, ובקריאתו לצום טוען הוא, שיותר מריבוא יהודים תומכין בענין, והולכים "לעשות את זה". לאחר כמה "פיילוטים" של יחידים שצמו והעלו את חוויותיהם לרשת, שלושת ימי הצום הרצופים נקבעו סמוך לפורים השנה במטרה לבטל גזרות.

לאחר כמ"פ שמחיתי באופן אישי נגד העניין, ראיתי צורך למחות באופן ציבורי. חששתי שמא העלאת העניין לציבור עלול לפרסם עניין שלא מעוניינים בפירסומו. שאלתי על זה את הרבי שליט"א באגרות קודש במוצ"ש י"א אדר א'. התשובה התקבלה באגרות קודש כרך ג', עמ' 246, והמשך האגרת בעמ' 247,

אגרת הקודש מתאריך י"א אדר תש"י, מדברת על "תוכן דרישת נשיאי חסידות חב"ד מאת השייכים אליהם שיהיו חסידים .. שיתעצמו עם אור תורת החסידות ומדות החסידות עד שיהיו לאחדים ממש. וצדיקים, בפרט נשיאי ישראל דומים לבוראם (אסת"ר) .. שהי' ההשתדלות בהצלחה .. לחזקם ואת כל סביבתם .. "ווארעם ידער רגע דארף נוגע זיין" [=כי כל רגע צריך להיות נוגע] ועל שכמם האחריות".

בסרטון: הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר את פסק דין אדמור הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, "המתענה נקרא חוטא".

דין צום ג' ימים רצופים - תענית תשובה של יחיד.

המקור ל-ג' ימי צום רצופים, 72 (או 74) שעות, נמצא בשו"ע סימן תקס"ח סעיף ד.

"הגה: וי"א דבאדם חלש סגי לו בב' ימים רצופים; אבל אדם בריא שלשה ימים (הגהות מנהגים בשם מהר"י ברי"ן). ונראה לי דכל זה לא מיירי אלא במי שנתחייב לצום מ' ימים שאינן רצופים מכח תשובה כדי להצטער .. אבל מי שנדר לצום מ' יום צריך לקיים מה שנדר .. כל שכן מ' יום שלפני י"כ, שמתענים לזכר עליית משה בהר שמי שקבל עליו, שאין להם תשלומין בשנים או שלשה ימים רצופים".

ענין הרוחני של מ' יום צום, מוסבר ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש כרך ב' עמ' 63.

תענית אסתר בי"ג אדר - תענית יחיד של אסתר המלכה.

באחת משיחות קודש פורים תשכ"ט, הרבי שליט"א הרבי מסביר כמה ענינים בתחילת פרק א' ו-ב' באגרת התשובה, ושם מבאר באריכות שענין התענית הוא לא חלק מהתשובה, כי תשובה היא בלב, "בשעתא חדא וברגעא חדא", וענין התענית הוא לצורך אחר, ואינו חלק מהתשובה.

השיחה המוקלטת, בנוגע לצומות מאגרת התשובה, פורים תשכ"ט.

באגרת התשובה יש הפנייה לנביא יואל, ולמגילת אסתר, והרבי שליט"א מלך המשיח מסביר שרבים טועים וחושבים ש"צומו עלי שלושת ימים", היה התענית "על כל צרה שלא תבוא על הציבור". האמת היא, שתענית ג' ימים לבקשת אסתר היתה בעיקרה תענית (של רבים) שהחלה בגלל תענית יחיד (אסתר), בהוראת שעה של נביא וכו', (כמוסבר בעוד שיחות), בקשה של אסתר המלכה להצליח במשימת ההשתדלות שלה אצל אחשוורוש. התענית זו בפני עצמה לא ביטלה את הגזרה, ואסתר עם מרדכי היו צריכים להשתדל אצל המלך כשלושה חודשים, עד "האגרת השנית" בכ"ג סיון. אם ג' ימי צום היו מבטלים את הגזרה באופן רוחני, מדוע צריך השתדלות, ועד כפי שמובא במדרשים, שאסתר מסרה את נפשה והגיעה בעצמה לאחשוורוש במקום לשלוח "שידה" בתור כפיל וכו', ובגלל מסירות נפשה זו היא ביקשה "כתבוני לדורות", וא"כ, איה איפה "ביטל הגזרה" ע"י הצום? (עוד יותר, טעם הגזרה היה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין עמי המלך ודתי המלך אינם עושים", וענין זה "עם אחד מפוזר ומפורד .. ואת דתי המלך אינם עושים" לא השתנה גם אחרי ביטול הגזרה, ואם כן, מדוע בטלה הגזרה? (וכפי שהרבי שליט"א מלך המשיח מסביר שם).

כל ההסבר שם הוא לצורך ענין אחר, אבל דרך אגב, לומדים מאותה שיחה, שאדרבה, הצומות לבטל "גזרה שלא תבוא על הציבור" ב"דברי הצומות וזעקתם" מתייחסים בעיקר ל"ויצא מרדכי לרחוב העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה .. שק ואפר יוצע לרבים", אחרי משלוח האגרת הראשונה ע"י המן האגגי, משך כחודש - לפני ה"צומו עלי"!! ואם כן, תענית ג' הימים לא באה לבטל גזרה, (היות וכבר צמו וזעקו על הגזרה, וראו שזה לא עזר) אלא (בעיקר) להצלחת אסתר ("צומו עלי") במשימתה!!

ו-ג' ימי צום רצופים על כל הציבור, את זה יכול לגזור רק נביא "שנודעה נבואתו". (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י). ובדורנו, "דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה", הרבי שליט"א מלך המשיח, נשיא הדור ונביא הדור "שנודעה נבואתו" (דבר מלכות שופטים תנש"א), אומר בדיוק ההפך, שאסור לצום בכלל, אפילו חצאי יום!! כל שכן לגזור על הציבור תענית של שלושה ימים רצופים, עם כל הסכנות בגשמיות מענין כזה!

בשיחות נוספות, מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח שיום "תענית אסתר" שלנו, י"ג אדר, כלל אינו זכר לאותה תענית של ג' ימים רצופים, שהיו הוראת שעה ע"י נביא (מרדכי ואסתר) לצום תוך ביטול מצוות עשה של אכילת מצה בליל הפסח של אותה שנה, אלא זכר לתענית יחיד שהתענתה אסתר לבדה ביום המלחמה -  י"ג אדר, היות שלכל העם היה אסור לצום, כי היו צריכים להתחזק לקראת המלחמה, והיחידה שיכלה לצום זו אסתר שהיתה בארמון המלך ולא היתה עליה כל סכנה, ולכן זו "תענית אסתר" שרק אסתר המלכה צמה אותה אז, ולא כל העם.

ואכן, כך נפסק לדורות בשו"ע תקע"א סעיף ג' "עיר שהקיפוה כותים, וכן יחיד הנרדף מפני אנסין או מפני לסטים או מפני רוח רעה, אינם רשאים להתענות, שלא לשבר כחם" כו'

אין גוזרים על ציבור עינוי של יממות רצופות ח"ו.

בהמשך אותה שיחה, מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח שיש סוג צום שהוא לא "מדרכי התשובה", אלא "על כל גזרה שלא תבוא על הציבור". ומבאר שתענית כזו היתה בזמן יואל בגלל הגזרה של הארבה, ובזמן אסתר היה מלבד "צומו עלי שלושת ימים" (שהיתה הוראת שעה ע"י נביא), היו גם "דברי הצומות וזעקתם", כמו שנפסק לדורות "על כל גזרה שלא תבוא על הציבור", שהמקסימום של תעניות שגוזרים על הציבור לבטל גזרה, הוא עשרה ימים בהם מתענים רק בשעות היום, ולא בלילה, וביניהם לפחות הפסק של יום אחד. ואם כן, מה הקשר בין צום שלושת ימי צום לביטול של כביכול גזרה"?! רמב"ם הל' תעניות, הלכה ה: "תעניות אלו שגוזרין על הצבור מפני הצרות אינן יום אחר יום, שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בדבר זה, ואין גוזרין בתחלה תענית אלא בשני בשבת ובחמישי שלאחריו ובשני שלאחריו וכן על הסדר הזה שני וחמישי ושני עד שירוחמו".

שו"ע תקע"א מי הם החוטאים לישב בתענית, ובו ג' סעיפים.

א. היושב בתענית, אם יכול לסבול התענית א נקרא קדוש; ואם לאו, כגון שאינו בריא וחזק, נקרא חוטא.

ב. תלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית, מפני שממעט במלאכת שמים, אלא אם כן כשהצבור מתענים שלא יפרוש עצמו מהם; ומלמדי תינוקות דינם כת"ח.

האם בזמננו יש ח"ו גזרה, או שנמצאים בימות המשיח.

בשנים תנש"א - תשנ"ב, הרבי שליט"א מלך המשיח הבהיר כמה וכמה פעמים ש"בטלה גזרת המלכות", וכפי שרואים בפועל, ישראל לא נמצאים תחת "שעבוד מלכויות". אמנם, זו לא גאולה אמיתית ושלמה שאנו מצפים לה, אבל "ימות המשיח" בפשטות החלו אז, כאשר פסקו על הרבי שליט"א שהוא המלך המשיח, והוא כבר פעל והראה את הכל הסימנים שכותב הרמב"ם, מלך מבית דוד, הוגה בתורה כו', "יכוף כל ישראל" (מבצע תפילין וכו'), "נצח .. בכמה וכמה ענינים (מלחמת ששת הימים, מלחמת המפרץ, יציאת היהודים מרוסיה ועוד), התחיל לפעול "וכתתו חרבותם לאיתים", (פ' שופטים תשנ"ב) וגם כבר התחיל "מעין קיבוץ גלויות", (תרומה תשנ"ב), ואפילו "בנה מקדש במקומו" (בית רבינו שבבל, הערה 35).

ולגבי הגויים שמסביב, ש"צרו על עיירות מישראל", אם דאעש או המחבלים זו ח"ו "הגזרה", אדרבה, לפי שו"ע וגם לפי הנהגת אסתר בי"ג אדר, אסור לצום, וצריך להתחזק!!

אבל המצב הוא הפוך, לעומת המצב לפני חמש שנים, שהיו מסביב "צבאות ערב" אדירים מחומשים בנשק חדיש, סוריה, מצרים, חיזבאללה, ערב הסעודית, שאיימו עלינו במלחמה כוללת עם עשרות אלפי טילים מכל כיוון בוזמנית, ופלישה של צבאות גדולים מאד, ביחד עם מרידה של ה"פלג הצפוני" ימח שמם, כל זה עבר מן העולם.

כל מדינות ערב שהיו בעבר "מדינות העימות", השרידים שנשארו מאותם משטרים נלחמים מלחמת הישרדות. לוב נמחקה מהמפה, סוריה נמחקה מהמפה, אין עיראק, חיזבאללה איבדו עשרות אלפי לוחמים, והם מתכנסים למגננה באזורי מפקדות הטילים של מה שנשאר ממשטר אסד, ערב הסעודית ומצרים מבקשות את עזרת ישראל במלחמת הישרדות שלהן נגד וכו'. כל יום בחודש האחרון נהרגו במזרח התיכון בממוצע 300 שונאי ישראל, כל יום שנוסף - אלפי פצועים, ועוד אלפי פליטים בדרך לשום מקום. האם זו גזירה על היהודים? זה בדיוק קיום הפסוקים ב"אב הרחמים" שאומרים בשבת קודם מוסף, "א-ל נקמות הופיע", "חמוץ בגדים מבצרה", "הרנינו גוים עמו,כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו", "בת בבל השדודה אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע", "ידין בגוים מלא גויות, מחץ ראש על ארץ רבה מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש".

אדרבה, "ארץ ישראל היא ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם", במיוחד ביחס למזרח התיכון, אבל לא רק. יחד עם זה, יש (באופן סטטיסטי מספר הרוגים רח"ל הי"ד לא גבוה אבל) אזלת יד איומה של הממשלה במצב הביטחון, שילדים ערבים בני 13 יוצאים מבית ספר של משרד החינוך של מדינת ישראל לרצוח יהודים. זו לא "גזרה איומה", ואין לזה משמעות אסטרטגית. זו טיפשות ואטימות של הממשלה שלא שומעת להוראות הביטחון של הרבי שליט"א מלך המשיח. ניתן לתקן מצב זה ע"י עמידה בתוקף נגד דרישות הגוים להחזיר שטחים, כולל עמידה בתוקף נגד הדרישות האמריקאים ואירופים. הרבי שליט"א מלך המשיח חזר על זה מאות פעמים במאות הזדמנויות.

הרב איפרגון מסביר בחלקה השני של ההרצאה, שאין שום "גזרה" על עם ישראל, הפוך, יש ניסים גדולים, ואנו צריכים להכיר בבעל הנס ולהודות לו. אין "צבאות ערב", אין "מדינות עימות", כפי שאפשר גם לראות בכתבות סיכום בעיתונות. להלן כמה נתונים "יבשים" מהעיתונות, שמראים שאין שום איום קיומי על ישראל מצד ארגון דאעש שנקלע לאחרונה לבעיות קשות של תזרים מזומנים, מאחר שחלק גדול ממאגרי הכסף שהם שדדו הופצץ ע"י בעלות הברית, כמו רבים משדות הנפט שהם כבשו, ומיכליות הנפט דרכן הם העבירו את הדלק לטורקיה.

נמצאים בימות המשיח, בפשטות.

למעלה - יחידות כ' כסלו תשנ"ב מוגה, נמצאים בימות המשיח. למטה - הקטע המתועד.

שיטת הבעש"ט נגד סיגופי ותעניות תעניות

לוח היום יום כ"ח שבט:

 אגרות קודש נגד תעניות

יש ריבוי גדול של אגרות קודש של הרבי שליט"א מלך המשיח נגד תעניות, והבאנו כאן רק שלוש, שמדברות יותר בפרטיות על הנזקים בגשמיות וברוחניות שנגרמים ע"י התעניות שהן נגד שיטת הבעש"ט. ואם כן לגבי "סתם" תעניות של חצאי ימם, קל וחומר לתעניות של שלושה ימים רצופים רח"ל.

אגרות קודש כרך ז' עמ' 29, אגרת א' תתצז. מפאת חשיבות העניין, אגרת זו נדפסה גם בליקו"ש ט"ז שנים רבות לפני הדפסת ספרי "אגרות קודש".

...במכתבו כותב על דבר סדר היום שלו, לימודו ותפלתו. ונבהלתי לקרות בו אודות הנהגתו בענין התעניות. ולפלא שאחרי שכפי מכתבו מתראה מזמן לזמן עם אנשי שלומנו. ובכל זה כנראה שעדיין אינו יודע. שלא זו היא דרך הבעל שם טוב תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכל ההולכים בעקבותיהם.

אמת נכון הדבר שגם בדרך זו אפשר לעלות בית א־ל, אבל מלבד שזהו דרך ארוכה יותר, חנה לא הכל מתברר ואין העבודה נעשית בשלימות כל כך, כמו שעושים ופועלים בהעבודה בשמחה, וכמאמר הכתוב עבדו את ה״ בשמחה, כידוע פירוש הבעל שם טוב על הפסוק. כי תראה חמור שונאך. (ומובא בהיום יום. כ׳׳ח שבט) כי תראה חמור - כאשר תסתכל בעיון טוב בחחומר שלך שהוא הגוף, תראה - שונאך - שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא - רובץ תחת משאו - שנתן חקב"ה להגוף שיזדכך על ידי תורה ומצות והגוף מתעצל בקיומם. ואולי יעלה על לבבך - וחדלת מעזוב לו שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, חנה לא בזו חדרך ישכון אור התורה, כי אם - עזוב תעזוב עמו - לברר את הגוף ואככו ולא לשברו בסיגופים.

ובפרט בדורותינו אלה חלושי בריאות הגוף. ומבואר בכמה ספרים ומהם גם ברמב״ם אשר כשהגוף חלוש פועל זח גם כן חלישות בכח ההבנה. שבמילא זה מבלבל ללימוד התורה ולכוונת התפלה,

ולכן הצעתי שיתייעץ עם הרח״ח חוו״ח אי-א נו״נ עוסק בצ-צ מוה״ר ניסן שי׳ נעמענאוו מנהל ישיבת תומכי תמימים בברונא, כי אפשר שצריך התרת נדר בזח וכו/ ותמורת חתענית במיעוט חלבו ודמו מחעדר האכילה, הנה יאכל בעתו ובזמנו מתאים לבריאות הגוף, וכפסק הרמב״ם אשר חיות הגוף בריא מדרכי השם הוא. ויטריח את גופו להוסיף בתורה ומצוה..

אגרות קודש ז' 430 אגרת א'קנא 

נבהלתי לשמוע אשר מרבה הוא בתעניות ומסגף את עצמו מבלי לאכול כמה וכמה שעות קודם התפלה וכיו״ב מעשים כאלו.

ברור חדבר בעיני שזהו דרך להחליש את הבריאות היפך פסק חז״ל שהובא ברמב״ם הלכות דעות רפ״ד, היות חגוף בריא ושלם מדרכי השם חוא, ונודע ג״כ מ״ש חבעש״ט לתלמידו בעל התולדות יעקב יוסף, אשר ״תרגז בטני-(חתמים א• ז"ח) כששמע אשר מתענה הוא וכו', ואם בארזים כמו בעל התוי״י אמרו כנ-ל, עאכו׳׳כ באנשים כערכנו, ועפ״י פסק אדמו״׳ר הזקן באגרת התשובה פרק ג' כ״ז(מספר הצומות) באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים, אבל מי שרוב הצומות מזיק לו שאפשר שיבוא לידי חולי או מיחוש ח"ו כמו בדורותינו אלה, אסור לו להרבות בתעניות וכו',

ולכן אם לקולי ישמע הרי תומ"י יבטל הנהגתו זאת, ואם יש לו בזה מנהג טוב שנהג ג״פ, הרי יעשה התרת נדר, ויאכל קודם התפלה. היינו מזונות ג״כ, ואם לפי מצב בריאותו נצרך לו יותר ע״ז הרי יאכל יותר ע״ז ולא יסמוך בזה על שקול דעתו. אלא ישאל דעת המנהל רוחני הרח״ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"ש-ח' שי׳ קעסעלמאן.

אקוה אשר בדואר החוזר. ירגיע את רוחי ויודיעני אשר עזב את הדרך של תעניות וסגופים, ויקויים פירוש הבעש"ט עה"פ אם תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וגר עזב תעזוב עמו, וכמועתק הפי׳ ב״היום יום״.

בברכת הצלחה בתורה ובעבודה ביר״ש, המחכה לבשו׳״ט ממנו ומהטבת בריאותו בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש כרך י"ג עמ' 356 אגרת ד' תרי'ד

  ..נבהלתי להקס״ד שלו שרוצה להתחיל בסדר תעניות ומסתמך על האמור באגה״ת לרבנו הזקן פ״ג, אלא שמוסיף על הנ״״ל שבכחו לעשות כן גם בימי הקיץ. ואם בקולי ישמע הרי תיכף לקבלת מכתבי יבטל סברתו זו, ובאם כבר נהג ג״פ בזה יושיב ג' מידידיו ויתירו לו, וכבר מלתי אמורה במקום אחר אשר לא כדעת הטועים לומר שמחמירים הם על עצמם בזה שמתענים וכו', אלא אדרבה, קולא היא כיון שעי״ז מתבטלים מתורה ועבודה ככל הדרוש מצדם, וכמו שהעיד רבנו הזקן על דורותנו, וכמ״ש בפ״ג כמו בדורתנו אלה אסור וכו', ובודאי אין צריך לביאור נוסף בזה, כי רואים במוחש התוצאות מתעניות האמורות, אף שלא כל הגופים שוים ויש גוף שהתוצאה נראה בהקדם ויש שמתאחרת, אבל הצד השוה שבהם שמונע במשך הזמן מתורה ועבודה, ואם באמת הכוונה למעט חלב ודם וכו״(שבעצם אינו מובן מפני מה צריך לעשות היפך הוראת חבעש״ט שצריכה העבודה לחיות באופו דעזב תעזוב עמו כו׳ ולא ע״י תעניות וסיגופים, ואם בכ״ז ירצה דוקא בעבודה האמורה), הרי כבר ידועה הוראת כ״ק אדמו״ר מוהר״ש שאפשר להתענות כמה תעניות ע״י איחור הדבור, מחשבה וכו' (ועיין בס' תולדות מוהר״ש ע׳ עב), ורואים במוחש אשר, א) קשה יותר לפעול תעניות אלו מאשר תענית כפשוטו. ב) אין מזה שביעת רצון מהנהגת עצמו כמו שלפעמים ישנה שביעת רצון מעצמו בתענית כפשוטו.

והעיקר בכל הנ״ל הוא שכל בני ישראל החרדים לדבר ה׳ — הם במצב של מלחמה כבדה נגד החשך כפול ומכופל של הגלות דעקבתא דמשיחא, ובפרט שנשארנו כ״א מאתנו כאודים מוצלים מאש, ועלינו לעשות גם אלו הענינים שהיו מוטלים על הקדושים שנהרגו עקה״ש הי״ד, וכל רגע פנוי צריך לנצלו לזה, חיינו להאיר חשכת העולם בנר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות, וראינו במוחש שההצלחה בזה גדולה יותר באם אין הגוף מבלבל לזה ע״י שרעב הוא צמא או עצב הוא, ותיקונו של איש פרטי ה״ה עניו פרטי ואין אתנו יודע עד מה, איך נערך בבי״ד של מעלה, משא״כ השתדלות בקירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים ודוקא מתוך שמחה ואהבה רואים פירותיהם בעוה״ז, וכפתגם רבותנו נשיאינו הק' חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, וכבר כתבתי, וכמדומה גם לו שאין לנו לחפש מסילות וארחות עקלקלות איך לעלות בית ה' בה בשעה שרבותנו הק' סללו לפנינו דרך רחבה בה אפשר לכאו״א מבני ישראל מהקטן שבקטנים עד הגדול שבגדולים ללכת גם בחיי היום יומים ולעשות לו ית״ דירה בתחתונים ע׳״י ההנהגה דבכל דרכיך דעהו, ויה״ר שאזכה שבמכתבו החוזר יבשרני טוב שביטל סברתו האמורה בתחלת המכתב, ורואה פרי טוב בהשתדלותו מתוך שמחה להאיר חלקו בעולם והד׳ אמות שלו גם כפשוטו בביתו ע״י שיהי' גוף בריא גם כפשוטו ובריאות בפנימיותו שגם הנשמה בריאה. המחכה לבשו״ט בחוזר.

 ועוד, והוא עיקר, כפי שכותב הרמב"ם בסיום הלכות תעניות, שעל מילים אלו הרבי לימד "תילי תילים של שיחות": "כל הצומות האלו, עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו".

מחאה.

ואם הגעתם עד כאן בקריאת הכתבה, ואתם חושבים שנכון למחות לפני אלה שרוצים ח"ו לצום ג' ימים רצופים, ועוד לשכנע אחרים לעשות כן, שיפנה לאימייל של היוזמים: info@hatzom.com וימחה.

אפשר להעתיק את הקישור של הכתבה, http://hageula.com/study/law/15071.htm

ולשלוח לאותו אימייל. וכפי הלשון באגרות קודש בתחילת הכתבה, "ווארעם ידער רגע דארף נוגע זיין" [=כי כל רגע צריך להיות נוגע] ועל שכמם האחריות".