הפעם נשארים בירושלים

בכל יום שחולף, נחשפים עוד ועוד מופתים שאירעו לאנשים שונים, במהלך ימי המלחמה, החל מיום מתקפה, בו ניצלו רבים מידי ציפורנם של המחבלים הארורים, ובהמשך הן לחיילים הרבים הניצבים במערכה במסירות נפש והן בעורף שספג פגיעות טילים. לצד הצער העצום על כל חלל הי"ד, ותפילות לשלום הפצועים, הרי שסיפורים אלו המראים את יד ההשגחה העליונה, לא רק שמחזקים את האמונה, אלא אף מזרזים את הגאולה האמיתית והשלימה, כדברי הרבי שליט"א מלך המשיח.

אחד מתוך אותם סיפורים מופלאים, נחשף על ידי בני הזוג הרב מיכאל ורעייתו נחמי קדלבורג. בני הזוג פועלים במשך שנים ארוכות בקרב באי הפסטיבלים. הם נודדים מאירוע לאירוע עם ציוד של אהלים, סידורים, מזון כשר וכמובן ספרי אגרות קודש, ובכל אחד מעשרות הפסטיבלים המתקיימים במשך השנה, הם נוכחים ומביאים את אור הגאולה לכל אותם צעירים. כמעט ואין פסטיבל שכזה, המושך אליו אלפי אנשים, בו הם לא נוכחים.

בימים בהם לא מתקיים פסטיבל, הם פועלים במקום מגוריהם בשכונת עין כרם בירושלים עם התושבים הרבים.

לפני כל פעם שיוצאים הם לפעילות, הרב מיכאל כותב לרבי שליט"א מלך המשיח ומבקש את ברכתו. ללא ברכה - לא יוצאים. באופן תדיר הוא מקבל תשובות בסגנון "תהא דרכו צלחה", "כל המציל נפש אחת" וכדומה. תשובות ברורות ביותר.

"לאורך השנים, מספרת גב' נחמי גפני-קדלבורג, רק שלש פעמים קיבלנו תשובה שלילית ליציאה לפעילות בפסטיבלים. בשני הפעמים הראשונות נוכחנו לראות כי אי יציאתנו למקום היתה ממש קריטית בעבורנו, בכל פעם מסיבה אחרת ובפעם השלישית אפשר לומר שפשוט ניצלו חיינו".

חודש לפני שמחת תורה, נודע להם על הפסטיבל הצפוי להתקיים בסמוך לקיבוץ רעים שעל הגבול עם עזה. הפסטיבל שמושך אליו אלפים רבים, הסתיים מאוחר יותר בצורה טראגית, כאשר מאות ממשתתפיו נרצחו על ידי המחבלים הארורים, ועוד רבים נפצעו או נחטפו לתוככי עזה ובמהרה ישוחררו כולם מתוך בריאות נכונה.

באותו זמן, לפני קיום הפסטיבל, לבני הזוז היה ברור שאת שמחת תורה השנה, כמו בכל שנה, ואפשר לומר שכמו בכל חג כמעט, הם לא יעשו בביתם אלא בתוך שטח הפסטיבל, כפי שהם מורגלים מזה שנים.

נכון שכל נסיעה כזו מצריכה מאמץ גדול ביותר, החל משלב האישורים, וההוצאות הכספיות ועד לפעילות שטח עצמה, שלא פעם מתקיימת גם בימי חגים ושבתות, בהם מופעל בתוך מתחם בית חב"ד בית כנסת וסעודות שבת המוניות, והכל תוך ארגון לוגיסטי מסובך. אך לבני הזוג לא היה ספק, שגם הפעם זו משימתם.

הפעם כאשר ר' מיכאל כתב לרבי שליט"א מלך המשיח הוא קיבל תשובה שלא יעזבו את סביבתם "יהודי אינו נס מהמערכה". התשובה הובנה על ידם בצורה פשוטה, כי הפעם עליהם לוותר על הנסיעה לפסטיבל, והפעילות שלהם בשמחת תורה צריכה להיות במקום שליחותם בכל השנה - בשכונת עין כרם, לרקוד ולשמוח יחד עם התושבים.

"זו אכן השנה הראשונה שאנו עושים שמחת תורה כאן בשכונת השליחות שלנו, עין כרם" סיפרה מאוחר יותר גב' נחמי.

ואכן נשארנו בשכונה, רקדנו עם התושבים, כשבבוקר חלקם הגדול הוקפץ מיידית למילואים. בדרך אחד מהם עצר ליד ביתנו ואמר שההקפות אמש, נתנו לו את הכח לצאת לחזית...