כך נגלה את הגאולה בתוכנו // הרב יצחק ערד

גם ההתגלות של משיח שבזמננו דורשת עוד עבודה שלנו, על מנת שההתגלות הזו תחדור גם ב'מטה' - בנו. והעבודה היא אותה עבודה: לרצות, להשתוקק לגילוי וגם להתחיל להחדיר אותו בפועל בחיים שלנו • הגה"ח הרב יצחק ערד - ראש ישיבת 'דעת' ברחובות בטור מיוחד בסגנון התוועדות על ה"דבר מלכות" של פרשת וירא תשנ"ב •מתוך גליון "מדקדקים" מס' 3.

בדבר מלכות השבועי, מתייחס הרבי בהרחבה לשאלתו של הרבי הרש"ב בגיל ארבע או חמש, "מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה?" ולמענה של סבו, הצמח צדק: "כשיהודי צדיק בגיל תשעים ותשע שנה מחליט שעליולמול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו."

סיפור זה מובא בשיחותיו של הרבי פעמים רבות, אך כאן מוסיף הרבי דגש מיוחד: שאלת הרבי הרש"ב אינה על המציאות של של "וירא אליו ה"', אלא הגילוי של הענין. כלומר, הענין של "וירא אליו ה"' ישנו לכל יהודי - יש לו את בחינת היחידה, ניצוץ משיח, והוא קשור לקב"ה בכל מצב. זה רק צריך לבוא לידי גילוי.

לפני שניגש לביאור הדברים, יש לשים לב: שלימות הגילוי של "וירא אליו ה"' לכל יהודי תהיה בגאולה. ממילא, כשאנחנו מדברים על הגילוי הזה – אנחנו מדברים על הגילוי של הגאולה האמיתית והשלימה.

וכאן השאלה שנשאלת היא: איך באמת ניתן לגלות את זה בתוכנו?

להשתוקק ולחיות עם משיח
ראשית, צריכים לפעול בעצמנו את ההשתוקקות. הסיבה שהרבי הרש"ב בכה על כך שלא זכה לגילוי, הוא מפני שהוא רצה לזכות לגילוי. מי שלא רוצה - לא יוכל להגיע לכך. ולכן דבר ראשון צריך לרצות, להשתוקק לגאולה. כמו שהרבי דיבר ב"שיחה הידועה" של כ"ח ניסן שצריכים לרצות משיח באמת.

זו נקודה לא פשוטה, כי לא מדובר על פעולה שצריכים לבצע או צעקה שצריכים לצעוק, אלא על תשוקה אמיתית. אין כאן משחקים, אי אפשר לרמות אף אחד. מוכרחים שיהיה לנו אכפת, שנרצה את זה באמת.

ואחרי שרוצים באמת משיח, יכולים לגשת לשלב הבא; וכאן מגיעים לתשובה של הצמח צדק: אברהם אבינו קיבל את הגילוי ע"י המילה. העבודה של מילה, היא זו שמביאה לגילוי של וירא אליו ה.'

על ענין המילה מוסבר בחסידות, ש"מל" זה מלשון גילוי (כמאמר חז"ל על חיות הקודש, ש"עיתים חשות עיתים ממללות" - שהפירוש ממללות הוא מדברות, מגלות).

וזוהי הדרישה מאיתנו: לגלות בתוכנו את ההשתוקקות למשיח. שענין המשיח לא ישאר רק תשוקה, אלא יתחיל לחדור בתוכנו, שנתחיל לחיות עם זה. ההשתוקקות מביאה אותנו לרצות לחיות כמה שיותר באופן המתאים לגאולה, כי מכיון שאנחנו לא יכולים לסבול את המצב הגלותי - אנחנו רוצים להשתחרר ממנו, ולהתחיל לחיות בהתאם לגאולה.

לימוד חסידות - גילוי אלוקות
העבודה הזו, להשתוקק ולחיות גאולה, היא כשלעצמה משימה לא קלה – ובשביל להגיע לזה, ישנה העבודה השלישית שהרבי דורש: לימוד חסידות.

בשיחה הרבי מדגיש את פעולתו המיוחדת של בעל יום ההולדת של כ"ף מרחשון, הרבי הרש"ב. הפעולה המרכזית של הרבי הרש"ב היתה יסוד ישיבת תומכי תמימים, שבה ילמדו חסידות בהבנה והשגה. רואים את זה גם במאמרים של הרבי הרש"ב, שבהם אפשר לתפוס עניני אלוקות בצורה מובנת ומוחשית, "ראיית עיני השכל."

זה בעצם מה שיקרה בגאולה האמיתית והשלימה - כפי שהרבי מסביר בשיחת י"ט כסלו תשנ"ב, שהפצת המעיינות היא ממש אותו ענין של הגאולה. הרי בגאולה נהיה שקועים כל הזמן בידיעת אלוקות, הכל יהיה כל כך בגילוי, שכולנו נוכל לתפוס ולהשיג אלוקות; וכשאנחנו לומדים חסידות, והשכל שלנו תופס את עניני האלוקות הגבוהים - אנחנו מתחילים לגלות אלוקות בעצמנו, ומתכוננים
בצורה הטובה ביותר לגילוי שיהיה בגאולה.

וממילא, כשאנחנו משתוקקים לגילוי אלוקות ורוצים לחיות כך, הפעולה הטבעית שנעשה היא לימוד חסידות. זוהי הדרך שלנו לחיות ולהרגיש את גילוי האלוקות שיהיה בגאולה.

קבלת פני משיח בפועל ממש
כל זה מתחזק בהרבה לאור החידוש של הרבי בסיום השיחה, שכעת "ישנה לא רק המציאות דמשיח, אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש."

לכאורה, "ההתגלות דמשיח" שכבר ישנה בזמננו, מקבילה וקשורה לגילוי של "וירא אליו ה"' שיש לכל יהודי, שעליה דובר לעיל בשיחה. זאת אומרת – גילוי שקיים תמיד, אבל רק מצד ה'מעלה,' וצריכים לעבוד כדי שהוא יתגלה בפועל גם מצד ה'מטה.'

גם ההתגלות של משיח שבזמננו דורשת עוד עבודה שלנו, על מנת שההתגלות הזו תחדור גם ב'מטה' - בנו. והעבודה היא אותה עבודה: לרצות, להשתוקק לגילוי וגם להתחיל להחדיר אותו בפועל בחיים שלנו.

היעד שלנו הוא בעצם כמו היעודים שיהיו לעתיד לבוא, שכל העולם יהיה חדור בגילוי אלוקות - כפי שהרבי מביא שאז אפילו ה"אבן מקיר תזעק," וגם התאנה תצווח על כך שהיום שבת. המטרה שלנו היא להחדיר מעין זה בחיים שלנו עכשיו, שגם אצלנו כל פרט יצעק אלוקות. שכל דבר אצלנו יהיה קשור לענין של משיח, שזה יקיף את כל המציאות שלנו.

כשאנחנו נמצאים במצב כזה, שכל פרט בחיים זועק אלוקות - לא פלא גם שנחיה כפי שהרבי דורש, שאפילו אחרי האכילה יהודי נשאר רעב לסעודת שור הבר והלוייתן. כשהתשוקה לגאולה מקיפה את כל כולנו, הדברים הללו מובנים מאוד. זוהי הדרישה לחיות משיח באמת.

זהו גם אותו ענין שעליו הרבי מדבר בדבר מלכות ויצא: "לפקוח את העיניים" ולראות גאולה. לחיות משיח עד כדי כך שנראה את זה בכל דבר בחיים שלנו. וגם שם הרבי מקשר זאת ללימוד חסידות - כי להגיע למצב כזה, שבכל פרט נראה את הגאולה, אפשר רק על ידי לימוד חסידות באופן שעניני אלוקות נעשים אצלנו מוחשיים.

העבודה בענינים הללו - התשוקה, החיים בהתאם לגאולה ולימוד החסידות -תביא את ה"וירא אליו ה"' להתגלות אצלנו, וממילא גם בעולם כולו – בגאולה האמיתית והשלימה.