כשאחמד הניח תפילין

יום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, מגלה את הקשר המיוחד בין הנשמה הכללית, כפי שהיא נקראת בתורת הסוד, לבין כל נשמה מעם ישראל בדורנו.

כל אחד, יכול לראות במוחש, את הביטוי לקשר זה, כשהרבי שליט"א מלך המשיח פועל בעולם, באמצעות שלוחיו להגיע לכל נשמה ונשמה ולגלות בתוכה את הניצוץ היהודי.

על הגאולה נאמר בנביא: "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". ואכן, לא פעם אנו מגלים, כיצד אפילו נשמה שנחשבת "אבודה" ואדם שאפילו לא היה מודע ליהדותו, מגלה זאת לפתע, בזכות אחד השלוחים, המגיע אליו בהשגחה פרטית.

כזה הוא הסיפור שסיפר הזמר החסידי ר' אבי פיאמנטה:

"בתי נמצאת בשליחות במקסיקו, ובאחד הביקורים אצלה עמדתי לטוס חזרה לארצות הברית. זה היה יום חמישי בערב, והייתי אמור לטוס לניו יורק, לשדה התעופה קנדי. לפני הטיסה, חתני הכין לי שקית עם פפאיה מקסיקנית טריה כדי שיהיה לי מה לאכול במטוס.

לאחר טיסת לילה מתישה, הגעתי לניו יורק, וכשנעמדתי בביקורת המכס, נשאלתי האם הבאתי איתי צמחים או פירות. השבתי בכנות שיש לי פפאיה שאכלתי בטיסה. הפקיד אמנם אמר לי שאין בעיה, אך כשניסיתי לצאת, לפתע הורו לי לגשת לאזור הבדיקה החקלאית. הם התחילו לבדוק את חפציי באופן יסודי ביותר, מה שהיה הדבר האחרון שהייתי צריך אחרי טיסה מעייפת שכזו, במיוחד שטרם הספקתי להתפלל.

פתאום, נעמד מולי אדם גבוה, בעל עור שחום, שהביט בי בחיוך. הבטתי בו בחזרה והוא שאל אותי באנגלית: "האם אתה יודע שיש לי חברים יהודים?" השבתי לו בחיוך: "נחמד מאוד!" לא חשבתי שיש לזה איזו משמעות... לפתע הוא שלף טלפון מהכיס, חייג למישהו ואמר כמה מילים, ואז הושיט לי את המכשיר ואמר: "דבר עם החבר שלי היהודי."

לקחתי את הטלפון ואמרתי: "שלום?" בצד השני שמעתי קול עם מבטא יידישאי מובהק שאמר: "מי זה?" הצגתי את עצמי והוא הגיב בהתרגשות: "גדלנו על המוזיקה שלך!" שמחתי לשמוע זאת, והוא הוסיף: "תדע לך, הבחור שאתה מדבר איתו – הוא מאוד אוהב יהודים."

באותו רגע, האיש שמולי סיפר לי שהמשפחה שלו היגרה לארצות הברית ממצרים לפני שנים רבות. שאלתי אותו אם יש יהודים במשפחתו, והוא השיב: "סבתא שלי." שאלתי מיד: "מצד מי?" והוא ענה: "מצד אמא שלי."

הבנתי מיד את המשמעות והסתובבתי שוב לחברו בטלפון ואמרתי לו: "החבר שלך – הוא יהודי!" בצד השני הייתה שתיקה לרגע, ואז הוא אמר לי: "אתה צודק."

פניתי לאותו אדם הסברתי לו שהוא אכן יהודי ואמרתי לו: "בוא תניח תפילין!" הוא נראה מהוסס, אבל הסכים. אספתי את חפציי, והוא לקח אותי דרך חברים שלו שעובדים שם, והכניס אותי לחדר צדדי. ראיתי שולחן הפוך בפינה, ושם, בתוך אותה סיטואציה לא צפויה, התחלתי להפשיל לו את השרוול כדי להניח לו תפילין.

שכחתי לציין שבמתכת על החגורה שלו היה חרוט השם "אחמד"... ובכל זאת, אחמד זה הניח תפילין לראשונה בחייו!

לאחר מכן, הוא שאל אותי אם הוא יכול לשמור אצלו את הכיפה שלי. כמובן שהסכמתי, וכך, כעת מסתובב בעולם אחמד עם כיפה שעליה כתוב "יחי אדוננו..."

אין ספק - עוד נשמה שגילתה את הקשר שלה להקב"ה ומוכנה כעת לגאולה.